לא מרוצים מהתכנים בבית הספר? תתערבו

טליה גושן וסשה פרנקלין, הוריו של אייבי בן ה-12 הלומד בבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו, הופתעו לגלות כי בתוכנית הלימודים של המוסד אין זכר לטקס בר ובת המצווה המתקרב. במקום להשלים עם הקיים הם החליטו ליצוק תוכן משלהם בטקס - ועל הדרך יישמו את עקרונות הדמוקרטיה לפיהם פועל בית הספר, ומימשו את זכותם החוקית של ההורים לקחת חלק פעיל בעיצוב התכנים המועברים לילדיהם.

"נדהמנו כשגילינו שבבית הספר אין טקס מעבר לילדים שהגיעו לגיל בגרות", נזכרת גושן בהולדת היוזמה. "בכל התרבויות מציינים את המעבר בדרך כלשהי, והופתעתי מאוד שמערכת החינוך בישראל כמעט ולא נוגעת בו. פניתי להנהלת בית הספר, ובתגובה המנהלת ביקשה שנגבש בעצמנו הצעה", היא מוסיפה. "אז כתבתי משהו שנראה לי הגיוני, ופשוט הצגנו אותו לילדים".

את דרכיו הדמוקרטיות של בית הספר החליטו זוג ההורים ליישם גם בהצעתם, וכך זכו התלמידים להשתתף בעיצוב טקס הבגרות. "השלב הראשון היה לברר מהי פרשת השבוע של התלמידים היהודים", מבהירה גושן, "אך מהר מאוד התברר שהם, ובעיקר הוריהם, לא מתחברים לפרשת השבוע. במקביל, עלתה התנגדותן של הבנות לעלייה לתורה". לאחר התלבטויות החליטו השניים להציג לכיתה טקסטים מגוונים ולהשאיר את ההכרעה בידיהם. "יש לי נגישות להרבה מאוד חומרים יהודים", מסבירה גושן. "הבאתי להם שירים וסיפורים מהתרבות העברית המודרנית וגם סיפורי תורה ותלמוד".

בהדרגה, הביאה מעורבותם של ההורים ליצירת דיון כיתתי בנושאי יהדות והומניזם. "בנינו פרויקט שלם, שכלל לימודים תיאורטיים שעסקו בסוגיות הללו. בסופו, התלמידים התבקשו לכתוב על גיבור או גיבורה שהם בחרו וגם לשאת דרשה בנושא", מבהירה גושן. נוסף לדרשה האישית כללו גושן ופרנקלין בתוכנית משימות התנדבות. "כל ילד התבקש לקחת על עצמו משימה, ואחת לשבוע לסייע לאחד התושבים בשכונה בה ממוקם בית הספר", הם מסבירים. לשמחתם, ההיענות

היתה גבוהה. "ילד אחד סחב סלי קניות מהמכולת, אחרת עזרה לתושבת השכונה בטיפול בבנה האוטיסט, וילדה נוספת התנדבה במוסד לבעלי-חיים נטושים", הם מתמוגגים.

28 תלמידי כיתות ו' ו-ז', יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, השתתפו לבסוף בטקס המעבר שיצרו ההורים. תוכנית הטקס הורכבה משירים, טקסטים תנ"כיים ותלמודיים, עסקה בדילמות של מתבגרים וכללה גם קטעי שירה. כולה, אגב, נוהלה על-ידי התלמידים עצמם. "היה לנו ברור שזה לא יהיה טקס בר מצווה דתי, והרעיון היה להעניק למילה 'מצווה' משמעות חדשה. הרגשתי שצריך להעיר את הילדים, ובאמת התעורר דיון נוקב", מסכמת גושן. "בסיום הטקס הילדים הסבירו לקהל מהי משמעות ברית המצווה עבורם, ואף העבירו ספר מיוחד שבו יכלו הנוכחים להציע להם מצוות משלהם". 

סיפורם של טליה גושן וסשה פרנקלין הוא סיפור של יוזמה ומעורבות, אך גם של מימוש זכות חוקית. בספר החוקים של ישראל מוקנית להורים לילדים בבתי ספר ממלכתיים הזכות להשפיע על רבע מתוכנית הלימודים. בפועל, החוק מיושם בבתי ספר מעטים, ומרבית ההורים מסתפקים בתשלום למוסד ולא מנסים להשפיע על תכניו. טקס המעבר שיצרו גושן וופרנקלין מוכיח שתוכני הלימוד אינם חייבים להיות חפים מהתערבות הורים, ודאי נוכח העובדה שרבע מהוצאות החינוך בישראל מוטלות עליהם.

*המדור מנוהל ומופעל על-ידי עמותת "משמר החינוך" ובאחריותה - ופניותיכם יועברו ישירות לטיפולה. ידיעות אינטרנט לא נושאת בכל אחריות לגבי השירות