עבודה זרה - יחסים במשבר

מבין כול המצוות ביהדות נתמקד הפעם באחת מתוך שלוש מצוות "לא תעשה", שהן בבחינת יהרג ובל יעבור. כלומר, חל איסור מוחלט לעבור עליהן, אפילו במחיר הקרבת חיים, ועוד אוסיף כי מי שכבר עבר על אחת משלושת האיסורים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים דינו חד הוא – מוות!

אם כן, כיצד מבארת הקבלה עניין זה? ומדוע מחויב דין מיתה בדת ערכית כל כך המקדשת את ערך החיים? שהרי קיימת קביעה חד משמעית כי "פיקוח נפש" דוחה על הסף את כל קיום המצוות. לכאורה קיימת סתירה מהותית בין קדושת החיים לחיוב דין מיתה. אולם, באם נבחן ונתבונן היטב לעומקם של דברים, נגלה מסר רעיוני חשוב השופך אור בהיר על הנושא, כך שהסתירה תיושב באופן מלא ומניח את הדעת.

בתורת הקבלה נאמר כי בכוחן של המצוות הללו לבטא יותר מכל את הקדושה האמיתית בחיי האדם המצויה בשלושה רבדים ברורים. הראשון: קדושת היחסים שבין האדם לבוראו - האיסור על עבודה זרה. השני: הערך הנשגב של קדושת החיים והאיסור החמור על נטילת חיי אדם - שפיכות דמים. והשלישית: הקדושה שבחיי האישות והמיניות, שאל לו לאדם לחדור למרחב אינטימי שאינו נכון לו - גילוי עריות.

במאמר זה נתייחס לאיסור הראשון, עבודה זרה, ונסקור את ההיבטים העמוקים בעניין זה.

עבודה זרה – יחסים במשבר

"לא יהיה לך … אחרים על פני..", " לא תעשה לך פסל וכל תמונה.." (שמות כ'). ברובד הפשט, עבודה זרה מייצגת כל סוג של פולחן דתי ו/או רוחני העומד בניגוד גמור לציווי האלוקי (ראה ספר דברים פרק ד'). קרי, חל איסור על כל עבודה רוחנית המושתת על אמונה המייחסת כוחות אלוהיים ליישויות חומריות. כאמור, האיסור על עבודה זרה הינו גורף, חד משמעי ולא מתפשר. הוא נוגע בשורשי יצר הסקרנות שבטבע האנושי, בחיפושיו אחר משמעות החיים ובמחשבת האדם התוהה אל עבר הכוחות הדינמיים הפועלים בבריאה.

יובן כי החיפוש המתמיד אחר האלוקות הוא דבר מבורך ואף מחוייב המציאות בקבלה, אך כל ניסיון לשרטט קווים לדמותו של הבורא בדרך של האנשת הכוחות האלוהיים, עלול להוביל את האדם לרעות בשדות זרים בהם יחוש משועבד לסימליות ריקה מתוכן.

תורת הקבלה, בהביטה אל הרבדים העמוקים ביותר, מלמדת כי הבורא הוא השליט המוחלט על כל המצוי והקיים וכי עבודה זרה במהותה היא כל סוג של עשייה הגורמת לאדם להשתעבד למערכת זרה לנשמתו, ולפיכך לנהוג הפך טבעו. להימצא בתחושת ריקנות ובחוסר סיפוק נפשי העלול להקרין באופן שלילי על כל תחום בחייו.

אולם , תחושה זו עשויה להתחלף חיש מהרה בתחושת מילוי והתעלות נפש, מיד עם ההכרה כי העבודה הרוחנית האמיתית מצויה בהוויה שבה האדם מצליח להתעלות מעל המציאות העכשווית ומכל סוג של שיעבוד, ומייחד את עצמו עם האל האחד והיחיד המשולל כל סממן גשמי.

הבורא איננו חלק ממשחק החיים האנושי, אלא הוא זה היוצר אותם מתחילתם ועד סופם ואינו כפוף למימד הזמן, למערכת החוקים או לאחד הכוחות בבריאה. בכל מצב שבו האדם פוגם במהותו ומוכר את נשמתו לכל סוג של עבודה זרה , לרבות תאוות הממון השליטה והשררה, מיד נוצרת תהום פעורה המעידה על קרע עמוק במערכת היחסים שבין האדם לבוראו. ולכן עבודה זרה מן ההיבט הקבלי, מבטאת מוות רוחני פנימי המשחית את טעם החיים ומטרתם. מכאן הדרך לפגימה במימד האלוקי ולעקירתו מלב האדם קצרה וממילא מי שמתכחש ליוצרו ועוקר אותו מתוכו מאבד כל זכות קיום.

יצחק אהרון הוא ראש מרכז "חכמה", רחוב האחים יפה 6, פתח תקווה .טל' 03-9220784 נייד 050-5797613