מציאות לא מדומה

ניידות המספרים אינה סיבה לכך שמישהו יחליט לעבור מבזק להוט. אף אחד לא עובר מספק שירותים אחד לשני רק "כי אפשר", בדיוק כמו שאנחנו לא עוברים בכל מעבר חציה עם אור ירוק שאנחנו רואים. צרכנים יעברו מספק תקשורת אחד למשנהו כי הם רוצים מחירים טובים יותר, שירות טוב יותר או איכות טובה יותר (חלק קטן פשוט אוהבים לשנות, לגוון או לנסות כל דבר חדש שיש).

ניידות המספרים היא הרבה יותר חשובה מסיבה לעבור ספק. היא למעשה מבטלת את החסם הגדול ביותר של הצרכנים לבדוק חלופות ולהשוות בין המתחרים על כיסו וטלפונו. רוב הצרכנים לא יעברו לספק תקשורת אחרת אם התנאי המקדים הוא שהם צריכים לשנות את מספר הטלפון שלהם.

מכיוון שהאפשרות לעבור מבזק לספק תקשורת אחר היא חדשה, כדי שנשנה את תפיסת המציאות שלה הורגלנו במשך שנים צריך הרבה יותר מתשדיר שירות. צריך פרסומות כמו הפרסומות של HOT.

הפרסומאים של HOT הבינו שלא מספיק לומר לצרכנים שהמספר נשאר אותו דבר. אנחנו שומעים ולא מאמינים. ככה אנחנו בנויים. כדי לשכנע אותנו שאפשר לעבור ל-HOT והמספר שלנו יישאר אותו דבר, צריך לומר לנו את זה את זה, לחזור על זה, לומר לנו ש"אנחנו יודעים שאתם לא מאמינים אבל זה אמיתי" ואז לחזור על זה שוב.

כדי לשכנע אותנו לעבור חברת תקשורת צריך גם להראות לנו שהמספר נשאר אותו דבר, להראות לנו שגם אם אנחנו לא מאמינים המספר נשאר אותו דבר, להוכיח לנו שהוא נשאר אותו דבר גם אצל אחרים ושזו לא תקלה זמנית ומיד יחליפו לנו את המספר.

סדרת הסרטים המשעשעת של HOT עושה בדיוק את זה. היא משקפת את מה שעובר לנו בראש, את חוסר האמונה, את אי-היכולת לשבור את ההרגל, את ההתעקשות שלנו ש"מה שהיה זה מה שיהיה" וחוזרת ומבטיחה ומוכיחה לנו: המספר נשאר בדיוק אותו מספר. בול. עכשיו אפשר להתחיל לבדוק את התנאים.

הכותבת היא מרצה ויועצת לשיווק ולפרסום