הרב מסביר: מה עמדת היהדות כלפי הניו-אייג'?
הרב ארז משה דורון נשאל מהי עמדת ההלכה בנוגע לסרט הפופולרי "הסוד". בתשובתו לא הסתפק באמירה כי קיימים אלמנטים של "עבודה זרה" בסרט, ופירט בהרחבה רבה על התייחסות היהדות לניו-אייג' בכלל. קיראו על עמדת הרב בנוגע לכוחות על-טבעיים, יישויות רוחניות כמו מלאכים ושדים, וחיים שלאחר המוות
עשרות אלפי אנשים כבר צפו בסרט "הסוד", שהפך לאחד הדברים הלוהטים ביותר באינטרנט בתחום הניו-אייג'. בעקבות הסרט, לאחרונה אף יצא ספר בעברית שזכה לפופולריות רבה.
באתר המוקדש ל"סוד" נכתב כי בבסיס הסרט והספר עומד חוק אחד פשוט, לפיו העולם (היקום) מגיב לכל המחשבות של בני האדם ומגיב אליהן, כלומר: אם אדם עסוק בלחשוב על הדברים "הרעים" שקורי בחייו - הם נמשכים אליו. אם יחשוב רק על דברים "טובים" - השפע יימשך אליו.
גולשת באתר "כיפה" הפנתה שאלה למדור השאלות ותשובות הנוגעת לספר וביקשה לדעת את עמדת היהדות בעניין. "בעיניי זה נראה קצת ככפירה כי היקום שלי הוא אלוקים, מצד שני, הגישה שם מאוד מעניינת", כתבה.
הרב ארז משה דורון השיב בקצרה לשאלה הספציפית, והוסיף פירוט נרחב על תופעת הניו-אייג' וגישת ההלכה כלפיה. להלן הדברים, כפי שפורסמו באתר (בשינויים מינוריים):
"הספר או הסרט הסוד אכן מלא ברעיונות של עבודה זרה. מכיוון שהועלתה השאלה, נראה שיהיה זה לתועלת גולשי האתר, וגם לשואל, לקבל קצת התייחסות יהודית לכל מיני רעיונות של העידן החדש. לפני זמן מה קבלתי מכתב ובו שאלה לגבי התייחסותנו לתורות 'העידן החדש' וזו הייתה השאלה:
מה יחסנו לתורות המכונות 'ניו אייג´' ההופכות פופולריות בעולם המערבי? להלן מספר אמונות שכיחות בקרב המאמינים:
1) כל האנושות, כל החיים, כל דבר מקושר רוחנית באותה אנרגיה. חלק טוענים כי אלוקים הוא האנרגיה הזו.
2) קיימות בעולם יישויות רוחניות כמו מלאכים, מדריכים רוחניים, שדים, רוחות, חייזרים וכו´, שמדריכות אותנו, אם רק נסכים לקבל את הדרכתן.
3) למוח האנושי יש עומקים, שבהם הוא יכול לשלוט על המציאות.
4) לאדם השפעות רוחניות, כמו קארמה.
5) לאדם יש מטרה בעולם הזה, ושיעור שעליו ללמוד. שיעור פופולרי בתפיסת העידן החדש הוא אהבה.
6) מוות אינו סיום, אלא התחלה של חיים אחרים.
7) המדע והרוחניות הם שתי קיצוניות המצויות בהרמוניה, או הרוחניות מתחילה היכן שהמדע נגמר. כך שגילוים במדע (למשל, תורת הקוואנטים) מנסות להסביר תופעות רוחניות.
8) תחושות כמו אינטואיציה מדריכות טוב יותר מאשר חשיבה רציונאלית.
9) יש קשר מיסטי בין כל הדתות, דת אחת או דוגמה אחת אינה חשובה או עדיפה על האחרת.
עמדת היהדות
אמנם תורות ה'ניו אייג´' מאד פופולריות היום ולרבים נדמה כי אין בהן שום פסול, אבל בהחלט חשוב לברר את השקפותיהן ובאיזה מידה הן תואמות או לא תואמות את רוח התורה. אנסה להתייחס לנקודות שהועלו:
1) כל הברואים אכן קשורים זה בזה, אך בורא עולם שבראם אינו אנרגיה. 'עוטה אור כשלמה', כתוב אצלנו. האור, או כל צורת אנרגיה אחרת, אינם עצמותו אלא צורות שבהן או מתגלה ו'מתלבש' בלבד. האל עצמו מעל ומעבר לכל הגדרה, כולל הגדרת האנרגיה.
2) אכן קיימות יישויות שונות בעולם הרוחני, כפי מובא בספרי המקובלים. חלקן מצד הקדושה וחלקן מן הצד האחר. אפשר לעתים לתקשר איתן אולם זה ממש לא מומלץ. רק אדם קדוש וטהור לחלוטין מכל רבב ומקיים רצון הבורא בשלמות - יכול לתקשר עם יישויות מצד הקדושה. ולפי עקרון זה, המובא בספרי הקבלה, ברור מאיזה צד מופיעות היישויות שמתקשרות עם אותם "מתקשרים" שצצים היום כפטריות אחר הגשם והקשר שלהם לתורה או לקדושה קלוש ביותר,
3) אכן יש לאדם כוחות על-טבעיים רבים ובאמצעותם הוא יכול להשפיע על המציאות החומרית. אולם גם מי שגילה יכולות אלו או פיתח אותן - יכול בהחלט להשתמש בהן לצרכיו האנוכיים, וגם מי שיש לו כוחות כאלה עדיין אינו נמנה בהכרח עם כוחות הקדושה. גם בכוח פיזי אפשר לבנות או להרוס והוא הדין בכל כוח רוחני. אצלנו מלמדים שהעיקר זה מה האדם עושה עם הכוחות שלו ולא איזה כוחות יש לו.
4) בעניין המושג 'קארמה', שאפשר אולי לתרגם אותו כ'גורל', חשוב לציין שיהודים אינם מאמינים בגורל. לאלוקים, על פי תפישת היהדות, יש רצון פעיל המעורב באופן מתמיד בחיי כל הנבראים וקיומם. רצון המתבטא במושג 'השגחה פרטית'. האלוקים איננו כוח או רעיון מופשט. אם ייטיבו בני האדם את מעשיהם יהוו 'כלי' לברכה, טובה ושפע (שכר). אם יירעו מעשיהם יהוו 'כלי' שבו לרעה, חורבן וצער (עונש).
בחלק מן הדתות האחרות לא מייחסים לאלוקים שום רצון פעיל בבריאה. לשיטתן הוא איננו אלא כח ראשוני חורץ גורלות ('קארמה'). השקפה זו משמיטה את הקרקע לגבי כל מהות המוסר, דהיינו מציאות טוב ורע, כי אם הכל נגזר מלמעלה, אין האדם אחראי למעשיו ואי אפשר לבוא אליו בטענות אם עשה רע.
5) לאדם יש אכן מטרה בעולם הזה ושיעור שעליו ללמוד. אולם אין אפשרות ליהודי למצוא את מטרתו ותכליתו מחוץ ליהדות. המטרה שלנו היא לקיים את רצון הבורא כפי שהוא כתוב בתורתו.
אהבה היא שיעור אחד, אבל לומר שהכל אינו אלא אהבה זה ספיחים של הנצרות. יש אמנם חסד בעולם, אבל יש גם גבורה. האמת המדויקת היא שילוב ביניהם ולא התעלמות מאחד מהם.
6) מוות הוא סיום החיים הגשמיים בעולם הזה ומי שזוכה - הוא עבורו התחלת חיי הנפש בעולם הנשמות.
7) כל המדעים נובעים מן השכל האנושי ולכן לעולם לא יגיעו להבנת המציאות בהוויתה האמיתית, הפנימית והאלוקית.
8) יש מקום לתחושות כמו אינטואיציה, אבל לסמוך רק עליהן ולהתעלם מן השכל זו שוב החמצה ונקיטת עמדה חד צדדית. היהדות גורסת שיש להשתמש בצורה מאוזנת בכל כוחות הנפש.
9) הרעיון שכל הדתות הן בעצם דבר אחד נובע משטחיות וחוסר הבנה במהותן. אמנם הרצון לחפש את המאחד ולא את המפריד, מעיד על רצון לקרבת האלוקים האחד, אך דומה, שהניסיון 'לאחד' דברים שונים בתכלית, תוך התעלמות (פעמים רבות מתוך בורות) מכיווני מחשבה שונים, אינו אלא טיוח קל ונוח באופן חשוד.
אמת, ישנם צדדים שווים בין כל בני האדם, יהודים כגויים, אך המתעלם מן השונה, המקורי, המייחד, פוגע בצורך האנושי לייחודיות ולהגשמה. שהרי איך תיתכן הגשמה עצמית למי שאינו מכיר את עצמו כפרט? למי שאינו מכיר את השונה והמיוחד שבו?
מה בין יהדות לדתות אחרות
לשם דוגמא להבחנה והבדלה נרחיב בקצרה את הדיבור על המייחד והמבדיל את תורת ישראל מתורות אחרות:
ההבדל הראשון - הגילוי האלוקי ממנו נובעת סמכותה של תורת ישראל, היה גילוי יחיד ובלתי חוזר בהיסטוריה האנושית בו התגלה האלוקים באופן זהה ובו זמנית למיליוני אנשים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, דיווחו על אותה התגלות, ועליה סיפרו בדיוק מדהים לבניהם ולבני בניהם. (הטענה בכל הדתות האחרות היא טענת התגלות אלוקית ליחידים בלבד, דבר שאת אמינותו קשה מאד לבדוק, מלבד ההבדל הברור של העדיפות המספרית המדהימה של הנוכחים במעמד הר סיני, מעמד שהדים ברורים לקיומו נמצאים גם בכתבים עתיקים של אומות רבות).
ההבדל השני - היהדות מדברת על דרך רוחנית שעניינה כבישת החומר ולא נטישתו. כלומר, דרך שבה אין האדם מצווה להתנזר מן ההתעסקות בענייני פרנסה, בית, חיי משפחה וכו´. בכל הדתות האחרות, הכומר הנזיר בנצרות, והדרוויש הסופי באיסלם, כמו גם 'איש הרוח' במזרח, מצווים להתרחק ולפרוש מענייני העולם הזה. דבר זה, מלבד היותו מנוגד לטבע האנושי, יוצר מיד הבדלי מעמדות עמוקים ביותר בין 'איש הרוח' הפרוש ובין "האיש הפשוט" והמגושם.
ההבדל השלישי - בשל היות היהדות רלוונטית יותר לחיים (כמובא בהבדל השני), ממילא היא דת אפשרית. כלומר שבאפשרות בני האדם לחיות על פיה (ליהדות יש גם מערכת חוקים עבור לא - יהודים, הקרויה 'שבע מצוות בני נח'). דתות המציגות תכלית רוחנית המתאימה ליחידי סגולה בלבד, משמיטות בהשקפה זו את האפשרות לחיים ערכיים מכל שאר חלקי המין האנושי.
ראוי לציין שאותן דתות שהתיימרו להציג דרך מתאימה גם לאנשים פשוטים (וגם ניסו לכפותה בכוח על ההמונים) הורידו את רמת הדרישות שלהן עד לאפס, כדי לאפשר את קיומן על ידי האנשים ה'רגילים'. היהדות, לעומת זאת, אינה מתפשרת על מערכת המצוות והדרישות הרוחניות שלה, ובכל זאת קוימה ע"י מיליוני בני אדם במשך אלפי שנים, וללא כל כפיה!
ההבדל הרביעי - האלוקים שהתגלה לעם היהודי, ואשר תורת ישראל ומצוותיה היא דרך ההתקשרות אליו, הוא אין סופי, אינו מוגבל בגבול מקום וזמן. אינו מתגלם בשום חפץ, כח או אדם. מרומם ומנושא מכל ציור, תמונה ותפישה גשמית ובשום אופן אינו 'מתלבש' באדם או אובייקט מסוים אשר הופך כביכול לאלוקים. ההתקשרות אל האלוקים ש'אין לו גוף ולא דמות הגוף', הוא אלוקי ישראל, הן בתפילה, והן בדרך של קבלת כח וסיוע, מכוונת כלפי האלוקים לבדו".
הרב ארז משה דורון הוא מרצה ליהדות, חסיד ברסלב ומחבר ספר הפנטזיה "לוחמי התמורות".
