שתף קטע נבחר

תאונת אימונים

לקואוצ'ר אלון גל אין שום הכשרה מוסמכת לטפל בבני נוער, אבל זה לא מונע ממנו לספק להם תובנות פסיכולוגיסטיות בשני שקל. אריאנה מלמד, שנאלצה לצפות ב"אלופים של החיים", לא היתה נותנת לו לאמן חתול

 

1.עבריין, זונה, כוס-רבאק, מפגרת, מטומטמת, סתמי, אני יזרוק אותך לפחים: אלה כמה מן הפנינים שמטיחים זה בזה ברצף נערים ונערות מכפר הנוער "מאיר שפיה" בפתח הפרק הראשון של "אלופים של החיים". לא יפה לדבר ככה, נכון? אלון גל, המאמן הכריזמטי, אמור ללמד אותם לסלול לעצמם דרך אל ההצלחה. שעה לאחר מכן, ב"אבידות ומציאות", יכולתם לשמוע איך נראית ההצלחה: סתום ת'פה, את חולת נפש או מה, את סתומה לגמרי? סתמי את הפה שלך, את אשה משוגעת, מה את עושה, מטומטמת, את חולה וסתומה, אני אהרוג אותך, אני נשבע לך – רצף של פנינים מפיהם של שחקנים ידוענים, פרי עטה של כותבת מוכשרת ומצליחה. "די כבר עם כל החרא הזה", אומרת דמות אחת ב"אבדות ומציאות". אכן. מכל הכיוונים.

 

2. לולא הייתי אמורה לכתוב ביקורת, הייתי מכבה את הרפש הזה (הפעם הכוונה ל"אלופים של החיים") בו מטיח גל בעלם רך-דיבור שכותב לו משהו רגשי כזה על עצמו על גבי בריסטול (מאז פרצה סופר נני לחיינו ברור שהמתכון לאושר מצריך בריסטול ומרקר) וכך הוא אומר לו: "מבטיח לא כותבים ב-א'. כמה שנים אתה בארץ? שבע שנים, עונה העלם. "שבע שנים בארץ זה לא תירוץ לא לדעת את זה", נוזף הפדגוג הדגול גל. ועוד הוא מוסיף: ו"כנה" כותבים כף-נון-הא".

 

3.נתעכב לרגע על הסיטואציה ומדוע היא מרתיחה כל כך. כשילד מגיע ארצה בכיתה ד' בערך, כשמשרד החינוך מקצץ כל העת בסיוע לילדי עולים בלימודי עברית עד שהוא לא מעניק להם סיוע כלל, כשמשפחתו של הילד אינה יודעת עברית (דיברתי עם האב. הוא עצמו אמר שאינו יודע), מה שמאמן בעל יושרה ורגישות מינימלית צריך לומר הוא – בשם הצברים באשר הם, אני מתנצל על כך שהגעת למצב הזה. אבל גל לא יודע להתנצל. הוא גם לא יודע שבעברית אין אומרים "כנה". לא עכשיו, לא כשגל עצמו למד בבתי ספר טובים, לא כבן למשפחה שאביה דור שביעי בארץ. ובסוף הוא עוד שולח אותו ל"משימה": ללמוד עברית בתוך חודש.

 

4. אלון גל לא למד פסיכולוגיה. אלון גל לא התמחה בחינוך. אלון גל לא למד עבודה סוציאלית. אלון גל אינו בקי בכל סוג של פסיכותרפיה שבה ניתן לטפל בבני נוער, שחלקם בתוכנית הזאת נראים כזקוקים לסיוע. לאלון גל, אפילו על פי האתר של חברת "תות", המנוף העסקי שלו - אין כל הכשרה מיוחדת או ניסיון מיוחד באימון רגשי-נפשי-קבוצתי של בני נוער. כן, פעם הוא אימן ילדים בשחיה במסגרת מכבי חיפה. וזה מה שהקנה לו את כרטיס הביקור אל תוך חייהם הלא-קלים של צעירים שרוטים ותאבי חשיפה? או אולי היה זה הקואוצ'ינג לסוכני ביטוח בכירים?

"אלופים של החיים". איך מודדים "אליפות"? (צילום: יוני המנחם)

 

5. חוסר ההכשרה הפורמלי אינו מכשול בפני גל כשהוא שולף, השד יודע מנין, שלל אמיתות-מטבח ותובנות פסיכולוגיסטיות בשני שקל. דוגמאות: לג'ני בייגלמן יש "בעיה של תקשורת ופתיחות", סימה שטרית היא "ילדה רגישה ועדינה שמתקשרת בצורה כוחנית", או בדברים המכוונים לגיבור האתיופי של התוכנית, שרוצה להיות כדורגלן אבל מתקשה לגלות מוטיבציה, הוא אומר כך: "כדי להצליח הוא חייב להאמין ביכולות שלו. כדי שזה יקרה, הוא חייב לקחת את עצמו ברצינות". נו, באמת.

 

6. יש משפט מסתורי שגל חוזר עליו כמה פעמים בתוכנית: "לפתור את התהליך". מה זה? חלק מאמנות הקואוצ'ינג המיסטית? לא מגיע לנו הסבר? לא מגיע לבני הנוער הסבר? מהו התהליך הזה ולאן הוא מוביל? מהי ה"הצלחה" שאלון מדבר עליה ומה טיבה? מהן המטרות של בני הנוער הללו ומי מגדיר אותן? כיצד תימדד ההצלחה? בינתיים, שמעתי ש"התהליך שלכם לא נפתר על הכסאות". מישהו אמר ממבו-ג'מבו ולא קיבל?

 

7. בענין "כנה", או "כן", כפי שצריך לומר – לו כנות היתה נר לרגליו של גל בתוכנית הזאת, הוא היה צריך לספר לצעירים שהתקבצו סביבו מה עשה בגילם ממש: "השתוללתי ברחובות. הייתי אלים מאוד. הלכתי מכות כל היום. הייתי מרביץ מתי שרק יכולתי. אני זוכר למשל שהיה משחק של מכבי עם הפועל חיפה, כדורסל. הייתי אוהד מכבי והפסדנו. עלו שני ילדים אוהדי הפועל למגרש. הכיתי אותם מכות רצח. הצטרפתי לחבורה מחיפה. היינו פושטקים, פרצנו מכוניות, גנבנו דלק, גנבנו טייפים, פרצנו לחנויות ולחלונות ראווה. היינו לוקחים ממכונית פלאג (מצת‭,(‬ זורקים אותו בכוח על הזכוכית, שהייתה מתפוררת בלי שום רעש. הייתה לי מומחיות בזה. כך פרצנו יום אחד לחלון הראווה של ’ראש אינדיאני‘ בחיפה ורוקנו אותו".

 

הדברים לקוחים מוידוי של אלון גל לעמירה לם ב"7 ימים". אחר כך, לו היתה בו מעט יושרה, הוא היה מספר לקבוצה איך הגיע לאן שהגיע, והאם באמת לא שיפץ אפילו פרט אחד בקורות החיים שלו כדי להגיע לשם.

 

8. מה זה "אלופים של החיים"? איך מודדים "אליפות" ובמה? ומי שופט? האיש שקורא לבנות בתוכנית מאמי, מאמאלה ויקרה שלי וגם מותק ומותק שלי, האיש שנהנה מאמירה של ג'ני על נער אחר, "הוא כמו כלבלב שאתה בועט בו והוא מזיין לך את הרגל" עד כדי כך שהוא חוזר על האמירה ולא מבקש מ"מותק שלי" או מעצמו לדבר בלשון מעט נקיה יותר – האיש הזה ישפוט. ואתם תצפו?

 

9. ניסיתי לברר במשפחת מקרטצ'יאן אם העניקו להוגי התוכנית את האישורים הנדרשים להשתתפותו של קטין במיצג מעין זה, ואם ידעו כיצד יתייחסו שם לבן המשפחה וכיצד יעלבו בו והאם הסכימו מראש לכל. אביו של העלם אינו דובר עברית. דודו, ששאלתי אותו שאלה פשוטה, אמר שאני לא יעיז ללכלך על התוכנית.

 

10. אז אני מעזה לומר משהו לשרת החינוך: מי במשרדך איפשר לאלון גל להיכנס לכפר נוער, לבחור לעצמו חבורה של בני עשרה ולהשאיר את תאבי-המסך האחרים בצד, ולהרביץ בהם תורת-אימון? האם כך משרדך מפריט את נפשותיהם ואת חייהם של תיכוניסטים? האם זה רק מפני שהם בנים לשכבות סוציו אקונומיות נמוכות ולכן לא ראויים להגנה? כשהדברים האלה נכתבים בכעס השעה היא כבר חצות, ואין מי שיענה במשרד החינוך. מצד שני, אם כבוד השרה בעצמה נתנה הכשר לתוכנית דבילית ומניפולטיבית כמו "האם אתה חכם יותר מילד בכיתה ו" כשהשתתפה בה, ולשעשועון שבו התגמול איינו על ידע כי אם על ניחוש כשהשתתפה גם בו – באמת שאין עם מי לדבר.

 

11. נניח שאתם מגדלים טינאייג'ר בעייתי בבית. לאור מה שראיתם בפרק הראשון של "אלופים של החיים", הייתם מזמינים את אלון גל לאמן אותו? כי הרי זה מה שהוא רוצה, בסופו של דבר: התוכנית הזו היא מנוף שיווקי רב עוצמה לעסק כלכלי מצליח, והתוכנית הזו, על בחירותיה ועריכותיה סוחטות-הרגש והמכוונות לגמרי, משמשת לאלון כרטיס ביקור לשוק שיש בו המון כסף, והמון הורים מודאגים ואובדי עצות. כשלעצמי, לא הייתי נותנת לו לאמן חתול. ולו בגלל שבקורות החיים שלו אין זכר לניסיון באימון חתולים.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גל. העיקר שיש בריסטול ומרקר
גל. העיקר שיש בריסטול ומרקר
צילום: יוני המנחם
מומלצים