טומב בללייקה
לארה קרופט חוזרת עם Tomb Raider: Anniversary. גם ראצ'ט וקלאנק חוזרים, עם Size Matters, אבל אל תרגישו רע: אפילו אנחנו איבדנו אותנו ב"לארה קרופט חוזרת"
(PC / PS2 / Xbox360) באג לה שמח
לארה קרופט בת עשר, וממש לא רואים עליה את הגיל. אבל לפני שנשקע במחשבות פליליות על כמה מהר מתבגרות ילדות בימינו, כמה מילים על "טומב ריידר".
המשחק הראשון, שיצא בשנת 96', היווה נקודת ציון בתולדות משחקי פעולה בכמה מובנים: החל בסגנון המשחק, עבור במנוע הגרפי התלת־ממדי ובגיבורה הנשית, וכלה בסדרת משחקי ההמשך הנוראיים. אלא שב־2006 הועבר פיתוח המשחק לחברת Crystal Dynamics, שעשתה שיפוץ לסדרה וללארה (בלי להוריד אפילו סמ"ק אחד, השבח לאל), והוציאה את Tomb Raider: Legends שהחזיר עטרה ליושנה.
ובחזרה לימינו אנו. הכותר החדש בסדרה, בעל השם ההולם Anniversary, הוא למעשה אותו משחק ראשון מצוין מלפני עשור — רק באיכות של היום. מקבץ הפוליגונים שמרכיב את לארה קרופט נראה הרבה יותר טוב, ואפילו די אנושי מבחינת הממדים; סביבות המשחק מותאמות לסטנדרט של המאה הנוכחית והן גדולות ופתוחות יותר; והגרפיקה רצה בצורה חלקה לגמרי על ה־PS2, זיכרון קונסולה לברכה. מי שרוצה לחוות את המשחק ברזולוציות גבוהות יותר, מוזמן לנסות את גירסת ה־PC.
הסיפור הולך ככה: לארה קרופט, יורשת עשירה והרפתקנית, נשלחת לפרו כדי למצוא חפץ עם כוחות אדירים בשם "הסקיון". בגידות, שחיתויות ומעשים לא חוקיים מצד ארגון הרשע המסתורי "נטלה" מאלצים אותה להיאבק על חייה ועל אותו חפץ נכסף.
כל אחד מהשלבים במשחק מציג אזור גיאוגרפי אחר: פרו, יוון או מצרים. בשביל לעבור בין הרמות השונות, לארה צריכה להשיג כל מיני אינסטרומנטים תוך התחמקות ממלכודות, קפיצות מעל צוקים וירי בבעלי חיים (המון ירי. המליצו לחבריכם הצמחונים!). אגב קפיצות וצוקים, אם אתם בעלי זיכרון מעורפל כמו שלנו, אולי תחשבו שככה בדיוק היה גם המשחק המקורי. אז לא, אתם טועים: עד למשחק The Last Revelation לא היו ללארה חבלים, וקפיצות על מוטות אנכיים נראו לראשונה רק ב־Chronicles.

חוזרת, בלי להוריד אפילו סמ"ק אחד
והנה משפט שמעורר מחשבה נחמדה: השליטה בלארה די טובה. באמת, למרות זווית המצלמה (המחורבנת ממש כשהיתה במשחק הראשון), תוכלו לעשות איתה כמעט הכל — למשל לקפץ בקלילות ולירות בצורה מדויקת בראש של הטי־רקס התורן. בעזרת נקודות השמירה שמפוזרות באופן מאוד נדיב ברחבי המשחק, גם מותה בטרם עת עקב נחיתה על קיר שלא ראיתם (בגלל זווית המצלמה, וזה המקום לציין שהיא מחורבנת) לא יהיה יותר מעקיצת יתוש עבורכם.
מה שכן יכול להפריע הוא הקצב האיטי של המשחק: ריבוי החפצים שצריך לאסוף כדי לפתור את החידות והמיתות המרובות של לארה יוצרים משחק איטי שבעצם יכול היה להיגמר תוך שעתיים. וחוץ מזה, זווית המצלמה מחורבנת.
Tomb Raider: Anniversary, יוצא 329 שקל ל־PS2 ו-249 שקל ל־PC, נראה אתכם מוצאים אותו פה ל־Xbox360
ציון: 4/5
אהבת? תאהב גם את Resident Evil 4. גם שם זווית המצלמה מחורבנת
(PSP) דיר חייזרים
אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם: ל־Ratchet & Clank יצא שם של משחק לילדים קטנים, אבל מדובר במשחק שעושה עבודה טובה ואפילו מצליח להיות ממכר כמו טטריס של פעם — כל כך ממכר, האמת, שייגמרו לכם החלומות על לארה ויתחילו חלומות על חייזרים — ככה שהוא מתאים יופי לכולם חוץ מלעניים. וזה לא כי עניים לא ימצאו בו עניין; זה כי אין להם PSP.
לא שהעלילות באמת משנות במשחקי פלטפורמה, אבל מה שיש לנו בכותר הרביעי בסדרה (והראשון ל־PSP) זה חייזרים רעים שהחליטו לשבט את ראצ'ט כנקמה על המשחקים הקודמים, שבהם המניאק ניצח אותם. אלא שמשום מה, דווקא ראצ'ט וקלאנק הם שרודפים אחרי החייזרים, ואפילו מגיעים בעקבותיהם לעשרה כוכבים שונים. בכל אחד הם צריכים להילחם בננו־אויבים — אויבים קטנים שהותאמו במיוחד לגודל של הקונסולה החדשה — תוך כדי שדרוג של כלי הנשק וחליפות השריון. אגב, אפשר גם להרכיב שריון מכל מיני חלקים כמו קסדות, כפפות ומגפיים. אם הפרט הזה מלהיב אתכם, נשמח להפנות אתכם לכמה משחקי ברבי שמשתמשים בטריק דומה.
בגדול, המשחק משכפל בהצלחה רבה את הנוסחה שהצליחה כל כך במשחקים הקודמים: הרבה אקשן מדע בדיוני בכיכובם של חתול־חלל, החבר הרובוט שלו ומשהו כמו 25 סוגים שונים של כלי נשק. אבל למרבה הצער, לא הכל זהב. ראשית, קפטן קווארק הדו־ממדי והעולמות הכדוריים מהמשחקים הקודמים לא נמצאים במשחק הזה. שנית, למרות שהמפתחים עשו הכל כדי שלא נרגיש בחסרונו של הסטיק האנלוגי השני ב־PSP, זה עדיין מציק. כל עוד סתם משוטטים או קופצים לא מרגישים בהבדל, אבל ברגע שהקרבות מתחילים להיות לוהטים — וזה תמיד קורה במשחקים מהז'אנר הזה — אתה מתחיל להצטער שאין לך שתי בהונות באותה יד.
Ratchet & Clank: Size Matters, יוצא לך 280 שקל
ציון: 4/5
אהבת? תאהב גם את Daxter. לא אהבת? כספך לא יוחזר לך