המדריך האנציקלופדי

לפניכם מספר כללים וקווים מנחים המשמשים את מערכת אנציקלופדיה ynet בכתיבת ערכי האנציקלופדיה

כללי

באנציקלופדיה ynet, "ערך" הוא מאמר קצר המתאר נושא נתון במלואו, תוך הצבתו בהקשר המתאים באמצעות קישורי היפר-לינק אל ערכים כלליים יותר, ותוך קישורו אל ערכים ספציפיים אחרים הנוגעים לו. הערך חייב למצות את הנושא במידה סבירה של פירוט, בלא להיכנס לפרטי פרטים מחד גיסא, ובלא לפסוח על שום פרט חשוב מאידך גיסא. מכאן ששיקול דעתם של הכותבים ממלא תפקיד חשוב מאין כמוהו בכתיבת כל ערך.

כל ערך שנתרם על-ידי גורם חיצוני עובר בדיקה ועריכה על ידי עורכי האנציקלופדיה. עם זאת, הכותבים מתבקשים להגיש את הערך כאילו אינו עתיד לעבור כל עריכה, כלומר, בצורה המושלמת ביותר שהם יכולים להעניק לו.

כותבים חיצוניים מתבקשים, לאחר שהחליטו כי ברצונם לכתוב ערך בנושא מסוים, לעיין באנציקלופדיה כדי לוודא שהערך אינו קיים בה, וכדי לקרוא ערכים קרובים. לדוגמה, מי שיחליט לכתוב ערך על "המוגלובין", ראוי שיעיין בערכים העוסקים במחזור הדם, בנשימה ובכימיה אורגנית.

מבנה ערך

כל ערך כולל את החלקים הבאים:

1. שמו הפורמלי המדויק של הערך בעברית. אם הערך עוסק באדם מסוים, שם משפחתו יבוא תחילה: גמה, ושקו דה. אם הוא עוסק בנושא כלשהו, יינתן שם הנושא ברצף אחיד. לדוגמה, "תורת המשחקים" ולא "משחקים, תורת ה-". אין לנקד את השם במקום זה.

2. שם הערך בלועזית. אם הוא שמו של אדם, הוא יינתן בכתיב המקורי, לרבות סימנים דיאקריטיים ("אקצנטים"). יש להיזהר שלא לתת את השם בצורתו האנגלית, אם מדובר במי שאינו בן לארץ דוברת אנגלית. לדוגמה, מלך צרפת François I, ולא Francis I. אם שם הערך הוא שם נושא, יש לכותבו באנגלית. אם הוא שם של אורגניזם, יש לתת את השם המדעי לפי השיטה הליניאית.

3. שם שכיח: כאן יופיע שמו של הערך, אם מקובל לכתוב אותו בצורה שונה מהצורה הפורמלית שבה הוא מופיע בסעיף 1. לדוגמה, אם שם הערך הוא "מגלנס, פרננדו דה", יופיע כאן השם שבו מוכר האיש בדרך כלל, "פרדיננד מגלן". הדבר מקל על מנוע החיפוש של האנציקלופדיה למצוא את הערך המבוקש ולהציגו בראש הרשימה.

4. כותרת הערך: משפט קצר המציג את מהות הערך. לדוגמה: "מגלה ארצות פורטוגלי בשליחות ספרד". משפט זה יופיע לצד שם הערך ברשימת התוצאות שיספק מנוע החיפוש, ויקל על המשתמשים לזהות את הערך הרצוי להם מתוך הרשימה.

5. תוכן: על כך נרחיב את הדיבור בהמשך.

6. מילות מפתח: רשימה של שמות ומונחים שתסייע למנוע החיפוש למצא את הערך, גם אם המשתמשים הקלידו אותם בכתיב שונה. לדוגמה: "תורת המישחקים"; מאגלן; מגלאן; מאגלאן; וכו'. בלועזית יופיעו כאן צורות השם בלא סימנים דיאקריטיים, אם אלה נמצאים בשם המקורי. לדוגמה, אם הערך עוסק במתמטיקאי Kurt Gödel, ייכתב כאן השם בצורת Godel, Goedel.

7. קישורים חיצוניים: כתובות אינטרנט של דפים שבהם יש מידע נוסף בנושא הערך, רצוי בעברית אך אפשר גם באנגלית, אם כי לא בשפות אחרות. יש לזכור כי דפי אינטרנט רבים מתקיימים רק לזמן קצר, ואחרים מגבילים את הגישה למנויים בלבד. ועוד יש לזכור כי דפים רבים מכילים מידע שגוי או מסולף. לדוגמה, דפי אינטרנט המציגים את עמדת הבריאתנים (creationists) בסוגיות הקשורות לאבולוציה יקושרו לערכים העוסקים בבריאתנות ובנושאים קרובים, אבל לא יקושרו לערכים העוסקים באבולוציה. לכן יש לבחור באתרים העונים על הדרישות הבאות: מצוי בהם מידע אמין, ורב יותר מזה שנכלל בערך; מצויות בהם המחשות גרפיות ואנימציות מועילות; ויש סיכוי גבוה שהם יישארו ברשת לאורך זמן.

8. חומר גרפי: האנציקלופדיה שואפת לעשות שימוש רב ככל האפשר בתמונות, בתרשימים, במפות ובאנימציות. כותבים חיצוניים שיש ברשותם חומר מסוג זה מתבקשים לצרפו לערך, והאנציקלופדיה תעשה בו שימוש אם הדבר אפשרי על פי חוק זכויות יוצרים.

תוכן וסגנון

קהל היעד המוגדר של האנציקלופדיה הוא תלמידי חטיבת ביניים ובי"ס תיכון, אם כי רבים מהמשתמשים מבוגרים יותר – סטודנטים, מדענים ואחרים מהציבור הרחב, המבקשים להרחיב את ידיעותיהם בתחומים שונים. לפיכך יפנה הערך אל קהל היעד המוגדר, ויתחשב – בתוכן ובסגנון – ברמת הבנת הנקרא הצפויה מקהל זה. בשום מקרה לא יניחו כותבי הערכים כי קוראיהם כבר מצוידים בידע כללי בנושא הערך, אלא יציגו אותו החל מעקרונות ראשונים. כל עניין מענייני הערך יוסבר כהלכה, בעזרת קישורים במידת הצורך, אבל יש לזכור כי הערך אינו מיועד למומחים בנושא, המבקשים רק פירוט טכני בעניינים ספציפיים מאוד, אלא להפך: הנחת המוצא היא שהקוראים אינם מתמצאים בנושא, ומבקשים מידע כללי עליו.

דיוק עובדתי הוא הדרישה הראשונה מכל ערך: כל עובדה המצויה בו חייבת להיות מבוססת היטב, וכל הערכה חייבת להסתמך על דעת המומחים בתחום. בנקודה זו, אין מקום לפשרות. במידה ועובדות או נתונים כלשהם אינם ידועים בוודאות, או שנויים במחלוקת בקרב המומחים, יש לציין זאת, ולתת ביטוי לכל קשת הדעות הלגיטימיות בנושא. עם זאת, רצוי שהכותבים יציינו איזו דעה היא המקובלת ביותר על המומחים, אם הדבר ידוע להם. בהקשר זה נזכיר שוב כי רשת האינטרנט, למרות כל התועלת המרובה שהיא מביאה, מלאה בדפים המציגים עובדות בצורה מסולפת או רשלנית, ויש לנהוג זהירות רבה כאשר מסתמכים עליה. כותבים חיצוניים מתבקשים לציין (בנפרד מהערך) את המקורות שעליהם ביססו את כתיבתם.

תוכן הערך כפוף במלואו לשיקול דעתם של כותביו. יש להציג את הדברים באורח שיטתי ומסודר, ולפתח את הנושא לפי סדר הגיוני. אם הערך ארוך (מעל 500 מילה), כדאי לחלקו לפרקים. הואיל ויש גיוון רב מאוד בנושאים שבהם עוסקת האנציקלופדיה, קשה להתוות דפוס כללי לכל הערכים, יהיו אשר יהיו. אבל כללית, אנו מבחינים בין שלושה סוגי ערכים: ערכי נושאים כלליים, ערכי נושאים פרטניים וערכי אישים.

ערך נושא כללי (לדוגמה "פיסיקה", "סוציולוגיה", "חקלאות", "ימי הביניים") יציג את עיקרי הנושא, את ההיסטוריה שלו ואת חלוקתו לנושאי משנה. בערך כזה יימצאו, מטבע הדברים, קישורים רבים מאוד אל הערכים הספציפיים המזכרים בו, אם כי רצוי בכל זאת לומר כמה מילים על כל אחד מהם במסגרת הערך הכללי עצמו.

ערך נושא פרטני (לדוגמה "אופטיקה", "סטטוס", "הדברה", "פיאודליזם"): ערכים אלה הם עיקר מניינה ובניינה של האנציקלופדיה, ועליהם חלים ביתר שאת עקרונות הכתיבה האנציקלופדית: היקף רחב בלא פרטנות מוגזמת, הצגה שיטתית של הדברים, הסבר מדויק, מידע עדכני. ערך כזה יקושר לערך הכללי יותר שאל מסגרתו הוא שייך, ואל ערכים אחרים העוסקים בכל אחד מהעניינים המוזכרים בו. לדוגמה: הערך "פר" משויך לערך "בקר", המשויך לערך "פריים", המשויך לערך "מכפילי-פרסה", המשויך לערך "יונקים", המשויך לערך "בעלי חיים". מנגד מכיל הערך "פר" קישורים לערכים פרטניים אחרים, כמו "חלב", "ביות", "כשרות" וכו'.

ערכי אישים: אלה הם ערכים ביוגרפיים הסוקרים את קורות חייהם של אישים שנמצאו ראויים לערך משלהם, ובהם יתוארו אירועים בולטים בחייהם והישגים חשובים שהשיגו. ברוב המקרים, יש ערכי נושא להישגים אלה (או רצוי שיהיו), והם ייסקרו רק בקצרה בערכים הביוגרפיים. לדוגמה, יש באנציקלופדיה ערכים נפרדים לאלברט איינשטיין ולתורת היחסות, וערכים נפרדים לצ'רלס דרווין ולדרוויניזם.

הערך ייפתח בחזרה על שמו כפי שהופיע בסעיף 1 לעיל (אם כי במקרה של ערכי אישים, השם יופיע בצורתו הרגילה: ושקו דה גמה, וכו'). בערכי אישים יופיעו בסוגריים שנות הלידה והפטירה (או אם האיש חי בעת הכתיבה, ייכתב "נולד 1944", לדוגמה; אם שנת הלידה ו/או הפטירה אינה ודאית, יש לשים לידה סימן שאלה). בערכים אחרים יופיעו בסוגריים, מיד אחרי השם, שמות חלופיים (כגון סמלו של יסוד כימי, שם עט של סופר וכדומה). בעקבות זאת תופיע תמצית הערך, בשני משפטים או שלושה המסכמים את הנושא, כדי לתת לקוראים מושג כללי עליו לפני הכניסה לפרטים. מכאן ואילך יפותח הנושא כראות עיניהם של הכותבים, לאור העקרונות המפורטים לעיל.

קישורים לערכים המצויים באנציקלופדיה, או לערכים שאינם מצויים בה אך צריכים להימצא לדעת הכותבים, יסומנו באמצעות כוכבית בסוגריים (*), על מנת שעורכי האנציקלופדיה יוכלו ליצור את ההיפר-לינק המתאים אל המילה שאחריה מופיע הסימון.

סגנון הכתיבה יהיה פורמלי: אין באנציקלופדיה מקום לסלנג וללשון לא-תקנית, להתבדחויות, ללגלוג או לרשלנות סגנונית. כמובן מאליו, הכתיב והסגנון יצייתו לכללי הדקדוק העברי. שמות יתועתקו לפי כללי האקדמיה ללשון העברית. רצוי להשתמש בניקוד חלקי או אף מלא, כפי שמאפשרת אותו תוכנת "וורד", כדי להבהיר דברים היכן שהדבר דרוש (למשל, כדי להבדיל בין מכוֹנה ומכוּנה). היכן שנזכרים מונחים מדעיים שאין להם ערך בפני עצמם, רצוי לתיתם גם באנגלית, כדי להקל על קוראים שאולי נחשפו למונחים אלה בשפה זו.

בהירות הסגנון היא ערך עליון באנציקלופדיה, לצד הדיוק העובדתי: כל הכתוב חייב להיות לא רק נכון, אלא גם מובן מתוך קריאתו.