שתף קטע נבחר

המנצחים והמפסידים של השבוע

8 שנים נמשך הבירור המשפטי של יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, שהואשם בביצוע עבירות של מירמה ושימוש במידע פנים. השבוע זיכה אותו בית המשפט מכל אשמה ונזף בפרקליטות. גרינפלד יכול היה סוף סוף לנשום לרווחה, ואילו מי שכאב הראש שלו עדיין נמשך הוא דיוויד פדרמן, שהשבוע התרחק שוב מן השליטה בבתי הזיקוק לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה פסל גם את השותף השני שלו בעיסקה - האוליגרך לאוניד נבזלין

 

 

  1. יוסף גרינפלד, מבעלי קרדן. זיכוי אחרי 8 שנים

לפני 10 שנים אסף יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, מניות של החברה שלו בסכום מצטבר של 27 מיליון שקל. לפני קצת פחות מ-8 שנים הוא נעצר בחשד לביצוע תרמית בניירות ערך ושימוש במידע פנים. לפני 4 שנים הוגש נגדו כתב האישום, והשבוע, 10 שנים מאז שהחלה הפרשה, זוכה גרינפלד בבית המשפט. גרינפלד ועוד שני דירקטורים בקרדן, הואשמו כי רכשו את המניות ערב הודעת החברה על רה-ארגון שאמור היה להגדיל את שווי השוק של קרדן ואת סחירות מניותיה, כך שתיסחר ברשימת ת"א 100.  גרינפלד טען כי קנה את מניות החברה שלו כי "ראיתי בקרדן מפעל חיים ולא ערכתי חישובים של רווח". השופטת קנתה את הטיעון של גרינפלד ודחתה את טענת הפרקליטות כי גרינפלד קנה את המניות מתוך תכנון קר להשגת רווחים תוך שהוא מסתמך על מידע שלא היה ברשות הציבור. האם היה כאן עינוי דין? תשפטו בעצמכם. כמעט 8 שנים המשיך גרינפלד לנהל את קרדן כשאיום המשפט מרחף כל הזמן מעל ראשו. 8 שנים, עד שזוכה. לזכותו ייאמר כי לא נשבר והמשיך לפעול במרץ להרחבת עסקיו. באותה תקופה בה התנהלה החקירה והמשפט, התרחבה קרדן לפעילות נדל"ן במזרח אירופה ובסין והפכה מחברה קטנה, הנסחרת לפי שווי של עשרות מיליונים בודדים, לחברה בינלאומית השווה למעלה מ-4 מיליארד שקל. את כאב הראש שעשה לגרינפלד המשפט המתמשך, יחליף עכשיו כאב הראש שעושה למשקיעים משבר הנדל"ן המתפתח בעולם, אבל על זה לא הולכים לכלא.

 

 

2. מייסדי YaData. לא אומרים 'לא' למיקרוסופט

הם בקושי הספיקו לחמם את המחשבים שלהם וכבר הפכו למיליונרים. שנה וחצי בלבד לאחר שהוקם הסטארט-אפ הישראלי בעל השם המקורי YaData (בעברית זה נשמע עוד יותר טוב - ידעת), וכבר הוא נמכר בסכום המוערך ב-20-30 מיליון דולר. הקונה - מיקרוסופט של ביל גייטס, שזו לה הרכישה השמינית כבר של חברה ישראלית. ידעת הוקמה על ידי אמיר פלג, מנכ"ל החברה, פרופ' רן סמורודינסקי, מוטי רדומסקי וד"ר ישי אורן, כולם מתמטיקאים שפיתחו מודל ממוחשב לפילוח התנהגות צרכנים. ידעת מעסיקה 18 עובדים, רובם יוצאי יחידות 8200 ופרויקט תלפיות של צה"ל. כדי שתקבלו מושג מיהם האנשים שידעו להפוך מתמטיקה למיליוני דולרים, תכירו את הטכנולוג הראשי של החברה ואחד ממייסדיה, ד"ר ישי אורן. את הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד הוא סיים בגיל 21. כשחזר לארץ התגייס למודיעין ונחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ בתחום ההצפנה ואף זכה על כישוריו בתחום הזה בפרס בטחון ישראל. יחד עם אשתו הקים מסעדה הנושאת את שמה, תהל, במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, כתב ופירסם קובץ סיפורים על מערכות יחסים הנקרא "הדבר האחרון שאבא שלי הבין", ואפילו שיחק בתיאטרון הסימטה. מלבד עבודתו בחברת ידעת הוא גם ממשיך לייעץ למערכת הביטחון בפיענוח צפנים. עכשיו כבר יהיה לו זמן לצאת לפנסיה, אבל האנשים האלה אף פעם לא נחים. ידעת תמוזג לתוך פעילות מרכז המו"פ של מיקרוסופט וצוות מנהליה ועובדיה ימשיך בפעילותו העצמאית.

 

 

3. מאיר אוזן. לא חייבים להיות בהיי-טק בשביל אקזיט ענק

130 מיליון שקל. זהו הסכום שתשלם חברת הביטוח הפניקס למאיר אוזן, תמורת רכישת סוכנות הביטוח "שקל" שבבעלותו. אוזן, בן 57, עשה השבוע אקזיט מדהים שחברות היי-טק רבות היו מוכנות לחתום עליו בעיניים עצומות. את הקריירה הביטוחית שלו החל אוזן במכירת פוליסות ביטוח מדלת לדלת. ב-1979 הקים את סוכנות הביטוח "שקל" ועבר להתמחות בביטוחי חיים. 29 שנים אחר כך, "שקל" היא חברת ענק הנחשבת לסוכנות ניהול ההסדרים הפנסיוניים הפרטית הגדולה ביותר בישראל, ומנהלת הסדרים פנסיוניים ל-70 אלף עובדים ב-2,500 חברות וארגונים. מלבד ניהול הסדרי פנסיה, כוללת הקבוצה של אוזן גם בית תוכנה וחברת ייעוץ לניהול נכסים. ב-2007 גבתה "שקל" פרמיות בהיקף של כמיליארד שקל וניהלה נכסים בהיקף של כ-7 מיליארד שקל. בשנה האחרונה שם אוזן את הסוכנות שלו על המדף וניהל מו"מ על מכירת מפעל חייו עם שלוש חברות ביטוח - מנורה-מבטחים, כלל ביטוח והפניקס. בסופו של דבר חתם עם הפניקס לאחר שזו הסכימה לשלם לו סכום הגבוה בהרבה מאלה שהיו מוכנות לשלם מנורה וכלל. אוזן ימשיך לשמש יו"ר שקל במשך 5 שנים נוספות, תמורת שכר של 2 מיליון שקל בשנה. חמשת ילדיו וצאצאיהם כבר מסודרים.

 

 

 

1. דיוויד פדרמן. שותפים לא מאושרים

לא הולך לו לדיוויד פדרמן עם בתי הזיקוק. לפני שנה זכה פדרמן, בעל השליטה במפעלים הפטרוכימים, במכרז להפרטת בתי הזיקוק בחיפה, יחד עם החברה לישראל. שתי החברות המתינו לאחר הזכייה במכרז להיתר השליטה מטעם המדינה - החברה לישראל קיבלה אותו ביולי 2007, ואילו הפטרוכימיים לא קיבלו את ההיתר עד עצם היום הזה, שנה לאחר הזכייה. השבוע, כך נראה, התרחק פדרמן עוד יותר ממימוש הזכייה שלו בבתי הזיקוק. המדינה הודיעה כי לא תעניק היתר שליטה למפעלים הפטרוכימיים כל עוד ממשיך האוליגרך לאוניד נבזלין להיות שותף בקבוצה. רק לפני 3 חודשים פסלה המדינה שותף אחר של פדרמן בקבוצת הרכישה של בתי הזיקוק - גלנקור השווייצרית, אחת מחברות הסחר הגדולות בעולם, נפסלה בשל עסקיה ואחזקותיה במדינות ערב. משהודיעה גלנקור כי היא פורשת מקבוצת השליטה, נדמה היה שנסללה הדרך בפני פדרמן לקבל את היתר השליטה המיוחל, אבל השבוע החליט היועץ המשפטי מזוז לפסול גם את נבזלין, השותף השני של פדרמן, ועכשיו הוא צריך לבחור - האם הוא גורר את המדינה לערעור משפטי על החלטת הפסילה, קונה את חלקו של נבזלין, או מוכר עוד חלק מהשליטה בבתי הזיקוק לשותפיו לזכייה, החברה לישראל. ונקודה אחרונה למחשבה - את נבזלין התורם - הוא הציל בכספו האישי את בית התפוצות מסגירה - המדינה דווקא מחבקת בחום, אבל עסקים? זה לא. אז מי אמר שלכסף אין ריח?

 

 

2. יעקב פרנקל. קורבן ישיר של משבר הסאב-פריים

כאשר מונה נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, ב-2004, לסגן יו"ר קבוצת הביטוח הבינלאומית AIG, הוא פונק, לא רק במשכורת עתק אלא גם באופציות שמנות, כיאה למנהלים הבכירים בחברות הבינלאומיות. ב-4 שנות כהונתו הספיק פרנקל לצבור אופציות ל-120 אלף מניות בטווח מחירי מימוש של 57 עד 71 דולר למניה. בעבר כבר חצתה  מניית AIG את גבול ה-100 דולר, ואם היתה חוזרת לרמה הזו כשפרנקל היה מממש את האופציות שלו, הוא היה רושם רווח של 4.4 מיליון דולר. אבל מה שקרה במציאות הוא ההיפך הגמור - משבר הסאב-פריים שפוקד את ארה"ב גרם צרות צרורות ל-AIG. היקף החשיפה שלה למשכנתאות הסאב-פריים מסתכם ב-63‬ מיליארד דולר והחברה הודיעה השבוע כי סיימה את הרבעון הרביעי של 2007 בהפסד עתק של 5.3 מיליארד דולר. התוצאות לא איחרו לבוא - מניית AIG צללה ואיבדה קרוב ל-50% משווייה בפרק זמן של פחות משנה, וירדה לשפל של 5 שנים עד למחיר של 50 דולר. פרנקל, ש-120 אלף האופציות שברשותו עולות 57 דולר ומעלה, מחזיק בידיו כרגע 120 אלף ניירות שאינם שווים ולו גם דולר אחד.

 

 

3. מייקל ג'קסון. הכסף או החווה

מייקל ג'קסון כבר בן 49, אבל כמו ילד גם הוא לא רוצה לוותר על הצעצוע שלו. השבוע הודיעה חברת מימון בקליפורניה כי תעמיד ב-19 במרץ למכירה פומבית את החווה הפרטית הענקית של "מלך הפופ" לשעבר, אם זה לא יכסה לאלתר את חובו בסך 24.5 מיליון דולר. לאחר פירסום ההודעה מסרו מקורביו של ג'קסון כי אין שום סיכוי שהוא יוותר על חוות "נוורלנד" בסנטה ברברה וכי הוא כבר השיג הלוואה חדשה כדי לכסות את חובו ולהסיר את איום המכירה. קשה להאמין שהאיש שהוציא את התקליט הנמכר ביותר מאז ומעולם (Thriller) ואשר הונו הוערך בשיא תהילתו ביותר ממיליארד דולר, הגיע לכך שהוא אינו מסוגל להחזיר מכספו חוב של 24.5 מיליון דולר. ג'קסון קנה את חוות "נוורלנד" ב-1988 תמורת 17 מיליון דולר, והפך את השטח העצום (למעלה מ-11 אלף דונם) לחווה מצועצעת שבשטחה פזורים פארק שעשועים, בריכת שחייה, רכבת מיניאטורית, גן חיות וכמובן בית מגורים ענק, בו התגורר תוך שמירה היסטרית על פרטיותו. ב-2005 עזב את החווה לאחר שהואשם (וזוכה) מאשמת תקיפה מינית של ילד שאירח בחווה. לאחר שזוכה, עזב ג'קסון את ארה"ב ועבר להתגורר בבחריין כשהוא מצהיר כי לעולם לא ישוב עוד להתגורר ב"נוורלנד". סביר להניח שבסופו של דבר ימצא ג'קסון את המימון לכסות את החוב ולהציל את אחוזתו ממכירה, אבל בארה"ב עדיין מנסים להבין כיצד הצליח האיש המוזר הזה "לשרוף" מיליארד דולר ב-42 שנות הקריירה שלו, רק על בזבוזים.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דיוויד פדרמן. בתי הזיקוק מתרחקים
דיוויד פדרמן. בתי הזיקוק מתרחקים
צילום: אלי אלגרט
מומלצים