חתן פרס ישראל לתלמוד: פרופ' דוד הלבני

שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה היום (ד') על זכייתו של פרופ' דוד הלבני בפרס ישראל בחקר התלמוד לשנת תשס"ח- 2008. יו"ר חבר השופטים, אשר בחר את הזוכה הוא פרופ' דניאל שפרבר. חברים נוספים בוועדת השופטים: פרופ' שלמה נאה ופרופ' אהרן קירשנבאום.

פרופ' הלבני מכהן כפרופ' לתלמוד וספרות רבנית בקתדרה על שם ליטאואר באוניברסיטת קולומביה. מאז השתקע בישראל (וגם קודם לכן) הוא מלמד גם באוניברסיטה העברית ובבר-אילן.

השופטים נימקו את בחירתם בפרופ' הלבני בכך "שהוא מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו. הוא ממזג באישיותו, בלימודו, ובמחקרו את למדנות בית המדרש הישן עם שיטות המחקר המודרניות במדעי היהדות".

עוד נמסר בין הנימוקים כי "פרופ' הלבני סלל דרך חדשה בחקר התלמוד הבבלי ומחקריו בעשרות השנים האחרונות מסמנים תפנית חשובה, ואפילו דרמטית בתחום זה, בעיקר בזכות פירושו המדעי לתלמוד הבבלי 'מקורות ומסורות'. בחייו מסמל פרופ' הלבני את הישרדותה ותחייתה של יהדות אירופה המסורתית. הוא עבר את אימי השואה הנוראים ביותר, וכאוד מוצל מאש הצליח לאחר המלחמה לשקם את חייו ולהגיע הישגים אקדמים ומחקריים מופתיים.

"פרופ' הלבני העמיד תלמידים הרבה, ומחקריו, ספריו ומאמריו הקנו לו מוניטין בינלאומיים יוצאים מן הכלל. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' דוד הלבני ראוי לפרס ישראל בחקר התלמוד לשנת התשס"ח-2008".

אוד מוצל מאש

פרופ' דוד הלבני נולד בד' בתשרי תרפ"ח (1927) בפוליאנא-קובוליצקי שבאוקרינה. הוסמך לרבנות בישיבת סיגֶט בשנת תש"ג, בגיל חמש-עשרה. כשכבשו הגרמנים את עירו באדר תש"ד, נשלח לאושוויץ, ומשם למחנות הריכוז וולפסבורג ומטהאוזן. הוא היחיד מבני משפחתו שניצל מן השואה.

פרופ' הלבני היגר לארצות הברית בשנת תש"ז, והתאזרח בה בשנת תשי"ב. הוא החל את לימודיו האקדמיים בפילוסופיה כללית בברוקלין קולג', סיים את לימודיו לתואר הראשון בשנת תשי"ג בהצטיינות, ואת לימודיו לתואר השני באוניברסיטת ניו-יורק בשנת תשט"ז. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בניו-יורק, וזכה לתואר מוסמך (MHL) בשנת תשי"ז, ולתואר דוקטור (DHL), על מחקרו "שרידים מפירוש הר"א על תענית", בשנת תשי"ח. קיבל תואר דוקטור כבוד מבית המדרש לרבנים בניו-יורק, מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת לונד בשוודיה, ממכללת גראץ בפנסילבניה, מאוניברסיטת תל-אביב, מן האוניברסיטה העברית בבולטימור שבמרילנד ומאוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' הלבני החל ללמד בבית המדרש לרבנים בשנת תשי"ז, ומשנת תשכ"ט היה בעל הקתדרה לספרות רבנית על שם מוריס אדלר. בשנת תשמ"ו נתמנה לפרופסור במחלקה לדתות באוניברסיטת קולומביה, לאחר שלימד בה כמרצה מן החוץ משנות השישים. לרגל מינויו, קיימו המרכז ללימודי ישראל ויהדות והמחלקה לדתות כנס לכבודו על דרכי פרשנות במסורת היהודית. שימש כמרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת הרווארד.

פרופ' הלבני נתמנה בשנת תשמ"ה כמרצה בקתדרה על שם ליטאואר באוניברסיטת קולומביה. כיהן כנשיא האקדמיה האמריקנית לחקר היהדות. משנת תש"ן מכהן כריש מתיבתא של המתיבתא ללימודי היהדות. זכה בפרס מטעם המכון למחקר במדעי הרוח בשנת תשכ"ד, במלגה מטעם קרן גוגנהיים בשנת תש"ל, ובמלגה מטעם הקרן הלאומית למדעי הרוח בשנת תש"ם. בשנת תשמ"א היה חבר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת תשמ"ה זכה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל-אביב. בשנת תשמ"ו זכה בפרס מטעם Present Tense לספר הטוב במחשבת ישראל. מכהן כחבר המועצה של הקונגרס העולמי למדעי היהדות וחבר האקדמיה האמריקית למדעי הרוח והטבע. 

במסגרת מחקרו על המקורות והמסורות של התלמוד הבבלי, יצאו עד עתה שישה כרכים. נוסף על אלה, פרסם ספרים נוספים, ובהם "מדרש, משנה וגמרא" (תשמ"ו), "פשט ודרש" (תשנ"א), Revelation Restored (1997), כמו כן יצא לאור ספר זיכרונותיו, "עלה לא נִדף" (תשנ"ט).

גם בתקופת מגווריו בניו-יורק פרופ' הלבני לימד בארץ כמעט בכל שנה, באוניברסיטאות בר אילן וירושלים, ונטל חלק בקונגרסים המדעיים שהתקיימו בארץ. גם ספריו על התלמוד, שבעה כרכים, נדפסו בארץ. בינואר 2005 עלה פרופ' הלבני ארצה וקבע את מושבו בירושלים.