5 שנות מאסר לנהג שהרג שלושה מחבריו בתאונה
רועי עמרם וארבעה מחבריו נסעו במרס 2005 לבילוי בחיפה, במהלך הנסיעה עלה הרכב בו נהג עמרם על אי-תנועה ופגע בשלושה כלי-רכב שנסעו בנתיב הנגדי. שלושת חבריו שישבו במושב האחורי נהרגו במקום. עמרם: "הייתי מעדיף למות במקומם"
רועי עמרם, צעיר בן 21 מנהריה, שגרם לתאונת דרכים בה נהרגו שלושה מחבריו נדון היום (ד') בבית משפט המחוזי בחיפה לחמש שנות מאסר בפועל. בנוסף פסל בית המשפט את רשיון הנהיגה שלו למשך 15 שנה. ביצוע גזר הדין נדחה כדי לאפשר לנאשם לסיים את שירותו הצבאי.
התאונה אירעה בחודש מרס 2005. עמרם הסיע ארבעה מחבריו לבילוי בחיפה, כשלאורך כל הדרך ירד גשם, והכביש היה רטוב וחלק. כאשר הגיעו לצומת כפר מסריק, האט פתאום הרכב שנסע לפניו, ועמרם ניסה לבלום. לאחר מכן הסיט את המכונית לשמאל, עלה על אי-תנועה ופגע בשלושה כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי. שלושת הנוסעים שישבו מאחור, ירון לביא, ניר נגולה וצבי קויפמן, נהרגו במקום - חבר נוסף נפצע קל. חודשיים לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד עמרם על הריגת שלושת חבריו.
רועי עמרם לאחר מתן גזר הדין (צילום: דורון גולן)
בגזר הדין כתב השופט אילן שיף: "לא גזירת גורל היא שהפסיקה את שירת חייהם של המנוחים. לא אויב או מחלה הם שהביאו למותם. מותם, בטרם עת, הוא מעשה ידי חברם הטוב, שבפזיזותו הביא לאסון כבד. אותתיה של הטרגדיה, ילוו, מן הסתם, את המשפחות השכולות ואף את הנאשם עצמו, עוד שנים הרבה".
השופט שיף ציין כי הוא מקווה שהעונש ירתיע נהגים אחרים: "על נהיגתו הנמהרת, תוך לקיחת סיכון, יגזר עונשו של הנאשם. לא יהא בכך כדי להקים לתחייה את המתים, או לרפא את פצעי הפצועים, או להעלים את צלקות הנפש של המשפחות השכולות. יהא בכך כדי להשיב לנאשם כגמולו על הטרגדיה הנוראית שגרם. יש לקוות גם, שהענישה תתרום את תרומתה למחשבה נוספת אצל אלו הנוטים לקחת סיכונים, תוך מחשבה נוראית ונפוצה, שלהם זה לא יקרה".
בני משפחות הצעירים שנהרגו בתאונה אחזו במהלך הקראת גזר הדין בתמונות יקיריהם. מערכת היחסים בין בני המשפחות למשפחתו של הנהג הפוגע, עכורה במיוחד, זאת לנוכח העובדה שמדובר במשפחות המתגוררות בשכנות בנהריה. בני משפחות ההרוגים אמרו כי הכעס נובע בין היתר מדבקותו של הנהג שגרם למות בניהם, בגרסה השקרית לפיה נהג במהירות של 80 קמ"ש והתאונה אירעה בשל תקר בגלגל.
בני משפחות שלושת ההרוגים בבית המשפט (צילום: דורון גולן)
פלורי נגולה, אמו של ניר ז"ל, אמרה כי שום עונש לא יחזיר את בנה. "אין בנו שמחה על עונש כזה או אחר. מבחינתנו החיים נגמרו ביום ה-4 במרס 2005 ושום דבר לא ישנה את זה. כל מאסר הוא עונש זמני, אבל הילדים שלנו קיבלו גזר דין מוות. הם לא יחזרו יותר, לא ישתחררו מהכלא בעוד כמה שנים. הנהג היה צריך להודות במה שקרה, לא בשבילנו, אלא למען הילדים שלנו שנמצאים עכשיו בשמים".
בתום הדיון, כאשר יצאו עמרם ובני משפחתו מהאולם, פרצה מהומה, בין משפחתו ההרוגים לבני משפחתו של עמרם. אמו של עמרם התמוטטה, ובני המשפחה התעמתו עם מאבטחי בית המשפט.
עמרם עצמו פנה באמצעות כלי התקשורת להורי ההרוגים וביקש את סליחתם. "את יקיריכם לא אוכל להחזיר ואילו יכולתי, הייתי מעדיף למות במקומם. לא משנה מה יגידו שופטים בשר ודם את העונש שלי אשא כל יום בחיי מידי שמיים".
התובעת, עו"ד דורית לוי-פרנק, אמרה בתום הדיון כי בית המשפט "העביר מסר לציבור הנהגים: מי שנוסע במהירות 140 קמ"ש בכביש רטוב, לא יכול להגיד 'לי זה לא יכול לקרות'". הסניגורים, עו"ד משה גלעד ומיכאל כרמל, אמרו בתום הדיון, כי גם עונש של 50 שנות מאסר לא יפחית את מספר תאונות הדרכים. "מה שנורא בכל הסיפור הזה הוא הכאב של משפחת הקורבנות. העונש קשה אך סביר, אני מניח שכאבן של המשפחות, שבא לידי ביטוי לאורך כל המשפט, השפיע על הקביעה". עורכי דינו של עמרם אמרו כי בכוונתם לערער על הרשעתו של עמרם בהריגה.
