אקסטרה אורדינר
העונה השניה של "ניצבים" מתעלה על הראשונה, אבל התוספות במארז הדי.וי.די שלה דווקא מתדרדרות, כשהיוצרים עוברים מלעג לתעשיה הסמי-זוהרת להשתפכות על אותה תעשייה ממש. יחד עם זאת, היא עדיין אחת הקומדיות הכי טובות שקמו כאן

"ניצבים". סוסי המשא הגוררים את עגלת התעשייה ההוליוודית המוזהבת
מארז ה-DVD של שתי העונות של "ניצבים" הוא אולי לא יותר מתירוץ לאזכר את הסדרה הקומית (מאוד) הזאת, אבל מדובר בתירוץ ראוי. המארז מעובה התוספות, נוחת כאן לא הרבה אחרי שידור פרק כריסטמיס מיוחד בו מגשים ג'ארביס את חלומות והופך לכוכב. אחריו נפרדה מאיתנו "ניצבים", והפעם לנצח.
שתי העונות של סדרת המופת, תולדה של שיתוף פעולה מבורך בין HBO ל-BBC, נגועות כמיטב המסורת בבדיון צבעוני ומציאות אפרורית. העונה הראשונה מתעדת התנהלות בדיונית של שחקנים, כוכבים וניצבים על סטים של סרטים. את עגלת העלילות הפארודיות שמציעה תעשיית הקולנוע הזוהרת, מושך צמד סוסי משא אנושיים - אנדי ומאג, זוג ניצבים החיים בשולי השואו ביזנס ומתקיימים כתפאורות חיות.
אנדי (ג'ארביס) הוא שחקן וכותב מדשדש שמבקש לגעת באושר באמצעות תפקידי ניצב, מאגי היא אירית מתוקה, שכושלת בחוסר טאקט למרות כוונותיה הטובות, מפאת טיפשותה המתמדת. את הסוכן הקלוקל של אנדי מגלם מרצ'נט. בפרקים
משולבים כוכבים בריטיים ואמריקניים, שמגלמים את עצמם בגרסת הויסטה, כלומר גרסה מרושעת, גחמנית ורבת תקלות.
במארז הנוכחי, כנהוג בברנז'ת מארזי ה-DVD, ישנם נספחים של צילומי פספוסים. חלקיק החדשנות האחרון של קטעי פספוסים התנדף מתישהו בשלהי המאה שעברה,אבל הימים האלה חלפו, ונדמה שאין דבר מאוס יותר מכוכבים אהובים צוחקים עצמם לדעת מפיסת בדיחה שמובנת רק להם. בדרך כלל הצופה, גם אם מסוּר, לא מצליח להשתחל לגמרי לסיטואציה הפרטית ועל כן נותר עצבני, ומתדרדר לצפייה במהירות כפולה.
לשון נופל על ישבן
אבל סמכו על המתת הקומי של ג'ארביס. באחד הפספוסים הטובים במארז, מנסה פטריק סטיוארט (קפטן ז'אן לוק פיקארד בשבילכם), לספר לג'ארביס (כאנדי) על התסריט שלו, שכולל בעיקר היתקלויות שלו בנשים שמאבדות את בגדיהן. ג'רביס נצמת מצחוק למשמע הגסויות שהוא בעצמו הניח בפיו של השחקן השייקספירי, ואין כמו קירוב בין קטבים בריטיים – נכבדות וגסות – כדי לשכך את השנאה לפספסת.

"ניצבים". האורחים שווים כל שקל, ההשתפכויות עליהם שוות פחות
תוספות אחרות בעונה הראשונה נשענות על החברות של ג'ארביס עם כמה מכוכבי הוליווד ובריטניה. באחת מהן הוא ומרצ'נט מציגים את גישתם לכוכבי העל, ומתגברים בהוכחות מקטעים שצולמו מאחורי הקלעים. כיצד פנו לכוכבים בבקשה לקחת חלק בסדרה? "כל מי שאי פעם אמר שהוא אוהב את 'המשרד'". ומה מקבל כוכב כמו בן סטילר בעת הצילומים? פגיעה ישירה מג'ארביס שסונט בו: "נמצא כאן על הסט השחקן הקומי הראשון בעולם. אני. וגם השני בעולם: בן סטילר". התענוג מהראיון נובע בעיקר מהדינמיקה בין השניים, מחול פגיונות חריג בשנינותו.
אותו הומור הוקצן בעונה השנייה, אבל על התוספות עבר התהליך ההפוך, והן עודנו קשות, מה שמעיד יותר מכל על מחויבות הסדרה למעמדה הרם. ההצלחה של העונה השנייה, במהלכה אנדי מממש את חלומו לככב בסיטקום שכתב, או ליתר דיוק, בסיטקום שכתב ושוכתב, ניכרת בליגת הכוכבים שהתנדבו לתרום את כוכבותם. אבל הצטרפותם של רוברט דה נירו, אורלנדו בלום ודומיהם לרשימת האורחים משמעה הרעה באיכות הקומית של התוספות.
חלק הארי שלהן הוא ללא ספק קומנטרי, במהלכו מפרשנים מרצ'נט וג'ארביס את פרקי העונה, ובין הערה להארה מציגים קליפים מהסדרה ומאחורי הקלעים. בתיאורי השחקנים האורחים הם משתפכים קשות, בניגוד גמור לעקיצות השובבות בתוספות העונה הראשונה. הופעת האורח של דייויד בואי בסדרה שווה כל שקל, אבל הלשונות המלקקות שהשניים שרבבו לעברה שוות קצת פחות. סצינת הוזלין עם סר איאן מקלקלן היתה אחת משיאי המבוכה הקומית הקיומית שעשו את
הסדרה, אבל הווזלין שנמרח על הפרשנות עליה היה מביך באופן הרבה פחות מצחיק.
כך או כך, מעריציהם המושבעים של הצמד, הרעבים לחומרי אקסטרה, יוכלו להשביע את הרעב בתוספות הדי.וי.די. אבל בסופו של מארז, גם מי שיבוא בגלל התוספות יישאר בגלל ה"ניצבים". ובימים מנוכרים אלה, בהם בריטיות כמו איימי וויינהאוס הופכות מסורבות כניסה לארצות הברית בגלל שחיטטו באף קצת יותר מידי, אין טעם להטיל וטו על כניסת הבריטים הגאונים הנוספים אל סף ביתכם.
"ניצבים" - שתי עונות ראשונות (HBO ו-BBC), "הד ארצי", השכרה/מכירה