מנוזל למוצק: מדריך תזונה לשנה הראשונה
מתי יש להוסיף ברזל למזון, אילו מאכלים מסוכנים לתינוק, כמה ארוחות ביום דרושות לו, אילו ויטמינים כדאי להוסיף ומהי אכילת אצבעות? כל מה שרציתם לדעת על תזונת התינוק שלכם בשנה הראשונה. עוד מדור בסדרת הדברים שכל הורה חייב לדעת
השנה הראשונה לחיי התינוק מלווה בהתפתחות מואצת הדורשת תזונה נכונה. עד גיל חצי שנה התינוק ניזון מחלב אם בלבד או מתמ"ל ואחר כך חשוב לחשוף אותו גם למאכלים מוצקים ולכלל אבות המזון. לפניכם התקופות השונות בחיי התינוק שלכם במהלך השנה הראשונה, התוספות, התפריטים והמזונות שמהם כדאי להימנע:
מהלידה עד גיל 6 חודשים
התזונה המומלצת ביותר היא הנקה, תחליף חלב אם או שילוב בין השניים. בשבועות הראשונים התינוק יאכל בין 8 ל-10 ארוחות ליממה. בהנקה, תדירות הארוחות יכולה להיות גבוהה יותר. מגיל חודש מומלץ להאכיל את התינוק 6 עד 8 ארוחות ביממה.
מגיל חצי שנה
מומלץ להתחיל לחשוף את התינוק לטעמים חדשים, למקורות נוספים של אבות מזון וללימוד צורות אכילה חדשות. האכילה מתבצעת בכפית, מה שדורש מהתינוק ללמוד להעביר את האוכל בפה ולבלוע אותו.
מתחילים בפירות וירקות. ההתחלה צריכה להיות בכמויות מאוד קטנות – כפית עד שתיים ליום בימים הראשונים, כאשר כל כמה ימים מוסיפים סוג של מזון. לא מומלץ לתת יותר מסוג אחד של מזון באותו היום, כדי שניתן יהיה לבדוק האם התינוק מפתח תגובה אלרגית.
את הירקות יש לבשל בישול מהיר על אש גבוהה, אין להוסיף אבקת מרק, מלח או תבלינים. אפשר להתחיל למשל בכפית של גזר מרוסק, למחרת להעלות את הכמות ולאחר יומיים להוסיף תפוח אדמה או כל ירק אחר, וכך הלאה.
לאחר שבניתם את בסיס הירקות, אפשר להוסיף כעבור מספר ימים גם מנת בשר הודו המכיל כמות יפה של ברזל. בגיל 7 עד 9 חודשים ניתן להוסיף לירקות קטניות כגון אפונה, עדשים ואורז ובתקופה זו אפשר להכין מרקם מזון מעט יותר גושי.
מומלץ לתת לתינוק מים רתוחים. עד גיל שנה ועל פי המלצת משרד הבריאות יש להרתיח את כל סוגי המים, כולל מים מינרליים ומים מטוהרים. מגיל חצי שנה חשוב גם לבדוק, לפי איזור המגורים ואחרי היוועצות עם רופא שיניים, האם יש להוסיף פלואור (פלורואיד) למניעת עששת השן.
מגיל 9 חודשים
חלק מהתינוקות כבר יושבים וניתן להושיבם בכיסא אוכל המיועד לתינוק, כשהם קשורים. בהדרגה, למדו את התינוק לאכול מתפריט המשפחה: נסו לתת לו מזון במרקמים קשים יותר. הציעו לו להחזיק ביד ביסקוויט, תנו לו תפוח אדמה מעוך (פירה), קציצות וירקות מעוכים, פרוסת לחם מרוחה במחית. הניחו לו להתנסות באכילה עצמאית ("מאכלי אצבעות").
תפקיד ההורה הוא להציע את האוכל, ושל התינוק לאכול אותו. אל תחליפו תפקידים, אבל גם אל תכריחו את התינוק לאכול. כאשר תיתקלו בסירוב למרקם או לטעם מסוים, הניחו לכך, וחיזרו על נסיונות ההאכלה של המזון הדחוי לאחר תקופת מה.
מגיל שנה
התחילו לחשוף את התינוק לביצה. תנו כמות קטנה מהחלמון במשך כמה ימים, ולאחר מכן הוסיפו את החלבון. את הביצה הכינו קשה או כחביתה. אין לתת ביצה רכה או ביצת עין, מחשש להימצאות חיידק הסלמונלה הגורם לדיזנטריה (מחלת שילשולים ריריים-דמיים).
לקראת גיל שנה מומלץ לבצע גם ספירת דם, כדי לבדוק את רמת ההמוגלובין בדמו של התינוק. בגיל שנה, מסיימים גם לתת את תוספת הוויטמינים A+D וברזל. כדי לעשות זאת בבטחה, המתינו עד לקבלת תוצאות בדיקת הדם.
החל בגיל שנה, ניתן לצרף את התינוק לתפריט המשפחה, ולתת חלב ניגר 3%. ודאו שהתינוק אוכל ארוחות מגוונות מכל אבות המזון. בדרך כלל יאכל התינוק כשלוש ארוחות עיקריות ביום, ועוד שתי ארוחות ביניים.
למיניקות בחלב אם, מומלץ מאוד להמשיך ולהיניק לצד תוספות המזון. לחלב אם רכיבים יחודיים התורמים להתפתחותו התקינה של התינוק ולמערכת החיסונית שלו. המלצת משרד הבריאות לאלה הבוחרות בכך היא להמשיך בהנקה עד גיל שנתיים.
מאכלים מסוכנים הם מאכלים קשים במיוחד כמו גזר לא מבושל, תפוח עץ, פיצוחים, פופקורן או חטיפים כמו בייגלה. הימנעו מלתת סוגי מזון אלה עד גיל 5. מאכלים עגולים כמו פרוסות נקניקיות, ענבים, עגבניות קטנות או זיתים יש לחתוך לחתיכות קטנות כדי למנוע סכנת חנק.
