זה לא הסוף

כל המטייל בצמתי השיח האינטרנטיים הסואנים שיצרו קוראיה האדוקים של סדרת ספרי הארי פוטר מכיר את התופעה. לקראת יציאת ספר חדש בסדרה, 

הפורום ה"פוטריסטי" (בעגה המקומית) הטיפוסי נשקק חיים חדשים, נגדש ועולה על גדותיו בהודעות נרגשות, ברמזים ובשמועות. מדי פעם מתפרץ גולש עלום בקריאה נרגשת: 'דמבלדור חי! יש לי הוכחות לזה! תמצאו אותן בעמוד 335 בספר השלישי בתרגום הסקנדינבי".

כי יש צמא שרק ספר יכול להרוות. מה עושים מכורים לסדרת ספרים שנאלצים לחכות שנתיים? מתמודדים עם החסך באמצעות קריאות מחזוריות בספרים הקודמים בסדרה, דיונים אינסופיים בפורומים, העלאת תיאוריות, ספקולציות וניתוחים אקדמיים כמעט וכתיבת סיפורים משלהם בהם מככבות הדמויות האהובות.

מה עושים מכורים שעומד להיגמר להם הסם? כיצד יראו החיים שלהם אחרי הארי פוטר? לקראת האפוקליפסה הגדולה של סדרת הספרים הקסומה יצאנו לברר מי הם אותם קוראים מסורים וכיצד הם מתכוננים לסוף.

גירלס פאואר 

לי לאופר, בת 16 מירושלים, כותבת פאן פיקשן (ספרות מעריצים שעושה שימוש בדמויות הקיימות בספרים או בסדרות) וגם מתחזקת בלוג עם היצירות שלה. היא לא חושבת שהעולם הקסום שבנתה ג'יי.קי. רולינג יתפוגג. "יש עוד הרבה מה לגלות בספרים ומעבר להם. אני למשל, כותבת פאן פיקשן בעיקר על הקונדסאים, חבורת הקוסמים שבה היה חבר אבא של הארי. הם חיו בתקופה שונה, בשנות ה-60 וה-70 וזה מעניין לקחת את התקופה ההיא לעולם של קסם. זה היה עידן של אהבה חופשית ומריחואנה, אז בעולם הקסמים, למשל, היו ודאי מעורבים שם כל מיני עשבי קסם מוזרים. זה עוזר לי להרחיב את העולם הקיים בספרים. כתיבה כזאת כרוכה בהרבה מאוד מחקר וידע.

"אין ספק שלהארי פוטר יש חלק די גדול בחיים שלי. קראתי

 כל ספר לפחות 10-15 פעמים. את האחרונים קראתי אפילו יותר.

מי לא יודע מי זה הארי פוטר?

מעין עוזרי בת 17 מרמת השרון מנהלת שותפה באחד הפורומים הפעילים ביותר ברשת הישראלית: פורום הארי פוטר בתפוז. היא כבר זכתה לנסוע בהוגוורת' אקספרס מסקוטלנד לאנגליה וחולמת על מזוודה מלאה בספרים בגרסת הדלוקס: כלומר כרוכים בעטיפה מהודרת ומאיורים בכבדות. בינתים, עד צאת הספר השביעי, היא כותבת פאן פיקשן שמתמקדים בסיפורי אהבה בין הארי לדראקו, לשם כך היא אף נעזרת במאיירת צמודה, נעמה כהן בת 17 מראשון לציון, אותה פגשה ברשת.

יש לה אפילו מאיירת. מנין עוזרי (צילום: דנה קופל)

גם היא קראה את כל הסדרה עשרות פעמים ושבה וקראה בה לקראת הספר החותם את הסדרה.

"אין לי כישרון ציור אבל התחלתי שיתוף פעולה עם מישהי שמייצרת סצינות מתוך הסיפורים שלי ויש ביננו התאמה טובה. אני מוצאת בזה ברומן ביניהם הרבה עניין ודולה רמיזות מהספרים. בעולם הפאן פיקשן מתעלמים מהמציאות. מרחיבים דמויות שלא מסופר עליהם הרבה ומושכים דמויות אחרות לכיוונים לא רגילים. מבחינתי זה מפתח לי את הדימיון לדעת מה עובר על בנאדם שמאוהב בבן מינו ובכלל, זו טראומה די רצינית להתאהב באוייב שלך.

לפי מעין, ההכנה לקראת הספר היא תהליך רב שלבי, והוא מתחיל ברגע שמוכרז השם של הספר. כל פירור מידע זוכה למתנפלים רבים ומורעבים. "העניין מקבל תאוצה כשכבר יודעים את השם" היא אומרת.  "אז יש חלקיק של חומר להתעסק בו. פתאום יש על מה לבנות תיאוריות וכולם מנסים לתרגם את השם. כשהוכרז תאריך היציאה, למשל, זה נתן פתח לדיון רחב מדוע למשל הספר השביעי לא יוצר ב-7.7.2007. וכשהוציאו את שלוש העטיפות (הבריטית לבוגרים, הבריטית לילדים והאמריקאית) זה בכלל היה מטורף, כי העטיפות שונות ואפשר לנחש מתוכן סצינות שלמות.

לדוגמא, בעטיפה אמריקאית מופיע דרקון כלשהו, אז כולם מנסים לנחש איזה סוג הוא לפי הצבע של העיניים, הקשקשים. בחלק מהעטיפות הארי נראה שרוט ופצוע וזה מוביל לניחושים אחרים".

ומה תעשי אחרי קריאת הספר האחרון?

"אני מקווה שהיא לא תשאיר משהו לא פתור כי אנשים יתחרפנו מזה לגמרי ובכל עולם, כי אני לא יודעת אם מישהו לא שמע על הארי פוטר, חוץ מהאישה שהופיעה לפני כמה ימים ב'מונית הכסף' ולא ידעה לענות על השאלה: 'מי הילד ב'הארי פוטר'".

לא לילדים בלבד

אבל הארי פוטר לא נוגע רק בבני נוער יצירתיים בעלי דמיון מפותח. יונתן אבידן, זמר קלאסי מתלמד בן 20 מחולון, עומד בראש קבוצת דיון במערכת הפורומים האינטרנטיים של אורט. "יש לנו הגבלת גיל

(16 ומעלה) והרוב המוחץ של הגולשים בפורום ושל הבאים למפגשים חצו את ה-30. יש אצלנו זוגות נשואים ובני משפחה של משתתפים, חלקם מחו"ל, שנכנסים לפורום כדי לנהל דיונים בשפה גבוהה. למפגש פורום ממוצע מגיעים 40-50 איש אבל את הפורום עצמו קוראים אלפים. בין יתר הפעולות שלנו, תרגמנו את כל האתר של רולינג לעברית, ותרגום כל אתר הלקסיקון לעברית נמצא בעיצומו".

איך הוקם הפורום למבוגרים?

מי שמזכיר את סרטי הארי פוטר מקבל מחיקה לפרצוף

ומהן התחושות לקראת סיום הסאגה?

"כרגע התחושה היא של משהו על טבעי. יש יותר חשמל באוויר. בערב יציאת הספר אנחנו מארגנים אירוע קהילתי באחד הבתים לכבוד המאורע. אין חרדה לקראת הסוף. בסוף אפשר להתחיל להסתכל על הכל גמור ולהשלים את החורים. הפנטזיה שלי היא רולינג בכלוב בעודי סוחט ממנה כל פרט שאני רוצה לדעת".

הארי על ספת הפסיכולוג

רוני כרמלי, פסיכולוגית בשנות השלושים לחייה היא עוד אחת מהקוראות הבוגרות והאדוקות של הספר. "אני חושבת שזאת יצירת מופת", היא אומרת. כרמלי השתתפה לא מזמן בכנס אקדמי שעסק בנקודת ההלחמה בין אקדמיה לספרי הארי פוטר ופגשה שם חברת נעורים שלה, גילי בר הלל, המתרגמת של הספר לעברית.

הארי פוטר רוני כרמלי (צילום: ירון ברנר)

"גילי חברה טובה מאוד שלי מהתיכון ונפגשנו בכנס הזה, שנערך לקראת הספר השישי. הספרים נורא מעניינים אותי ממגוון היבטים, והבולט שבהם הוא העומק הפסיכולוגי המאוד חזק שלהם. לופין, למשל, הוא בעיני מטפל דגול וגם תחליף אב. הזאביות הבלתי נשלטת שבו מזכירה לי התקפים של סכיזופרניה. אפשר לראות שהאסוציאציות הפסיכולוגיות של רולינג מאוד עשירות. רולינג מבינה את תורתה של מלאני קליין גם אם היא לא מכירה את קליין. יש לה הבנה של הנפש האנושית. בהשלמה לכך, ניכר שלרולינג יש השכלה קלאסית - היא משתמשת הרבה בלטינית, יש לה רקע מיתולוגי מאוד עשיר. הסיפור עצמו הוא מסע נפשי, אודיסאי. בעיני זאת מיתולוגיה מודרנית".

חברייך למקצוע מתפלאים שאת אוהבת את הארי פוטר?

"חלק בחברי מכירים וקוראים. אני דווקא נתקלת בהבנה בעניין הזה. הפסיכולוגית הראשית של מקום ההתמחות שלי, ביה"ח שניידר, גילתה שאני חובבת של הארי פוטר דרך הססמא שלי למחשב, שהיתה כמדומני, לופין ושנת הלידה שלי. אז היא אמרה לי שברגע שאתפנה, היא רוצה שאעביר הרצאה בנושא".

מה את מצפה מהספר השביעי?

מצאתי בארה"ב בחנות של 'וורנר ברוס' שקית סוכריות של ברטי בוטס, שהיו בה סוכריות בטעם של דשא, קיא, נזלת וחזרת - כמובן שויתרתי על התענוג והסתפקתי בסוכריות בטעם עוגת גבינה, אוכמניות וסירופ תותים - בגלל שהטעם היה כל כך אמיתי, העדפתי להאמין שטעם של קיא זה באמת טעם של קיא".

סוכריות ברטי בוטס. עדיף לוותר על טעם של קיא (צילום: ענת אלזון)

"לספר השביעי אני מחכה בכיליון עיניים, מחפשת בכל הזדמנות לראות אם מישהו יודע מה הולך לקרות וביום שבת הקרוב אני הולכת לקבל את הספר לידיי, לא מעניין אותי המחיר שאצטרך לשלם. ואני מודה מראש  שמייד אפנה לעמוד האחרון כדי לראות אם הארי חי או מת.

"מאוד הייתי רוצה שהארי ינצח את וולדרמורט, אבל מצד שני, אם הארי ישאר בחיים,

העובדה שאין ספר המשך תשגע אותי, כי כל הזמן יהיה לי בראש 'מעניין מה קרה להארי פוטר?'. זה כמו סרט שנגמר בדיוק כשמתחילים החיים הטובים של הדמויות הראשיות. באיזשהו מקום גם הייתי רוצה, אם אפשר, שסיריוס בלק יחזור, בכל זאת זה עולם של קסמים. בכל מקרה, אני מקווה שהסוף יהיה טוב, כי סוף רע יכול לדכא ואולי אפילו להשפיע על הילדים שמאמינים שאי שם הארי פוטר קיים".

ולוֹּיכולת לבקש מתנה שאינה מוגבלת במחיר וקשורה להארי פוטר, מה היית מבקשת?

"ליצור את העולם של הארי פוטר באמת, שתהיה לי האפשרות לבקר בהוגוורטס. ואם נחזור למציאות - הייתי רוצה לקנות את הגלימה שהופכת אותך לבלתי נראה, וצעיף של גריפינדור, כזה באדום וזהוב (לא הצלחתי למצוא את זה בשום מקום) ואת שרביט הקסמים של הארי ושל וולדרמורט, ואולי גם להיפגש עם פרופסור טרילוני, כדי לדעת מה צופן העתיד".