אהבה זה כואב, אבל...

כמו כל דבר טוב בחיים, גם אהבה מתחילה במינון נכון של כימיקלים. והיעדר רציונליות. ודחף לישון כפיות עם מישהו שמזכיר לנו את ההורים. ליאור אשכנזי למשל, מעדיף אותה עמוק בתוך חצי מנת פלאפל עם טחינה שנוזלת מהצדדים. מיה דגן היתה שמחה לקחת ממנו ביס, אבל היא בתקופה של דיאטת חלבונים. בכלל, היא היתה מעדיפה לצאת לארוחת ערב עם שרה אדלר, "כי היא אוכלת מעט, אז זה בטח היה די חסכוני". רגע, יוסי מרשק, בעלה לשעבר של דגן, מעברו השני של הנייד של אשכנזי. שניהם יצטלמו בימים הקרובים לתוכנית סאטירית חדשה "גם להם מגיע", לצד גידי גוב ואורי גוטליב. אשכנזי מעדכן אותו שהוא נמצא עם דגן, האקסית שלו, על סט הצילומים של כתבת השער שאתם קוראים. האווירה אידילית. בכל זאת, לא בכל יום מתכנס קאסט כזה לשיחה על אהבה, זוגיות ותורו של מי לזרוק את הזבל.

"בסרט אנשים לא יכולים לחיות יותר עם השקרים שלהם". אלון, שרה, מיה וליאור מתפכחים (צילום: דביר כחלון)

הסיבה הרשמית: סרטו החדש של שבי גביזון, "אבידות ומציאות", שמגיש פרשנות קודרת ומתעתעת למושג אהבה - מושג שגם אם כל אחד מארבעת השחקנים הראשיים בסרט, שנמצאים בזוגיות בעצמם, נוטים לייחס לו משמעות וחוויה אישית אחרת, בשורה התחתונה וברוב קולות, כולם מסכימים שהמצב הנפשי־רגשי־מסובך הזה הוא סם החיים.

הדבר הכי נורא שיכול היה לקרות לאהבה הוא מפגש פסגה יצרי בין שבי גביזון ודנה מודן, שותפתו לכתיבת התסריט של "אבידות ומציאות", סדרת טלוויזיה עתידית שתעלה בעוד כמה חודשים ברשת, וצומצמה במקביל ל־105 דקות קולנועיות. נורא כמובן, רק בהנחה שאתם משתייכים למועדון הרומן הרומנטי שבו מקבלים נקודות זכות על עוגות קצפת וסטיקרים כמו "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". גביזון ומודן מעדיפים את האהבה שלהם ל־פנים: מטלטלת, אינטרסנטית, נטולת מייק־אפ. אפילו את הבלונד של מיה דגן הם שלחו לשטיפה ברונטית, ככה, בנטורל. לא בדיוק המתכון האידילי לאהבה מהסרטים, אבל בהחלט מסמך מרגש על הסידור האנושי הזה שנקרא מערכת יחסים. "האהבה בסרט", מיטיב אבוטבול לסכם, "היא נוכחת־נעדרת, נמצאת ונאבדת, מתחפשת. אני חושב שבסרט הזה אנשים לא יכולים לחיות יותר עם השקרים שלהם והאהבה עוזרת להם לעשות את זה". "אהבה זה לא בתי משוגעים או טרגדיות", מנסחת אחת הדמויות בסרט. "אהבה זה לשתות מרק חם ביחד בשקט, זאת השגרה". ואם להתחייב על שורה התחתונה: אהבה זה כואב, אבל הזמן עובר מהר כשיש עם מי לשטוף כלים.

פרק ב'

מיה דגן, 32, גרושה, כיום זוגתו של גיא המאירי, היתה מאמצת את התכונה של הגברים, לצאת מהבית בלי להוריד שערות

מהו הרגע הרומנטי שאת הכי מייחלת לו?

"האמת היא שזה אף פעם לא כרוך במחוות גדולות. אני יכולה לחשוב על יום הכי מושלם שבו אני חוזרת הביתה מהעבודה ואני וגיא (המאירי, בן זוגה - ד.ה) בבית בסוג של אינטימיות כזאת, רק הוא ואני, זה הכי רומנטי שיש בעיניי".

הדבר הכי מעליב שאמרו לך במסגרת זוגית?

"נגיד כשהתחלתי לצאת עם משהו והוא לא התקשר אחר כך, יש בזה משהו מאוד מעליב. אני מאוד בעד שגם אם אתה לא רוצה, תתקשר ותגיד שאתה לא רוצה. אני תמיד מעדיפה שיגידו לי את האמת".

אקסים מיתולוגיים הם...

"אקסים, משהו ששייך לעבר. אני אף פעם לא משווה למערכות יחסים קודמות. כל מערכת יחסים שלי היתה שונה מהאחרות. עם בעלי לשעבר יש לי קשר מעולה ואנחנו חברים מאוד טובים, אבל חוץ ממנו אני לא בקשר עם אף אחד אחר".

מי את מחשיבה לבן הזוג המקצועי הכי כיפי שהיה לך?

"את מתכוונת לגבר, נכון? צביקה הדר. עשינו את 'ברנשים וחתיכות' יחד והיה בו משהו מקסים, מאוד נהניתי להיות איתו על הבמה. הוא נורא הצחיק אותי על הבמה, הוא פשוט בן אדם כזה טוב לב וכה מתחשב וכזה בלי אגו".

סצינת סקס: טראומה קשה או חוויה טכנית?

"טראומה קשה. יש בזה משהו כל כך לא טבעי; העובדה שאתה באקט אינטימי עם אדם שדי עכשיו הכרת, לא משנה שאלון וליאור הם אנשים מקסימים, עדיין בתוך תוכי היה בזה משהו מאוד לא טבעי. בסרט הזה התנסיתי בשתי סצינות סקס. שתיהן היו קשות, אבל היה הרבה יותר קשה, כשחקנית, לשחק סצינת סקס לא טובה ואמינה. זאת אומרת, אתה משחק פה שני דברים, גם את הדבר הזה שבעצם לא נשאר כלום בין בני הזוג וזה קשה בפני עצמו, וגם אתה צריך לא להראות את זה לפרטנר שלך. אבל ברגע שאמרו 'אקשן' פשוט עשיתי את זה. והאמת היא שכל החרדות שלי נעלמו כשראיתי את התוצאה".

שגם אם אתה לא רוצה, תתקשר ותגיד. מיה דגן (צילום: דביר כחלון)

מה התכונה הכי סקסית שלך?

"אני חושבת שהכנות שלי. אני חושבת שעצם העובדה שאני בן אדם מאוד כן, חלק מהגברים ימצאו את זה סקסי".

מה הדבר הכי יקר שאיבדת במערכת יחסים?

"את עצמי. היתה לי מערכת יחסים ארוכה, לפני הרבה זמן, שאני חושבת שאיבדתי בתוכה את עצמי, ואני יקרה לעצמי. לפעמים אתה כל כך אוהב עד שאתה נהיה עיוור ואתה מאבד את עצמך בהסכמה, אומר לעצמך שזה לא נורא, שהעיקר שיש לי אהבה, וזה לא העיקר".

מה המתנה הכי מרגשת שקיבלת?

"אני חושבת שביומולדת האחרון שלי, כשחבר שלי קנה לי חולצה, תיק ועוגה, וצירף מכתב מהמם. הכל היה בול. יש לו טעם טוב, אז זאת לא בעיה מבחינתו לקלוע".

אם היה לך אומץ, היית...

"נוסעת להודו לחצי שנה, לבד! אין לי אומץ לעשות את זה, לנסוע אל עבר הלא נודע ולהתמודד, אז זה מה שהייתי עושה. אפילו לא להודו, לכל מקום".

מה התכונה הכי לא זוגית שלך?

"לא יודעת אם יש לי תכונה כזאת. אני חושבת שאני בן אדם מאוד זוגי. אני הכי בעד להתפשר, לדבר, לבוא אחד לקראת השני, אני הכי כזאת".

איזו תכונה גברית היית שמחה לאמץ?

"את העניין הזה שהם יוצאים מהבית וזהו, בלי לעשות שיער, בלי להתאפר, בלי להוריד שערות. ופשוט נראים מהמם".

עם איזו אישיות מפורסמת היית מעבירה לילה סוער?

"שרה אדלר, היא בחורה מדליקה בעיניי, והיא גם לא אוכלת הרבה, כך שאם אני אצטרך לשלם זה ייצא ממש מעט כסף".

מה המחמאה הכי כיפית שקיבלת מבן זוג?

"איזה כיף לי שאת בחיים שלי".

ומי חתום עליה?

"הבן זוג" (צוחקת).

אוכל ואהבה.

"הולכים מעולה ביחד. יש משהו מקסים בזה שאתה נמצא בזוגיות ומתכנן איפה נלך לאכול, מה נכין לארוחת ערב, איך אפשר להפתיע אותו עם ארוחה טובה. הוא גם לא חייב להיות בשלן מדהים, הבן זוג שלי, זה מספיק נחמד אם מדי פעם הוא עושה לי טוסט. כשאני מבשלת, לא חשוב מה, אני עושה את זה עם המון אהבה והשקעה. אני מנשקת את האוכל לפני שהוא נכנס לתנור ומבקשת ממנו שייצא טוב".

נרות זה רומנטי, אבל...

"יש חשש לשריפה... לא, ברצינות, נרות ופרחים, אין על זה, הם עושים הרגשה רומנטית. רק צריך לכבות לפני השינה".

אהבה זה כואב, אבל...

"תמשיך. אהבה היא לפעמים כואבת, אבל כשהיא טובה, אין לה תחליף". 

קן הקוקייה

ליאור אשכנזי, 38, גרוש ואב לילדה, שחי בזוגיות עם איריס, היה עושה לג'ק ניקולסון דברים שאי אפשר לכתוב עליהם בעיתון

מה היתה המתנה הכי מרגשת שקיבלת?

"זה די דבילי האמת, אבל המתנה הזאת מלווה אותי עד היום, נמצאת אצלי בתיק. זאת היתה תקופה כזאת שלא ממש הלך לי עם עצמי ולא הצלחתי להסביר מה עובר עליי והיתה לי אז חברה שקנתה לי ספרון שקוראים לו 'יש גם ימים כאלה'. לאורך הספר יש תמונות מצחיקות של חיות שצולמו בכל מיני פוזות ופרצופים. ספר די משעשע למי שקם על צד שמאל. גם הבת שלי קוראת בו".

אם היה לך אומץ, היית...

"בחו"ל. אני בן אדם לא חזק, אפילו אדם מאוד חלש, וזה קצת מפחיד ללכת שם לאיבוד. בואי נגיד שאני צריך את הסביבה שלי".

 "אהבה זה כואב, אבל יושבים שבעה, וזה עובר". ליאור מתאבל  (צילום: דביר כחלון)

אם היית יכול לחזור לרגע אחר אחורה, הרגע הזה היה...

"יש שניים. כשהבת שלי נולדה. אני זוכר את הרגע שלפני, מן סקרנות ענקית, אתה לא יודע כלום, רק שזה שלך וזהו. כאילו באנרגיה של זה, זה כמו לפני צניחה, שאתה מפחד פחד נוראי ומתרגש מאוד באותה נשימה. אני זוכר שהסתובבתי כמו משוגע כשזה עמד לקרות ואז את הרגע שבו החזקתי אותה בידיים.

"הרגע השני היה כשהתקבלתי לבית צבי. לא חשבתי שהאודישן שלי היה טוב כשעשיתי אותו, אבל גרי בילו הודיע לי כבר במקום שהתקבלתי ושאני מקבל מלגה. כל מה שאני זוכר מהרגע הזה, זה שהתחלתי לרוץ עד הבית של ההורים שלי שהיה במרחק כמה קילומטרים. לא צעקתי, פשוט רצתי".

עם איזו אישיות מפורסמת היית שמח להעביר ערב סוער?

"הייתי מת לבלות ערב עם ג'ון לנון, אבל הוא מת. אז ערב עם ג'ק ניקולסון. מה היינו עושים? או, דברים שאי אפשר לספר בעיתון".

הפסקול המושלם לאהבה?

"הפלייליסט שעשיתי באייפוד. יש בו לנון, יש בו בק, ביטלס, יש רדיוהד אחד, מטאפיקס, יש שם הרבה. לגמרי 'דה לאב פלייליסט'".

מתי בפעם האחרונה התגעגעת לתקופת הרווקות שלך?

"הכל עוד נורא סו קולד 'טרי' אצלי, אז אני לא ממש מתגעגע. אבל במקרה שלי, גם כשהייתי בתקופת הרווקות שלי לא התגעגעתי לזה.

ביטלס להקה 1964 (צילום: איי פי)

זה אולי כיף בהתחלה, אבל זה מחזיק יומיים בערך ואז אתה סובל, כי סטוץ הוא בעצם אינטימיות מזויפת וחסרת נחמה, וכי בסופו של יום, כרווק, אתה כל הזמן מייצר את האינטימיות המזויפת, הלא אמיתית. אז הכל עבודה בעיניים".

מה סקסי בעיניך?

"אני אגיד לך על מה אני מסתכל, לאן העיניים שלי מסתכלות בפעם הראשונה - שיניים. זה כמו סריקת מערכות, סריקת DNA כזאת. שיניים מספרות הכל, אם היא שובבה, אם היא לא שובבה. באמת, תתחילי להסתכל על שיניים ותביני".

אוכל ואהבה.

"לאכול עם האהובה שלך פלאפל בשדרה, עכשיו בסתיו, כשהטחינה נוזלת, זה רומנטי".

העצה הרומנטית הכי טובה שקיבלת?

"תקנה לה פרחים. קיבלתי אותה מגבר, אבל זה עבד, נשבע לך. הייתי אז בצבא וקניתי את הזר בטרמפיאדה. לא צריך יותר".

אם היית יכול לחזור לרגע ולסגור חשבון עם ההיא שזרקה אותך, מה היית אומר לה?

"האמת שהיא לא זרקה אותי, זאת היתה יותר פרידה. היום בדיעבד אני בהחלט אומר איזה כיף שזה קרה, תודה שחשבת עליי".

מי סקסית בעיניך?

"ראיתי עכשיו תמונות של ז'ולייט בינוש שהצטלמה ל'פלייבוי' הצרפתי והלכתי למות מזה. יש בה משהו, בז'ולייט בינוש, שהיה פעם נורא מותאם לחוקים. היא כאילו שיחקה את המשחק של הרזה והסקסית, ופתאום, אחרי שהיא השתתפה בכמה סרטים בהוליווד וכנראה הבינה שזה לא בשבילה, היא אמרה לעצמה: 'פאק איט, על הזין שלי, אני אחיה כמו שאני רוצה'. ומאותו הרגע היא הפכה בעיניי מאשה יפה לאשה סקסית. נשיות בשלה בעיניי זה משהו סקסי".

מה התכונה הכי נשית שהיית שמח לאמץ?

"אינטואיציה נשית, אינטליגנציה רגשית, הייתי מאמץ את כל הקומפלקס, אני חושב. אולי הייתי מוותר על המורכבות. זה בטח יישמע לא טוב, אבל לפעמים זה משהו שמסרבל. לגברים אין את זה, יש כביש, יש מעבר חצייה, פשוט חוצים את הכביש. אני רואה את זה אצל הבת שלי עכשיו, כשאנחנו עומדים במעברי חצייה. בן לא ישאל שאלות, הוא פשוט יחצה את הכביש, והבת שלי והחברות שלה תמיד ישאלו 'אבל רגע, למה?' יש תמיד את הלמה, וזה קצת מסבך לפעמים".

איזו מחמאה כיפית קיבלת לאחרונה?

"לא יודע, אני שוכח נורא מהר מחמאות. זאת בעיה. אני מקשיב לביקורת, לא למחמאות".

מה האשליה הכי גדולה בזוגיות?

"זוגיות, לא?".

אהבה זה כואב, אבל...

"יושבים שבעה וזה עובר... יש בזה סוג של אבסורד, כי אתה אומר לעצמך שאם אתה אוהב אתה יכול לספוג את הכאב. מן ניגוד אינטרסים כזה שאתה לא יכול לשלוט בו".

• את התשובות של אלון אבוטבול ושרה אדלר תוכלו לקרוא בגיליון פנאי פלוס החדש