משיח לא בא
במקרא, המונח משיח מכוון בדרך כלל למלכו של עם ישראל. מספר פעמים מיוחס התואר לכוהנים, אך בעיקרו זהו תוארו של המלך. הרקע לכינוי זה הוא הטקס שבו משח הכהן (או הנביא) את המלך בשמן הקודש, מחווה שסימלה את רוח האל השורה על המנהיג הנבחר. לפי התיאורים, המשיח האידיאלי הוא דמות בעלת סגולות מיוחדות, קרוב לאל, הפועל אצלו להטבת מצבו של עם ישראל ולישועתו.
לאורך ההיסטוריה של הדתות המונותיאיסטיות הופיעו מספר אנשים שטענו כי הם בעצמם המשיח, וגם כאלו שלא טענו כך בעצמם, אולם נהנו מתמיכתם ומהצהרותיהם של אחרים בנושא זה. אחד מן ה"משיחים" הללו היה שבתי צבי, אשר נולד ב-23 ביולי 1626.
רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "שבתי צבי".
בחזרה ל-1948
אחרי תקופה ארוכה, יחסית למה שהורגלו הקוראים, שב המתווך ברנדוט לכותרת הראשית בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-23 ביולי 1948: "מפקד הצי האמריקני נפגש עם ברנדוט: המתווך יוצא לבירות לפתיחת השיחות וידון תחילה על פירוז ירושלים. 300 משקיפים הגיעו היום לחיפה."
מה עוד קרה ב-23 ביולי?
23 ביולי 1892 – הקיסר גור אריה יהודה: נולד קיסר אתיופיה היילה סלסיה ה-1. סלסיה היה בנו של ראש היועצים של הקיסר מנילק ה-2. בעקבות תפקידו של אביו נעשה חביב על הקיסר.
ב-1928 מונה למלך, עוד בימי חייה של הקיסרית זאודיתו, וב-1930, אחרי מותה, נעשה לקיסר ונטל את השם היילה סלסיה ("עוצמת השילוש") ואת הכינוי "גור אריה יהודה". על פי המסורת, הוא היה הקיסר ה-111 בשושלת שתחילתה בשלמה המלך ובמלכת שבא ובבנם, הקיסר מנילק ה-1. (הערך "היילה סלסיה ה-1" - למנויי האנציקלופדיה)
23 ביולי 1952 – חילופי משמרות: ההפיכה הצבאית במצרים. את ההפיכה חוללה חבורת "הקצינים החופשיים", שבראשה עמד מוחמד נגיב (אם כי נטען שמוחמד נגיב עמד בראשה רק כדמות סמלית, ואילו מנהיגם האמיתי היה גמאל עבד אנ-נאצר). חבורת הקצינים תפסה את השלטון במצרים, הדיחה את המלך פארוק וכוננה בה רפובליקה. (הערך "מצרים" - למנויי האנציקלופדיה).
23 ביולי 1968 – שחרור פלסטין 707: חטיפת מטוס "אל על" לאלג'יריה. המטוס נחטף על ידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון שביצע מעשי טרור רבים עד שנות ה-70, בייחוד חטיפת מטוסים ברחבי העולם. על המטוס היו 38 נוסעים ו-10 אנשי צוות. עם חטיפת המטוס הודיעו החוטפים ברדיו – "פה משדרים פלסטינאים", והחליפו את שם המטוס ל"שחרור פלסטין". הנוסעים הישראליים (מלבד כמה שהצליחו להסתיר את זהותם) הוחזקו בשבי במשך 40 יום.
23 ביולי 1969 – לא לכבוש, להתיש: נשיא מצרים נואם ומנציח את הכינוי "מלחמת ההתשה". את הכינוי "מלחמת ההתשה" (חרב אל אסתנזאף - מלחמת הקזת הדם) טבעו לראשונה המצרים, בין השאר בנאומו זה של נשיא מצרים גמאל עבד אנ-נאצר, 17 שנה לאחר ההפיכה, בו אמר: "אינני יכול לכבוש את סיני, אך אני יכול לשבור את רוחה של ישראל בהתשה". (הערך "מלחמת ההתשה" - למנויי האנציקלופדיה).
23 ביולי 1999 – צאצאו של הנביא: מוחמד ה-6 מוכתר כמלך מרוקו. מוחמד ה-6 נולד ב-1963, בכור בניו של המלך חסן. כשהיה בן 16 הוכתר ליורש העצר, זאת לאחר שאביו שינה את החוק אשר הגביל את גילו של היורש ל-18 שנה. במקביל (ובדומה ליורשי העצר במדינות ערב) עבר מוחמד הכשרה צבאית וב-1994 מונה לדרגת גנרל (אלוף) והופקד על התיאום בין זרועות הצבא. המלך חסן דאג להכשיר את בנו לרשת את מקומו. מוחמד ליווה את אביו בפגישות ובביקורים מדיניים ברחבי העולם עוד בהיותו צעיר, וזכה להדרכה צמודה של מומחים ויועצים. למרות זאת נחשב יורש העצר לחסר ניסיון דיפלומטי מעשי מכיוון שרוב ביקוריו היו טקסיים וחסרי חשיבות. כיורש העצר שמר על פרופיל נמוך ולא התראיין לכלי התקשורת.
שעות אחדות לאחר מות אביו, הוכתר מוחמד השישי כמלך מרוקו. בכך היה לשליט ה-18 במספר בשושלת העלווית, שעל פי המסורת שורשיה מגיעים עד לנביא מוחמד. (הערך "מוחמד ה-6" - למנויי האנציקלופדיה).
פתרון החידה מאתמול:
המשוררת האמריקאית שנולדה ב-22 ביולי 1849 היא אמה לזרוס.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-22 ביולי? לחצו כאן.
