לנדאו ולובינסקי: שלמה אליהו ידע שקוטלר רוצה לפרוש

ישעיהו לנדאו אחזקות ודוד לובינסקי אחזקות, בעלי מניות השליטה בבנק אגוד, הגישו היום (א') את כתב הגנתם נגד תביעתו של שלמה אליהו. אליהו תובע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב 10 מיליון דולר עקב ההליך הלא תקין לטענתו בו מינו את חיים פריליכמן למנכ"ל הבנק במקומו של דב קוטלר, הנתבע אף הוא בפרשה.

לנדאו ולובינסקי טוענים כי אליהו הודה בעדותו בהליך קודם, כי ידע על תוכניתו של קוטלר לפרוש מתפקידו חודש וחצי קודם למועד ישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על מינוי פריליכמן. עם זאת, אליהו לא נקט כל יוזמה בנוגע למחליפו של קוטלר. מכיוון שאליהו לא יזם התייעצות עם שותפיו, לא ביקש ליישם את הסכם בעלי השליטה הנוגע למינוי מנכ"ל, נטען, אין הוא יכול להעלות מאוחר יותר טענות בנוגע למינוי. "אליהו בחר שלא לעשות דבר אלא לטוס לחו"ל, שהרי מבחינתו אנדרלמוסיה בבנק משרתת את מטרתו למכור את מניותיו", נטען.

הסכם בין השלושה

ב-1993 נחתם בין שלושת בעלי השליטה בבנק בחלקים שווים, אליהו, לובינסקי ולנדאו, הסכם שמציין כי מנכ"ל הבנק ימונה על ידי הדירקטוריון ושהם יפעלו "על מנת שבתפקיד זה יכהן אדם שלגבי זהותו תבוא הסכמה הדדית בכתב". סעיף זה הוגדר ככזה שהפרתו תחשב הפרה יסודית של ההסכם ותזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם של 5 מיליון דולר.

אליהו טען כי בעלי השליטה האחרים הסתירו ממנו את העובדה כי קוטלר, מנכ"ל הבנק הקודם, ביקש להתפטר ופעלו באופן לא ראוי ובניגוד להסכם ביניהם על מנת להעביר את מינויו של פריליכמן למנכ"ל הבנק. בהליך קודם כשל ניסיונו של אליהו לקבל צו בית משפט כנגד החלטת המינוי.

כך או כך, טוענים בעלי השליטה, חברי הדירקטוריון הקשורים ללנדאו ולובינסקי נמנעו מלהצביע בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על מינוי המנכ"ל החדש לבנק. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי חברי הדירקטוריון הנותרים וממילא, משלא אייש אליהו את נציגי הדירקטוריון, לא היה לבעלי השליטה רוב בדירקטוריון הבנק.

זאב אבלס, יו"ר הבנק שנתבע אף הוא והגיש כתב הגנה באמצעות עוה"ד יהושע חורש ושי גימלשטיין לפני מספר שבועות, טוען אף הוא כי נוכח הרכבו של דירקטוריון הבנק, גם אם קבוצת אליהו היתה מממשת את זכותה למנות חברים לדירקטוריון, לא היה בכוחם של נציגי בעלי השליטה בלבד כדי לשנות את החלטת הדירקטוריון למנות את פריליכמן.