כוח השתיקה ועין הרע

"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" (שו"ת יחל ישראל). כל אדם אשר לו דעת רוצה ומעוניין להצליח, אך ראוי לשאול האם המעשים, הפעולות והדרך, אכן מניבים את פירות ההצלחה? שאלות מורכבות ומסועפות מעין אלה הן המפתח לשערי ההצלחה ושביעות הרצון.

כאמור, הדרך להצלחה בנויה ומורכבת משלל פרמטרים ובמאמר הבא אתייחס לנקודה מהותית ביותר המהווה אבן יסוד עיקרת בסוד ההצלחה – כוח השתיקה. לאורך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי לשתיקה, על אף היותה כוח פסיבי, יכולת אקטיבית עצומה לחולל תמורות דרמטיות בחיי האדם. בעוד שהמדבר מגלה את רצונותיו, סודותיו ושאיפותיו ונראה כספר פתוח המזמין אחרים לעלעל בו, מה שבודאי עלול לפגום במזלו ולעכב את הצלחתו המיוחלת, האדם השותק מצניע ומסתיר מהכלל את סודו ובכך "משתק" (מלשון שתיקה) את יצר הסקרנות אצל הזולת.

בשתיקתו, אדם מונע מאחרים להחדיר מחשבה אנרגטית-שלילית אל תוך מזלו, ובונה כעין חומה בצורה סביבו, שאלמלא היה עושה כן, תוכניותיו היו לבטח משתבשות, מתעכבות ונהרסות. מי מאיתנו לא חווה את תחושת הכישלון הצורב והמייסר, שבצדו ההבנה, בדיעבד, שבעניין פלוני היה צריך להחריש ולא לגלות את סגור לבו לאחרים.

אם נבדוק היטב את כישלונותינו, נראה שפעמים רבות הם נבעו מתוך שיתוף אדם אחר שביקשנו עצתו ו/או סיפרנו על רצוננו לפרוץ ולהצליח. ובכן, עליך לדעת כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל אדם רוצה את טובתו קודם ולפני טובתך. לעיתים במזיד, אדם עם נפש רעה,  ולעיתים בתום לב מאדם בעל נפש יפה, אך בשל חסר כלשהו שקיים אצלו, עלול להקרין ולהשפיע עלינו. מכאן שאף על פי וככל שתהא אהבתו רבה לזולתו, לעולם לא תהיה שמחתו שלימה בהצלחת רעהו.

הסיבה לכל זאת היא הקנאה הנעוצה כחרב חדה בנפש האדם, ודורשת התמודדות קשה ומורכבת עם שורשי הרוע שבטבע האנושי. על כך אמר ר' אליעזר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם". רשפי האש הבוקעים מהרגשת הקנאה חורכים כל אפשרות של חשיבה בריאה ומובילים לעבר מבוך של חטאים. המשמעותי והבולט ביניהם הוא פגיעת עין הרע, הידועה בקבלה כמסוכנת מאוד והשלכותיה השליליות הן רבות. על כך נאמר במשנה: "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים אדם מן העולם" (ב', יא').

האנרגיה השלילית היא עין הרע המשולחת כחיצי רעל ותחסל כל אפשרות לבוא בשערי ההצלחה, ותמנע חיש מהרה מהאדם להגשים את רצונותיו וליישם בהצלחה את מטרותיו. ובכן, מהו סוד השתיקה וכיצד עלי לנהוג על מנת להישמר מפגיעת עין הרע? ראשית על האדם למדוד בהיגיון את יכולותיו מבלי להתבונן באדם אחר ולהשוותו אליו. לדעת להקשיב לקול הפנימי המנחה אותנו, אור הנשמה, שלעיתים אף עומד בניגוד גמור לחשיבה המושפעת מהסביבה החיצונית שפעמים רבות מתעתעת בנו.

"השתיקה יפה מהדיבור" בא ללמדך כי על אף הרצון הטבעי כל כך לזעוק ולנפנף במזלך הטוב שמאיר לך פנים, עליך להפנים את העובדה שלשתיקה שמורות מעלות רבות מאוד, ולפיטפוטי סרק חסרונות רבים עוד יותר. בעולמנו התחרותי המציאות העגומה מוכיחה שרבים הם הקנאים המאחלים בסתר לבם לנפילתו של האדם שאינו שומר את מוצאות פיו, עד כי יאבד את כל שיש לו. לפיכך שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו, כי רק השנאה יכולה להתחרות בקנאה בעוצמת פגיעתה השלילית.

יובן למעיין כי אין להסיק מדברי כי יש להסתתר, להסתגף ולחיות חיי פרישות בד' אמות, אך אורך חיים דיסקרטי וצנוע במידה נכונה, תוך ברירת האנשים איתם אנו חולקים מידע אישי, הוא בהחלט עניין רצוי ואף מבורך. לדוגמה: לרוב כשעוסק עצמאי נשאל על רווחיו הכספיים הוא מרגיש לא בנוח עם השאלה, ובד"כ ישיב עליה באופן מתחמק ומתפתל. עפ"י הקבלה הסיבה לכך ברורה כשמש, הואיל ומערכת החיסון הנפשית מזעיקה בתוכו ומזהירה שלא לחשוף לשתף אחרים בהצלחתו ובממונו. פן נוסף בעניין זה, אשר גורם לאי נוחות מובנת, מתאר סיטואציה מסוכנת מאוד שבה אדם עלול להיפגע מהותית דווקא מהקרובים לו ביותר (משפחה, דודים, חברים, שכנים וכדומה) ואם לא די בכך, דע כי אפילו אם מסוגלת לפגוע בבנה במבט עיניה ובמוצאות פיה (חז"ל). לכן, יש לראות בשתיקה כוח טוב ומיטיב.

במשך אלפי שנים בכל התפישות המיסטיות ללא הבדלי דת , תרבות ומוצא, נהגו בני האדם להישמר מכוחה ההרסני של עין הרע, שעליה נאמר כי קשה היא ממאה מכות צרורות. בחז"ל יש ציטוטים רבים לאין ערוך הנוגעים לעין הרע, לדוגמה:

"כל מי שאינו מאמין בעין הרע אינו מאמין באלוקי ישראל" (זוהר). "בעין הרע יש כוח אישי שורף" (מהר"ל, ספר נתיבות).

"נוח להם לרשעים שיהיו עיניהם סומות שמביאין רעה לעולם" (מדרש). "א"עפ שהסתכלות העין אינה מורגשת לבריות היא דבר שיש בו ממשות ופועלת הרבה" (האר"י, ספר שער השמיים). ברצוני לומר לכל אלה החשים הזדהות אישית עם הנאמר לעיל, דעו כי הקבלה, מצדה, מציעה שלל פתרונות מעשיים ונפלאים, ומאירה את הדרך שעלינו לצעוד בה כדי להצליח תמיד, בזוגיות, בפרנסה ובכלל.

בסיכומו של דבר בל נשכח כי לדיבור מעלות נפלאות ונשגבות מאוד. מחד, הוא הכרחי למימוש האישי ומאידך הוא עלול להיות שלילי והרסני. לכן, ספק אם ניתן לדכאו כליל, ולמען האמת אין צורך לעשות כן, תפקידנו לתעלו לאפיקים מועילים למען איכות חיינו ויישום האיכויות הקיימות בכל אחד מאיתנו.

יצחק אהרון, מייעץ, חוקר ומרצה ראש מרכז "חכמה" לקבלה וליהדות. רח' האחים 6,פתח תקוה 03-9220784