מה אני עושה? היא גדולה עלי באיזה 15 דרגות
בלהה היתה בת 35, ולא נראתה צעירה לגילה. אני הייתי אז בן 25 וחסר כל ביטחון שיאפשר לי בכלל לחשוב על מישהי מבוגרת ממני, עם ילדה בת 14. היא גם היתה מורה לתנ"ך. כשהציעה שאבוא אליה בערב, נשמעה אזעקת אמת
ראיתי שהיא הסתכלה עלי באותו כנס רב משתתפים, אז הסתכלתי בחזרה. היא היתה אשה נאה, עם חזה בולט וסקסיות מופגנת. אבל מילת המפתח היתה "אשה". בלהה היתה בת 35, ולא נראתה צעירה לגילה. אני הייתי אז בן 25, וחסר כל ביטחון שיאפשר לי בכלל לחשוב על מישהי מבוגרת ממני. אבל הסתכלתי, מה אכפת לי.
בסוף הכנס היא ניגשה אלי והתחילה לשוחח איתי על סיכויי הזכייה של המועמד זבולון בבחירות המקומיות, בקמפיין שניהלתי בעיירת ספר בה ביליתי כמעט חודשיים. למרות שאני לא מהמתוחכמים, מיד הבנתי שזו לא סתם שיחת חולין. מהר מאוד עברנו משיחה על סיכוייו המידלדלים של זבולון לראיון עבודה שגרתי עבורי. מאיפה אני, בן כמה, ממה בדיוק מתפרנס ולמה. בלהה היתה חייכנית, ונשפך ממנה קסם. אבל היה בה גם משהו אחר, מורכב יותר מכל מה שנתקלתי בו עד כה - ניסיון חיים של מי שכבר עברה הכל עם גברים.
תמיד נחמד שבמקום אפור יש זיק של פלרטטנות
בלהה בלטה מאוד בקהל שהיה מסביבנו ולא הצטיין בנשים מושכות. סיימנו את השיחה בחביבות ונפרדו דרכינו, אבל הן שבו והצטלבו ללא הרף בימים הקרובים, בהם התברר לי שבלהה היא לא רק תומכת, אלא ממש פעילה. קשה לאבחן מדוע אנשים הופכים פעילים במערכות בחירות מוניציפליות, הרי לא מדובר במאבק אידיאולוגי אלא במאבק בין שני בני אדם, בינוניים בדרך כלל, שמנסים לקדם עצמם לתפקיד בעל השפעה. באופן פלא תמיד מסתובבים סביבם כל מיני אנשים, חלקם פשוט חברים, חלקם אינטרסנטים, וחלקפ לא ברור. בלהה היתה שייכת לקבוצה השלישית, אבל אותי הדבר שימח. תמיד נחמד שבמקום אפור יש זיק של פלרטטנות ומבטים בוחנים, שגורמים לך להיות ערני גם במקומות הלא מיניים.
עם הזמן גיליתי עוד כמה פרטים על בלהה. היא היתה מורה לתנ"ך, היא היתה גרושה, והיתה לה ילדה בת 14. כל הפרטים האלה גרמו לה רק להפוך יותר סקסית בעיניי. אז בלהה ואני התקרבנו, אבל לא ממש התייחסתי לזה ברצינות, עד ששיחה מקרית הובילה לכך שקבענו שבערב, לאחר ישיבת המטה, אבוא אליה הביתה. אזעקת אמת נשמעה. מה אני עושה בסיטואציה הזו? היא גדולה עלי באיזה 15 דרגות.
מובן שהתקשרתי לאבנר, חבר טוב ומדריך מהולל. "שתייה חמה", אמר. לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי. "שתייה חמה", אמר שוב. "כשהיא שואלת אותך אם אתה רוצה לשתות, תגיד לה שבא לך משהו חם, קפה הפוך".
זה היה הטיפ של הבנק. כלומר, תגרום לה להבין שאתם נשארים בבית ולא יוצאים. מעבר לכך שזה סתר עצות קודמות שקיבלתי (אל תזמין מיץ תפוזים אלא יין לבן), היתה עוד בעיה – אני לא שותה קפה. אבל מצד שני, אני גם לא הולך בדרך כלל לבקר מורות בנות 35, לפחות מאז שהפסקתי לקחת שיעורים פרטיים במתמטיקה.
"אני אעשה לך סיבוב קצר", הכריזה
בכל אופן, בלהה קיבלה את פניי בנשיקה יבשה על השפתיים, כזו של חיבה, לא של הזמנה. היא היתה לבושה יפה, לבושה ליציאה. "אני אעשה לך סיבוב קצר", הכריזה. לאחר שהבעתי עניין בתמונות של הבת שלה שהיו פזורות בכל מקום והבהירו לי סופית שהיא ממש לא חלק מהפנטזיה שהיתה לי – התפוח נפל רחוק מהעץ - היא שאלה מתוך נימוס אם אני רוצה לשתות משהו.
"יש לך קפה?" שלפתי את הטקטיקה של אבנר. מבט של הפתעה עלה על פניה, אבל מתוך נימוס היא ניגשה להכנה. כמיטב המסורת, היא הגישה את הקפה עם ופלים. ההמשך היה מהיר יחסית, לאחר זמן לא רב התחלנו להתמזמז.
היה בה משהו משכר, כמו מקצוענית היא הובילה אותי. ככל שהייתי קרוב יותר אליה, היא הפכה יותר סקסית. כל נגיעה קטנה שלי זכתה לאנחה מהסוג שרק רוצה לגרום לך לגעת בה עוד ועוד. כשהורדנו את החולצות הרגשתי כמו מגלה יבשות בדרכו לכיבוש חדש.
אבל להפתעתי, בלהה עצרה אותי. אמנם זה גם מפתיע מדוע ציפיתי שכבר בפעם הראשונה אכבוש את היעד במלואו, אבל מתוקף השתלשלות העניינים, סברתי לתומי שנסיים את מה שהתחלנו.
בלהה רצתה לדבר. היא רצתה להכיר אותי ולספר לי את סיפור חייה. על הבעל שנטש, על הקשיים בהיותה אם חד הורית, על החוויות הקשות כמורה בחטיבת ביניים לילדים מופרעים ומפוצצי הורמונים. סיימנו את הערב בחיבוק, נשיקה - וכאב ביצים גדול. מה זה גדול, ענק.
למרות הכאב, נסעתי הביתה מבסוט - אבנר שיחק אותה, ולי היתה חוויה מעניינת. בימים הקרובים, כשראיתי את בלהה במטה הבחירות, לא התייחסתי אליה במיוחד, והעדפתי לקבל גם ממנה יחס דומה. אבל איכשהו מצאתי את עצמי עוד פעם בביתה, רק שבפעם הזאת היא רצתה שנלך לשבת באיזה פאב. לא ממש התחשק לי להתחיל להסביר מה אני עושה עם פעילה שמבוגרת ממני בעשור. בלהה לא התעקשה יותר מדי. יחד עם העצב והסקסיות, היה בה גם רוך, שלא ממש איפיין את בנות גילי, והיא מצאה חן בעיניי בשל כך.
רק בפעם השלישית שהייתי אצלה נכבש היעד. מזל שהבת, כמו בכל הפעמים שבאתי אליה, לא היתה בבית, כי רעש הצעקות של בלהה יכול היה לגרום סיוטים למתבגרת בת 14.
לאחר שגמרתי הבטתי בעיניה, ונראה שהעצב שהיה בהן רק גדל. לאו דווקא בגלל הביצועים שלי, אלא מפני שכנראה היה לה ברור שזאת הפעם האחרונה. מהצד שלי היה מדובר בפנטזיה, בכיבוש שכל אחד צריך ברקורד שלו, ומהצד שלה זה היה בזבוז זמן – ילד בן 25, שאין שום סיבה בעולם שיכניס את עצמו לעולמה המורכב.
מאז עוד ראיתי את בלהה פה ושם, עד שהבחירות הסתיימו, ואיתם גם הקשר בינינו. מידי פעם הייתי מתקשר לשאול לשלומה, ולהפך. היא אפילו ניסתה לשדך לי מורה אחרת מבית הספר שלה, אבל אותה מורה לא היתה דומה בכלום למורה בלהה, ולאחר זמן ניתק הקשר לחלוטין. לפעמים יש סיבה שקלישאה היא קלישאה.
מילת המפתח היתה "אשה"
מומלצים
