"לא רוצה לצרוח בלידה. מעדיפה שתחתכו אותי"
שיעור הלידות בניתוח קיסרי הולך ועולה משנה לשנה והסיבות הן לא תמיד בעיות פיזיולוגיות, כמו מצוקה של העובר או מצג עכוז. לפעמים מדובר בנשים שפשוט מעדיפות לקבוע תאריך שנוח להן, מפחדות מחוויית הלידה, לא רוצות להרוס לעצמן את חיי המין ואפילו מסיבות הורוסקופיות
"שמעתי שהסקס לא חוזר אף פעם להיות מה שהיה", "אני מעדיפה לתאם לעצמי את יום הלידה שלי", "לא רוצה שיחתכו לי את האזורים האינטימיים". כל אלו משפטים ששמעתי מאמהות שהחליטו לא ללדת בדרך הטבעית, אלא בניתוח קיסרי יזום ומתוכנן מראש.
שיעור הניתוחים הקיסריים עומד כיום על 19.4% והוא נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות. כך הוצג השבוע בכינוס השנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר.

יותר ניתוחים קיסריים. צילום: חיים הורנשטיין
פרופ' דן שרמן, יו"ר החברה, הציג את נתוני המיילדות של 2006, אשר מראים מגמות מאוד ברורות בשנים האחרונות: יותר אפידורל, יותר ניתוחים קיסריים, פחות חיתוכי חיץ, יותר זירוזי לידות. "כשאני התחלתי לעסוק ברפואת נשים, עמד שיעור הלידות הקיסריות בישראל על 5.5% בלבד, מספר פרופ' שרמן. "הטרנד האמריקאי שולט גם במיילדוּת הישראלית".
האם זהו באמת טרנד? מהן באמת הסיבות למגמת העלייה הזו? ובכן, תלוי איפה. ישנם בתי חולים בהם 9% בלבד מהלידות הינן ניתוח קיסרי, לעומת אחרים בהם מגיע שיעור הניתוחים ללמעלה מ-26%.
מקרי החירום המהווים את "תסריטי האימה" של חדר הלידה – צניחת חבל הטבור, היפרדות שליה ושלית פתח – מרכיבים יחד 3% בלבד מהסיבות לניתוחים קיסריים.
סיבות רפואיות נוספות, מלבד מקרי חירום, הן: חשד למצוקה עוברית (16.2%), לידה שלא מתקדמת (9%), חשד ליילוד גדול (9%) ולידת תאומים ושלישיות (6.4%),
סיבה מספר אחת (27%) לניתוח קיסרי היא ניתוח קיסרי קודם. למעשה, ניתוח קודם אינו סיבה לניתוח חוזר על פי נייר העמדה של איגוד הגניקולוגים בארץ, אולם בפועל כמעט שליש מהניתוחים הקיסריים מבוצעים אך ורק משום כך.
סיבה מספר שתיים (16.4%) לניתוחים קיסריים בישראל היא מצג עכוז. "לידות במצג עכוז היו בעבר אתגר מילדותי", מסביר פרופ' שרמן. "כיום מוצע הניתוח הקיסרי כמעט לכל אישה שהתינוק שלה נמצא במצג עכוז, וכך ישנם פחות ופחות מיילדים אשר יודעים לבצע לידות עכוז בישראל.
"ברוב המרכזים הרפואיים 90% ממצגי העכוז נולדים בניתוח קיסרי. רק מרכז רפואי אחד, הראוי להערכה, משמר את היכולת ליילד תינוקות אלו בלידה נרתיקית ובו 35% ממצגי העכוז נולדים כך". מנתוני אתר "זהר כבר בדקה" המרכז עליו מדבר הפרופ' הוא מרכז ביקור חולים בירושלים.
סיבה נוספת, הכוללת 4% מהלידות בקיסרי – הם ניתוחים המבוצעים לבקשת היולדת. כלומר, ללא סיבה רפואית כלל. בישראל, "שווה" כל יולדת למרכז הרפואי בו תבחר ללדת, סכום נכבד של כ-8,000 ש"ח. כשאותה יולדת דורשת מהרופאים ללדת בניתוח קיסרי, גם כזה שאין לו סיבה רפואית, סירובם יביא אותה לעבור את הניתוח בו היא חפצה במרכז רפואי אחר. כזה שיסכים. ורובם יסכימו.
רובם המכריע של בתי החולים בישראל מסכים לבצע ניתוחים קיסריים ללא הצדקה רפואית, אף כי הנושא מעורר ויכוח נוקב בקרב הרופאים עצמם והסוגיה רחוקה מלהיות סגורה.
דרישה לניתוח קיסרי עולה לעיתים עקב רתיעה של נשים מפלישה לאיברים הפרטיים שלהן, רצון בשליטה, חרדה - וגם בשל בעיות ורגישויות באזורים האינטימיים, כגון וגיניסמוס ווסטיבוליטיס (כאבים עזים בעת קיום יחסי מין. לנשים אלו קשה מאוד לעבור לידה נרתיקית ובדיקות וגינליות).
אספנו עבור כל הנשים החוששות, את המשפטים והפחדים הכי גדולים שבדרך כלל קיימים בנושא ונתנו למומחים להביע את דעתם. זה מה שיצא:
"אני מפחדת מכל טיפול וגינלי"
ישנן נשים עם חרדות מכל מגע וטיפול הקשור באיברים האינטימיים שלהן. ד"ר ליאורה אברמוב, מנהלת היחידה לטיפול מיני במרכז הרפואי "ליס" בתל אביב, נתקלת לפעמים במקרים בלי קשר להריון ועוד לפני כן ומבחינתה, דווקא לידה יכולה להיות חלק גדול מהתמודדות עם הבעיה.
"לנשים הסובלות מבעיות כגון וגיניסמוס (כאבים במגע מיני מסיבות נפשיות) ווסטיבוליטיס (כאבים במגע מיני מסיבות פיזיולוגיות) כדאי לדעת, שלידה נרתיקית לא רק שלא תרע את מצבן, אלא אף תשפר אותו". במרכז המיני עובדים איתן ומכינים אותן לקראת הלידה בכלים טיפוליים.
בנוסף, יש אפשרות להכין גם את הצוות המיילד. "ניתן לצייד אותן בהמלצה לקבל אפידורל בשלב מוקדם ככל שניתן בלידה, וכן לרתום את הצוות בחדר הלידה למודעות ושיתוף פעולה בנושא. למשל - ביצוע הבדיקות הפנימיות בעת הלידה באופן שונה מאשר אצל כל יולדת אחרת. בנוסף, אפשר ורצוי לעבוד עם נשים אלו לקראת הלידה בטכניקות טיפוליות שונות, המאפשרות להן להתמודד טוב יותר ברגעי האמת".
"קרה שציידתי את האישה בהמלצה לניתוח קיסרי. למשל אצל מטופלת שעברה אונס ולא היתה מסוגלת בשום אופן לעבור לידה נרתיקית, אבל בעיקרון, לידה נרתיקית עדיפה על ניתוח קיסרי בכל קנה מידה של הטיפול המיני".

הריון מתקדם: חשוב לנסות להירגע ולסגור דברים. צילום: סי די בנק
"שמעתי שהסקס לא חוזר אף פעם להיות מה שהיה"
ישנן נשים אשר חוששות שאזור הואגינה יורחב או שיחתכו אותן, דבר שישנה את חיי המין שלהן. ד"ר אברמוב מתנגדת ומדגישה. "מחקרים בכל העולם מראים חד משמעית: אין הבדל בתפקוד המיני בין נשים שעברו לידה נרתיקית לעומת נשים שעברו ניתוח קיסרי, בכל פרמטר: דיווח האישה על כאב בעת קיום יחסים, מידת הלחות באיזור האינטימיים וכן הגעה של האישה לאורגזמה".
החשש משינויים באזור קשור לשינוי שעוברת רצפת האגן של האישה. "פגיעה ברצפת האגן נגרמת קודם כל עקב תקופת ההריון עצמה, היוצרת עומס גדול על הרקמות והמפרקים באגן, ורק באופן משני על ידי הלידה", מסבירה יעל שוראקי-דנן, פיזיוטרפיסטית המתמחה ברצפת האגן ומטפלת באוסטיאופתיה.
"עם זאת, כל עוד נשים בארץ יילדו כשהן שכובות על גבן, בלידות לא פיזיולוגיות – רצפת האגן שלהן בהחלט מועדת לפורענות. כך גם מפרקי האגן ואפילו העצמות. נשים מגיעות לשיקום לאחר שעצם הזנב שלהן נשברה בלידה, תופעה הנגרמת ישירות עקב שכיבה על הגב בעת הלידה. החדשות הטובות הן שבהחלט ניתן למנוע ולהקל".
"יוגה מותאמת להריון וגם ריקודי בטן", מסבירה שוראקי-דנן. "החל מהחודש החמישי להריון, בשילוב טיפול אוסטיאופתי אחת לחודש – מגמישים ומותחים את המפרקים ומכינים את הגוף היטב ללידה, כי לידה פיזיולוגית טבעית אינה רק להיות תנועתית בחדר הלידה ולנשום נכון".
"ניתוח קיסרי אינו מונע לחלוטין פגיעה ברצפת האגן. רחוק מכך. הניתוח פוגע בעקיפין ברקמות החיבור באיזור משום החיתוך של שרירי הבטן, יוצר נתק אנטומי ברקמות האחראיות על הכיווץ האופטימאלי האמור להתרחש על מנת למנוע בריחת שתן וגורם לבעיות נוספות ברצפת האגן".
סקס: לא מה שהיה פעם? צילום: ויז'ואל/פוטוס
"מפחדת מכאב הלידה"
בעניין הכאב, כמובן שהניתוח הקיסרי מלווה בכאבים לא פשוטים בפני עצמו, אשר יכולים להימשך גם תקופה ארוכה, לעומת כאב הלידה הנמשך בדרך כלל כמה שעות. כמו כן, ניתן להקל על כאב הלידה בדרכים שונות, כגון אפידורל, לעומת הכאב שאחרי הקיסרי, עליו קשה להקל.
"בנוסף, סיבוך שכיח יחסית של הניתוח הקיסרי הינן הידבקויות של הצלקת", מסבירה שוראקי. "תופעה המצריכה טיפול ושיקום ומסבה כאב ואי נוחות רבה ליולדת".
"יותר נוח לאמא"
"יש נשים המבקשות ניתוח קיסרי מסיבות של נוחות – בני משפחה המגיעים לארץ בתאריכים מסוימים ואפילו אישה שדרשה ניתוח מסיבות הורוסקופיות", מסביר פרופ' שרמן. "אישה שקיבלה את כל ההסברים ועדיין עומדת על זכותה ללדת בניתוח – אני סבור שאנו הרופאים צריכים לתת לה שירות רפואי כרצונה".
"לידה רגילה, בריאה יותר עבור היולדת והיילוד גם יחד. אולם, יש נשים שבהחלט חרדות מאוד מפני הלידה ונשים אלו מקבלות מאת הרופאים הבכירים את כל המידע וההסברים הנחוצים בניסיון להפחית את החרדה ולהגיע ללידה רגילה".
"רוצה שהוא יצא כבר!"
לקראת סוף ההריון, כשהאישה מתחילה לחוש שהיא לא יכולה כבר, לפעמים היא מתחילה לחשוב על כיוון של ניתוח קיסרי. ישנם פתרונות שונים שניתן לנסות כדי להקל בשלב זה. ישנם גם פתרונות לזירוזים טבעיים, שיעזרו אם הגוף מוכן ללידה. למשל: שיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור (אצל מטפלים המתמחה בנשים בהריון) וכמובן השיטה הידועה: סקס. בנוסף, חשוב שאישה בשלב הזה תנסה להירגע, לסגור דברים מבחינת הבית והעבודה, להתחיל להכניס את עצמה למצב המתאים ללידה.
"לא רוצה שיחתכו אותי"
חתך החיץ הינו החשש הגדול של כל יולדת. בעבר היה מבוצע חתך כמעט בכל לידה ובעיקר בלידות ראשונות. כיום ניתן לראות גישה סלקטיבית בחדרי הלידה וזאת עקב דרישה הולכת וגוברת מצד היולדות העומדות על שלהן – אל תחתכו אותי. שיעור חיתוכי החיץ ירד השנה ל-18.7% מכלל הלידות בישראל, לעומת 20% בשנה קודמת – ורק שימשיך ככה.
כנס האיגוד הישראלי לרפואת האם והעובר אירח גם את פרופ' קיפרוס ניקולאידס, חוקר בתחום רעלת הריון, אשר נאם בכנס ודיבר על כך ש"המודעות הציבורית בישראל לרעלת הריון היא מהגרועות בעולם. פרופ' ניקולאידיס בחן את האפקטיביות של השימוש בבדיקת דם פשוטה שפותחה על ידי חברת "Diagnostic Technologies", החוזה סיכון לרעלת הריון.
- זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומקימת האתר "זהר כבר בדקה", עוסקת בקואוצ'ינג לנשים לקראת לידה.