מהפכן, בלי יחצ"ן

לאחר המאמר הקודם משדרות בשבוע שעבר, ארחיק נדוד הפעם עד ליז'נסק הרחוקה, אי שם בגליציה, כדי להתחקות אחר התהוותה של מהפכה, כדי להיכנס למטבח ההיסטוריה ולראות את דמויות ההוד, כיצד הן פועלות, מהם מרכיבי אישיותן, וכיצד הן השפיעו על ההסטוריה היהודית ועל כל אחד מאיתנו בהווה בדרך זו או אחרת.

רבי אלימלך מליז'נסק, חי ופעל בעיקר במחצית השניה של המאה ה-18, ביחד עם אחיו רבי זושא מהניאפולי, ובמידה מסוימת במקביל לרבי נחמן מברסלב.

כל החבורה הזו פועלת בדור השלישי אחרי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד ומחולל תנועת החסידות, ודור אחד אחרי תלמידיו של הבעש"ט, המגיד ממזריטש, ורבי יעקב יוסף מפולונאה, מפיצי החסידות אחרי הבעש"ט.

העולם היהודי בכלל, ויהדות מזרח אירופה בפרט-מוכים וחבולים. יהדות אירופה עדיין מלקקת את פצעיה משתי מהלומות שניחתו עליה במחצית השניה של המאה ה-17. משיחיות השקר של שבתאי צבי, על כל השפעותיה הרוחניות,התרבותיות והדתיות, ופרעות ת"ח ות"ט, הפוגעות ומחסלות קהילות יהודיות שלימות, ברחבי אוקראינה ומזרח אירופה.

גם השפעות מערביות תרבותיות כאלה ואחרות מפיצות רוח זרה בקרב יהדות זו - המנסה לאסוף את עצמה ולהשתקם פיזית ורוחנית. בצומת הדרכים הזו ניצב רבי אלימלך מליז'נסק. מוצאו בצפון פולין, בסמוך לעיירה טיקטין-טיקוצ'ין, אולם עיקר הנהגתו היא בדרום פולין, באיזור גליציה.

מיהו מנהיג

גדולתם של מנהיגים ומהפכנים היא בכמה מאפיינים.

האחד - היכולת לזהות את המצב, לקרוא את הכתובת על הקיר, ולהבין את המשמעות על כל מרביכיה.

השלב השני הוא שלב מציאת הפיתרון. לאחר שהבנו את המצב, והגדרנו את המחלה, עלינו לאתר ולמצוא את התרופה הנכונה והראויה לה.

השלב השלישי הוא תרגום הפיתרון לספרות רוחנית ותורנית מחד, ולתוכנית מעשית יישומית ופרקטית מאידך. לאחר השלב הזה יבוא שלב של הפעלת התוכנית בפועל בשטח על יד יצירת תאים של פעילות ושליחים שיפיצו את הרעיון. השלב האחרון הוא ביסוס והטמעת המהלך על ידי הכשרת דורות של תלמידים, שליחים וממשיכים, על מנת לוודא שאכן המהלך יוטמע ברוח ונפש העם, וכי מדובר על מהפכה רב שנתית ודורית ולא על הברקה של רגע או פיתרון רק לדור אחד.

ר' אלימלך מליז'נסק

את כל זה עשה רבי אלימלך מליז'נסק. הוא ייסד, העמיק והפיץ את תורת החסידות, את דגם המנהיגות, את תורת החיים היהודית, תורת האמונה,הדבקות, חיפוש האמת, השמחה והחסד. ממנו יצאו נהרות ויובלים להשקות את יהדות אירופה ולהרוות את נפשה הצחיחה.

במבט היסטורי, אין ספק כי רבי אלימלך היה מבין מצילי היהדות לפני שקיעתה חלילה. היה מגדולי הצדיקים ודמויות המופת שהחיו את רוח העם, שהיוו צוק איתן של אמונה ומנהיגות, ושנתנו לעם את שהיה זקוק לו יותר תמיד - כוחות של אמונה, עוצמות של תקוה, ואנרגיות של שמחה, חסד, אהבת אדם ותורה. מופתים רבים ומופלאים נקשרו לשמו ולדמותו עוד בחייו, ואלו נתעצמו והלכו לאחר הסתלקותו, ועד היום הזה.

אני לא בא בטור זה לפתוח בפולמוס על סיפורי מופתים של צדיקים, או על סוגית הנסיעות לקברי צדיקים וההשתטחות על קברם. אלו סוגיות חשובות אחרות שפנים רבות להן, ושוות דיון נפרד. אני רק בא לציין עובדות כלליות ואישיות.

זכיתי בשנים האחרונות מתוקף היותי מדריך קבוצות של בני נוער ומבוגרים למסעות לפולין, לפקוד את ליז'נסק ואת ציונו של רבי אלימלך עשרות פעמים. זכיתי במו עיני לראות שם, וכתוצאה מהביקור והתפילות שם - ניסים גלויים ומדהימים. מכיוון שאני מקוה שאיני חשוד בעיניכם כהוזה או הזוי, כשוטה או מוזר, הרי שבאמתחתי עשרות סיפורי ניסים ומופתים שראיתי, חזיתי והייתי שותף אישי להם במו עיניי. דומני שאלו מכם שביקרו פעם בליז'נסק - דתיים או חילונים, צעירים או מבוגרים, אשכנזים או ספרדים וקוראים את הדברים, יוכלו לאשר כי החוויה שם היתה ייחודית. מעין רוח הקודש השורה במקום. רוח של שמחה והתעוררות, רוח של התעלות ונשמה יתירה, רוח של דביקות ותפילה בעוצמות שקשה לתאר.

ערב כ"א באדר

ליז'נסק-פולין.