אין מקום לדאגה

נתחיל בבשורות הטובות: בערוץ 2 יכולים להירגע, אין צורך בלהטוטי שיבוץ מיוחדים להמשך העונה, יען כי "המקום" הוא טלנובלה מפוהקת, לא הדרמה המרגשת-סוחפת-מטלטלת שחששו מפניה שם. ועכשיו, לחדשות הטובות יותר: יש מכשיר ביתי קטן כזה, מלא לחצנים, ואפשר להשתמש בו כדי להעלים את הדבר המשונה מן המסך.

"המקום". משהו משונה על המסך

"המקום" מכריזה על עצמה כסדרה המתנהלת ב"מקום הכי שווה בתל אביב", אבל בטלוויזיה צריך ליצור כיסוי ויזואלי להכרזה כזאת, וכאן פשוט אין. בספק מסעדה, ספק בית קפה ובר אפלולי – פעלולי תאורה לא יוצרים כאן אוירה – מתנהלים במקביל כמה סיפורים, עניינים של אהבה ונכלוליות, ואלה אמורים ללוות אותנו לאורך 20 הפרקים של העונה הראשונה. החדשות הרעות באמת הן שתהיה גם עונה שניה. עד אז, אפילו שמי זרחין שיכתוב את התסריטים לא יוכל להציל את הדבר הזה מרוח חוסר העניין הכללי המופגנת בו.

חייבים להתפרנס

אורן, סטודנט לדרמה מן הפריפריה (אשקלון), מגיע לתל אביב ונגנב. מי אמר קלישאה ולא קיבל? הוא מתאהב במלצרית שהיא כל כך קולית, עד כדי יכולת מופלאה להתיישב עם לקוחות במסעדה ליד השולחן ולשנות את מהלך חייהם בשיחות נפש מעמיקות באמצע המשמרת, בעוד אהובה, עורך דין נכלולי בעליל וסודי לגמרי, יושב בשולחן סמוך ודן בעניינים אפלוליים עם בריון קשקשים ענק, ועינה הצופייה של מנהלת המסעדה רואה את כל זה וגם את המיקרופון הזעיר שמשתיל סוכן משטרתי בשולחן אחר, ובינתיים על הבר מתנהלת קומדית טעויות קטנה כשזמר מהולל ומזדקן נקלע לפלירטוט עם צעירונת שרק ברגע אחרון מתברר שרצתה שיטלפן בכלל לאמא שלה, עימה היה לו רומן לפני עידן ועידנים.

צר לי, אבל רמת העלילה מתאימה יותר ל"שמש" מאשר למקום הכי שווה בתל אביב. באותם פרקים ספורים של "האלופה" שבהם צפיתי הופגנה יותר חדוות יצירה ואינטליגנציה מאשר במה שנגלה לעינינו על המסך אתמול ב"המקום".

נדמה שגם השחקנים יודעים את זה, אבל מה לעשות, חייבים להתפרנס: כלומר, לדקלם טקסטים בלתי משכנעים בעליל ולקוות שהצ'ק יגיע בזמן.

אז מה היה לנו? תסריט נמוך מצח, דיאלוגים של שנה א' תסריטאות, עיצוב מתנ"סי בעליל, משחק שמתחזה למאופק והוא בעצם מפוהק. אין מצב שאשאר לצפות בעוד פרק, כשכבר בראשון העסק כה מקרטע.

שאלה אחרונה לפרנסי ערוץ 10: כמה צפרדעים תאכילו את הצופה הממוצע שלכם בערב אחד? ב"קרב סכינים", שאמור היה להצמיד את צופיכם למסך כדי שיישארו ב"המקום", נצפה השף האימתני סטפן מבתר כרעיים של דו-חי ירוק ועושה מהן מנה ראשונה. מי שנשאר, נאמן ללוגו של 10, קיבל רק עוד צפרדע בתמורה. כמה טוב שיש מכשיר ביתי קטן כזה, מלא לחצנים.