צלוליט־איכס

אתן יכולות לכנות את זה בשם "קוטג'", "עור תפוז", או כל ביטוי דוחה אחר, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא שם – הצלוליט (דרך אגב, "צלוליטיס" הוא מונח אחר לגמרי, שמתייחס לדלקת ברקמות השומן). "הצלוליט מופיע אצל 90 אחוז מהנשים", מבשר ד"ר אלדד מור, מנתח ראשי בקופת חולים "מאוחדת" ובעל קליניקה פרטית ברמת אביב. "התופעה אובחנה והוגדרה כבר בשנות ה־20 של המאה הקודמת על ידי הצרפתים. בתקופה ההיא השמלות החלו להתקצר, ולפתע הנשים שמו לב לשינויים בעור". עוד טוען הדוקטור כי "התופעה הייתה קיימת מאז ומתמיד". ובואו נספר לכן עובדה מחרידה: אין קשר בין משקל עודף לבין צלוליט, וגם אצל בנות רזות ניתן לזהות את המטרד. כמו בכל הדברים הדפוקים – אתן מוזמנות להאשים את ההורים, כי רגליים או ישבן חלקים מצלוליט הם בעיקר עניין של גנים.

אבל איך בכלל נוצר כל העניין? צלוליט הוא למעשה הצטברות שומן ונוזלים ברקמה התת־עורית עקב חוסר זרימת דם למקום. "באזורים שבהם נוצר הצלוליט, המים והרעלים לא נוקזו בעצם החוצה מהרקמות, והצטברותם היא מה שמעניק לעור את המראה הגבשושי. האזורים 'הפגיעים ביותר' הם הישבן, הירכיים ובעיקר הירכיים הצדדיות והקדמיות", מבהיר ד"ר מור. עקב כך, ככל שכמות השומן בגוף עולה (מה שמעלה את המסקנה כי צלוליט לא קשור למשקל או לקלוריות אלא לאחוזי שומן בגוף) – כך גוברים הסיכויים שתסבלי מצלוליט, ומראה הצלוליט שכבר יש לך אף יוחרף.

מכה משמים?

ובכן, אם צלוליט משמעו מצבורי שומן ברקמות התת־עוריות, נשאלת השאלה: האם יש דרך להיפטר מזה?

זאת גזרה משמים", פוסקת רונית רפאל. "שום דבר לא יכול להעלים את הצלוליט לגמרי, אבל אפשר לצמצם את התופעה".

איך?

"על ידי שתייה מרובה של מים ובאמצעות ספורט כמו אירובי וחיזוק שרירים. כשאת צעירה – יש לך סיכויים טובים לצמצם את הצלוליט באחוזים גבוהים יותר, אבל אי אפשר להיפטר מזה לנצח, זה כמו מחלה".

תני דוגמה לפעילות מונעת

"החוכמה היא לדעת לשמור על התזונה מגיל צעיר: פיצות, צ'יפס וגבינות צהובות זה ג'אנק שאי אפשר לתאר! כשאת צעירה לא רואים את זה, אבל פתאום נשים, בייחוד אחרי לידה, מקבלות 'מכת' צלוליט, ואז כבר יש מעט מאוד דברים שאפשר לעשות".

היום יש הרבה קרמים קוסמטיים בשוק שמיועדים לשיפור מראה העור

"אני לא מאמינה בזה. הצלוליט הרי יושב כל כך עמוק בתוך העור, ויש צורך בטיפולים יותר עמוקים מסתם מריחת קרם קוסמטי יקר".

לעסות ולעשות

אבל לא כולם מסכימים עם קביעתה הנחרצת של רפאל, בייחוד לא חברות הקוסמטיקה שעומלות במרץ על מוצרים שאמורים לעזור לנו להתגבר על המטרד.ננסי ירחי, תועמלנית רפואית של חברת "וישי", אומרת: "הקרמים של היום מאוד מתקדמים ופותחו באמצעות רופאים, דרמטולוגים ורופאי נשים. בפירוש כן אפשר לראות שיפור במרקם העור ובהיקף הירכיים, השוקיים והישבן, זה מוכח מדעית.השאלה היא איך את מגדירה 'שיפור'. המוצרים החדשים בשוק כן מסוגלים לשפר את מרקם העור. במקביל, ברור שצריך גם ספורט וגם דיאטה נכונה. הרי אי אפשר למרוח קרם ולאכול ארבע גלידות ביום, לא לעשות ספורט ולצפות לצמצם היקפים. אבל לשאלתך, אני בהחלט חושבת שקרמים יכולים לעזור בצמצום התופעה".

אז איך בעצם הקרמים מסוגלים לעזור?

"קרמים מסוגלים לעזור מבחינת מראה העור והמרקם שלו, מבחינת האצת זרימת הדם. מרבית הקרמים לטיפול בצלוליט מכילים קפאין, אשר מנקז נוזלים, מפרק את תאי השומן ומאיץ את חילוף החומרים. לכן, כשהרכיב מופיע בקרם נגד צלוליט, בטוח שתהיה איזושהי הצלחה בטיפול".

תוכנית פעולה

לסיכום, אפשר לומר שצלוליט הוא משהו שמאוד קשה להיפטר ממנו לצמיתות, אבל אפשר להפחית אותו, או לפחות לגרום לו להיראות פחות נורא. לצערנו, עוד לא הומצא קרם הפלאים שיעלים את הפגמים לגמרי, אבל בשילוב של תזונה נכונה, ספורט וקצת עזרה קוסמטית – גם את תוכלי ללכת לחוף הים ולהשאיר את הפראו בבית.

"זה תלוי מאוד בגנים ובנטייה של הגוף – אבל יש מה לעשות", אומרת רונית רפאל. "הדבר הכי טוב הוא להגביל את כמות השומנים באוכל ולעשות ספורט, לפחות פעמיים בשבוע. לשתות 12 כוסות מים ביום זה מאוד בריא ומשפר את מראה העור. ודרך אגב, מים זה מים, קפה וקולה לא נחשבים".

גם ננסי ירחי מוסיפה ש"לקבלת תוצאות מקסימאליות, חשוב לשלב את הטיפול עם תזונה נכונה וספורט. אני לא יכולה להמליץ על דיאטה כי זה משהו מאוד אינדיבידואלי, אבל חשוב לאתגר את הגוף ולגוון בפעילויות, על מנת להגביר את זרימת הדם ואת חילוף החומרים, ובעצם לשמור על חיים בריאים".