הגט ועונשו: שישה תסריטי פרידה

הנישואים של מאיה ואודי היו רצופים איומים הדדיים בגירושים. עכשיו, כשהגט מזמן מאחוריהם, הם עדיין ממררים זה לזה את החיים. לאחרונה, כשאחת הבנות גילתה לה שראתה את אהוד עם בת זוג חדשה, התמלאה מאיה קנאה, ושכבה עם חברו הטוב ביותר. בתגובה הוא חיבל במכונית שלה.

עדנה ויוסי, שהתגרשו לפני שבע שנים, דווקא מסתדרים טוב, ממש כמו בנישואים. כשיוסי הודיע לפתע שהוא עוזב אותה למען אישה אחרת, עדנה נפגעה, אבל הסתגלה למציאות. היא ידעה שיוסי יעזור לה כשתזדקק, ונזהרה שלא לחסל איתו חשבונות באמצעות הילדים. היום, כששניהם נשואים בשנית, הם מזמינים זה את זה לאירועים, וקונים מתנות לילדים שכל אחד מביא עם בן זוגו החדש.

מה גורם לאנשים שונים להתנהג באופן שונה כשהם מתגרשים? האם אפשר לחזות את תגובות בני הזוג לסיום הקשר, על-פי הבדלי האישיות ביניהם? ואיך תחזית זו יכולה לעזור להם לצמצם נזקים בתהליך הפרידה?

ניסינו להשיב על השאלות הסבוכות האלה בעזרת ד"ר ריקי פינצי-דותן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר אורנה כהן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. שתיהן חוקרות ומטפלות משפחתיות, המתבססות בעבודתן על "תיאוריית ההתקשרות" - אחת התיאוריות המובילות ביותר כיום במחקר של הנפש.

4 טיפוסים: מהדביק עד המנוכר

לפי תיאוריית ההתקשרות, יחסי האהבה שלנו מתעצבים כבר בעריסה, בהתאם לסגנון הקשר עם הדמויות העיקריות שמטפלות בנו כתינוקות - בדרך-כלל הורינו. סגנון הקשר מבוסס על מידת הנגישות של ההורים ותגובתם לצורכי הילד. מחקרים רבים מצאו כי אופי הקשר בילדות יוצר בבגרות ארבעה טיפוסים של בני-אדם:

‭.1‬ הטיפוס הבטוח: הטיפוס הכי שכיח (יותר מ‭60-‬ אחוז מהאוכלוסייה‭.(‬ אדם שהוריו נענו לצרכיו בעקביות וברגישות. כתוצאה מכך הוא רואה את עצמו כראוי לאהבה, ואינו זקוק להרבה אישורים חיצוניים. בדרך-כלל הוא סומך על אחרים, יודע לאזן בין אינטימיות לעצמאות ביחסים, מסוגל לחבר בין הרגשות הסותרים שמתעוררים אצלו כלפי בן הזוג, ולפתור ביעילות ובשיתוף משברים ביחסים.

‭.2‬ הטיפוס החרד: אדם שהוריו התייחסו אליו בדרך הפכפכה - לעתים ברגישות ובחום ולעתים בהזנחה או בהתעלמות. כתוצאה מיחס זה, הוא מוטרד בחרדות נטישה, נוטה להגזים בחשיבות קרבה ואינטימיות, ומחפש בן זוג שיהיה "נשמה תאומה" או "תאום סיאמי‭."‬ התפיסה הלא מציאותית הזאת גורמת לו חרדה, אכזבה גדולה בזוגיות ותסכול מתמיד. 

‭.3‬ הטיפוס המרוחק (או בספרות הפסיכולוגית: "הנמנע-המבטל‭:("‬ אדם שהוריו היו קרים, לא זמינים, ולא אפשרו לו לבטא רגשות שליליים. הוא למד לתפקד אוטומטית, להתרחק מקשרים חברתיים ולפתח אי-תלות באחרים. בבגרותו, מגלה המרוחק ביקורתיות יתר, נוטה להיות תחרותי, קר ומתבודד. כשנוצר עימות במערכת היחסים הוא לא מנסה לפתור אותו ועלול להתנתק באופן חד מהקשר.

‭.4‬ הטיפוס הדחוי (או בספרות הפסיכולוגית, "הנמנע-המפוחד‭:("‬ חווה יחס מתמשך של עוינות ודחייה מצד הוריו וגדל להיות אדם שלא מעריך את עצמו ולא את האחרים. למרות שהוא מייחל לקרבה וזקוק לאישור מאחרים לקיומו, הוא אינו בוטח באנשים ורואה אותם כדוחים ולא אמינים. ביחסים הוא נע בין תלות והיצמדות לבן הזוג ובין הימנעות משיתוף ומאינטימיות. כשיש בעיות ביחסים, הוא נוטה להתעלם מהן, לאיים בעזיבה, לנטוש או להיות אלים.

6 תסריטים: מהענייני ועד לאלים

אף אחד מכם אינו מתאים בדיוק לאחד הטיפוסים. כולנו נעים על הרצף שבין החרד הדביק ובין המרוחק והדחוי הקרירים, אבל רבים מכם יוכלו למצוא בעצמם דמיון לטיפוס מסוים. ארבעת הטיפוסים הנ"ל יוצרים ביניהם עשרה זיווגים אפשריים. אנחנו נתמקד בשישה (השאר נדירים למדי‭,(‬ שכל אחד מהם מייצג התמודדות שונה בתכלית עם גירושים.

אחרי שמיקמתם את עצמכם, נסו למקם גם את בני זוגכם. ועכשיו, בואו ננסה לשער מה התסריט שצפוי לכם כדי שתוכלו להכין את עצמכם למסלול הקשה שאתם עומדים לעבור. 

‭.1‬ בטוח ובטוחה: נפרדים "יפה"

שיעור הגירושים בין שני בטוחים הוא הנמוך ביותר, ובכל זאת, אם שניכם כאלה, זה עשוי לקרות לכם לא בגלל קונפליקט סוער, אלא בגלל התרופפות הקשר, רומן מחוץ לנישואים או התפתחות גדולה של בן זוג אחד לעומת תקיעות יחסית של האחר.

גירושים בין בני זוג בטוחים מתקבלים אצלם בהשלמה יחסית. כל אחד מרגיש אדם שלם, והגירושים לא מאיימים על קיומו. הם יחושו, כמובן, עצב, אפילו עצב עמוק, אבל יש להם יכולת לחזור במהירות לאיזון. הבטוחים הגרושים ממשיכים לקיים ביניהם הידברות עניינית שנועדה לפתור בעיות. שניהם מבינים שהפרידה תובעת התארגנות מיוחדת, בעיקר במה שנוגע לילדים ונוטים לשתף פעולה. 

איך מתמודדים: אם שניכם טיפוסים בטוחים, יש להניח שלא תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי בעת מצוקה ואתם בהחלט יכולים להרוויח ממנו, ובכל זאת, אתם מסוגלים לנהל את משבר הגירושים גם בלעדיו. כבטוחים גם אינכם זקוקים בהכרח לעורך-דין, ולכן תוכלו להסתפק בגישור לצורך הסדרים כספיים הוגנים לשני הצדדים.

‭.2‬ מרוחק ובטוחה (ולהפך‭:(‬ התנתקות מיידית

כמו זוג הבטוחים, גם טיפוסי הבטוח והמרוחק נוטים להסכים עקרונית לגירושים, אבל נבדלים זה מזה במידת השלמתם עם ההחלטה. יוזם ההחלטה הוא לרוב המרוחק, שנוטה להיות פסימי לגבי יחסים. הבטוח, האופטימי יותר לגבי קשרים, קיווה שיצליח לגרום למרוחק להיפתח ולהתקרב, אבל גם הוא עשוי להסכים לגירושים, או אפילו ליזום אותם.

בדומה לצמד הבטוחים, גם זוג המורכב מבטוח ומרוחק יימנע מעימות גלוי, אך השניים חשים כעס כבוש ויש ביניהם קונפליקטים סמויים. בסיום הקשר, המרוחק נוטה להיות מרוגז ושלילי, אך בו-בזמן חש הקלה ומכחיש את קשיי הפרידה. כחלק מההתמודדות שלו, קורה שהוא מוריד מעל עצמו לא רק את נטל היחסים, אלא גם את עול גידול הילדים. הבטוח נוטה לחפות על המרוחק, בניסיון להקל על תחושות הנטישה של הילדים.

איך מתמודדים: אם אתם זוג כזה, יש להניח שלא תפנו לייעוץ, כיוון שהמרוחק שביניכם ידחה את הרעיון על הסף. כדאי לנסות לתפוס את המרוחק בזמן, ולגבש איתו הסכמים לגבי הסדרי הראייה והמזונות. מומלץ לפעול במהירות ולתת לכל הסכמה תוקף משפטי. 

‭.3‬ בטוח וחרדה (ולהפך‭:(‬ הרודף וההודף

הבטוח מגיע להחלטה להתגרש אחרי שנים שבהן נואש מלטפל בצרכים הבלתי מסופקים של החרד. האחרון מסרב בדרך-כלל לקבל את הגזירה, ומנסה בכל מחיר למנוע את הפרידה. הקורבנות המיידיים הם הילדים, שנלכדים בין ההורה הבטוח ובין ההורה החרד, המשתמש בילדים כדי להחזיק בקשר "עד שהם יגדלו‭."‬ מבחינתו של החרד, הכל לגיטימי, כולל סחטנות רגשית ומאבק משפטי על כל סעיף בהסכם הגירושים.

יש חרדים שתחושת הבדידות לאחר הגירושים מבהילה אותם, ומתחילים להציק על בסיס יומיומי: כשהאקס לוקח את הילדים לחופשה או לבילוי, הם מבקשים להצטרף, בכל פעם שהמחשב לא עובד או מכונת הכביסה נתקעת - הם קוראים לו לעזרה. הכל, כמובן, "בשביל הילדים‭."‬ 

איך מתמודדים: ייעוץ זוגי יכול לתרום לכם רק אם יעזור לחרד לקבל את הגירושים ויגרום לו לראות את מצוקת הילדים. החרד זקוק לעבודה אישית מעמיקה, כדי להתמודד עם התחושות בעקבות הפרידה. 

‭.4‬ מרוחק וחרדה (ולהפך‭:(‬ חשדנות ומניפולציות  

זוגות של חרד ומרוחק מצהירים על כוונות להתגרש, אבל מתקשים לממש אותן ועלולים להיות לכודים במשך שנים במאבקי כוח. אף שלרוב הם שואפים לכאורה להידברות, הם מגלים חשדנות זה כלפי זה. במצב רגשי כזה הם מתקשים לקיים תקשורת בסיסית, מנהלים ויכוחים מרים,"מבריזים" מדיונים בבית המשפט ונוטים להפר את ההסכמים. הם גם לא בוחלים בהשמצות הדדיות בפני הילדים, בניסיון לרכוש את אמונם.

איך מתמודדים: זוגות כאלה מגיעים לעתים לטיפול ביוזמת החרד. אם המרוחק ישתף פעולה, זה יהיה רק בצורה שטחית. רגע לפני שיינטש, כדאי לחרד להיות קשוב לצורך של המרוחק לשלוט בכל הפרטים הקשורים בפרידה, ולעשות את המקסימום כדי להשיג איתו הסכמים ברורים וחד-משמעיים. 

‭.5‬ חרד וחרדה: גירושים כרוניים  

חרד וחרדה מתחברים מתוך אשליה הדדית שפגשו את הנפש התאומה שחיפשו, ולבסוף מוצאים עצמם במצב כרוני של גירושים: לא מסוגלים לחיות ביחד וגם לא לחוד. כל אחד עסוק בצרכים שלו. הם מכחישים את קשייהם ומאשימים זה את זה בכל מצב.

הדרך היחידה שלהם לנסות להתקרב היא דווקא באמצעות איומים בפרידה. איומים אלה מציפים כל אחד מהם בחרדה איומה, והתוצאה: פינג-פונג של חרדות. הם משתמשים בילדים כשליחים, כמתווכים וכמרגלים. מתחרים על תשומת הלב הבלעדית שלהם ועל נאמנותם. באותה דבקות שבה הם הורסים, עלולים החרדים להילחם גם על החיבור ביניהם ולעשות קמבקים סדרתיים, גם אם רע להם מאוד ביחד. 

איך מתמודדים: אם אתם חרד וחרדה, כדאי שתדעו שזוגות כמוכם נוטים יותר מכולם לפנות לייעוץ זוגי. אלא שבתהליך כזה מצפה כל אחד שהיועץ יהיה בעל-ברית שלו, ולכן הייעוץ עלול רק להחריף את המאבק ונידון מראש לכישלון. עדיף, לכן, שכל אחד מכם יחפש משמעות לחייו בנפרד. אם יתעוררו מחלוקות קשות, תערבו עובדים סוציאליים, שילוו את התהליך המשפטי ויבטיחו את טובת הילדים.

‭.6‬ דחוי וחרדה: מסכת התעללות  

שום מאבק גירושים מר לא משתווה למסכת ההתעללות בין גבר דחוי לאישה חרדה. זוהי הזוגיות האלימה הקלאסית, שהחלה הרבה לפני הגט, ונובעת ממפגש בין שני אנשים חסרי ביטחון, חסרי אונים ועתירי זעם. הגבר רואה באישה בבואה של הוריו שדחו אותו והוא נע שוב ושוב בין אלימות לבקשות מחילה מעוררות רחמים.

האישה, שבמקרים רבים הייתה ילדה מוכה, נושאת בתוכה זעם כבוש. היא מפנטזת שתוכל לשלוט בבעלה, אבל חרדת הפרידה חזקה ממנה, ומונעת ממנה להתגרש גם כשנשקפת סכנה לחייה. המלחמה האכזרית לא פוסחת על הילדים, וכל הורה מנסה לשלול את ההורות של האחר.

איך מתמודדים: בשל הסתייגות הדחוי, פנייה לייעוץ זוגי כמעט שאינה מציאותית. ואם השניים יגיעו לטיפול, הדחוי יתקשה לבטוח במטפל, והחרד ייטה לשאוב ממנו תמיכה בגירושים. לנוכח סכנת ההזנחה וההתעללות הקיימת במשפחה כזו, עדיף שבתי המשפט ורשויות הרווחה יתערבו כדי להגן על הילדים, להפנות את האישה לקבוצות תמיכה לנשים מוכות ולשלוח את הבעל לתחנה למניעת אלימות במשפחה.

• הכותב הוא פסיכולוג. הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"