אמא פולניה
משפחה אמריקנית שברירית שנאבקת עם תלאות הביטוח הרפואי ואסיר תחת השלטון הקומוניסטי שלא מוכן להשלים עם סתימת הפיות שנכפתה עליו, בעוד טור של קולנוע אלטרנטיבי שיוצא בדי.וי.די
משפחות. כמה מאמצים נעשים כדי לצאת מהן בשלום. כמה כעסים מודחקים בדרך למציאת האיזון, כמה רגשות אשם מבעבעים כתוצר ישיר של הכעסים הללו. המשפחה של אמה בת ה-11, גיבורת סרטו השני של דאג סאדלר, לא חפה מכל המטענים הללו, שרק זקוקים לטריגר קטן כדי לפרוץ החוצה ולערער את האידיליה שלכאורה מאפיינת אותה. הטריגר כאן הוא פציעה במהלך תחרות שחייה. אמה חיה בשביל לשחות בעיירת הדייגים הקטנה שבה היא מתגוררת, ושבה אביה מתפרנס מדיג של סרטנים.
בראשיתו של הסרט, העיסוק הכל כך מהותי הזה של חייה נבלם כשהיא נפצעת באוזנה הימנית ומחכה לניתוח יקר. כאן נכנסת החברה האמריקנית על חולייה לתוך המשוואה, חברה שבה ניתוחים יקרים מצריכים ביטוח בריאות מקיף – משהו שרבים מאזרחיה של ארה"ב פשוט לא יכולים להרשות לעצמם.
Swimmers. השבריריות של המשפחה האמריקנית הטיפוסית, לא כקלישאה
בנקודות הללו, המצב הכלכלי הסביר הופך לבלתי אפשרי והפרנסה המכובדת הופכת לדחוקה. הוריה של אמה מוצאים עצמם בבעיה חמורה ואט אט שוטף הדיכאון הזה את המשפחה כולה. בנוסף לכל הצרות, נפגעת ספינת הדיג הקטנה של אבי המשפחה, טובעת במי האוקיינוס, וחברת הביטוח לא משחררת את הכסף בלי חקירה שעשויה להיות מביכה עד מאוד.
לתוך המשוואה הזו נכנס גורם זר. מריל, אישה כבת 30, חוזרת לבית אמה שנפטרה, לאחר שנים של מצוקות ואישפוזים במוסדות פסיכיאטרים. בין מריל הבודדה לאמה, שרק עכשיו מתחילה להריח קצת את האינטריגות של עולם המבוגרים, מתפתח קשר חם.
במקביל מנסה מריל לקיים קשר רומנטי עם אחיה של אמה - שוטר צעיר עם בעיות ביטחון עצמי שמחזר אחריה בנימוס ונחרד מול גילויי הפרובוקטיביות שלה. סרטו של סאדלר מתאפיין לא רק ביצירת אווירת הנכאים, אלא גם בהתעמקות רצינית בדמויות ובמאוויהן, כך שברגעי השיא, ההזדהות של הצופה מספיק גדולה בשביל להזיל דמעה.
השבריריות של המשפחה האמריקנית הטיפוסית מובאת כאן לא כקלישאה, אלא ברגישות בוגרת, תוך שימוש בדיאלוגים ארוכים, אמינים ובעלי עומק פסיכולוגי. כדי לחזק זאת, נתמכת העלילה בהשקפת עולם שמוחה כנגד החברה המעמדית, שבה אפילו טיפול רפואי הוא בגדר של מותרות.
די וי די חדש: Swimmers במאי: דאג סאדלר, ארה"ב 2005, תרגום לאנגלית
סיפור חייו של אדם
למן תחילת הקריירה שלו בסוף שנות ה-40, היה אנדז'יי ויידה המתעד הגדול של פולין על מהפכיה. אפשר לומר שהמומחיות הקולנועית שלו היא תיאור החוויה האנושית כחלק בלתי נפרד מתמורות פוליטיות רחבות, מלחמה או דיכוי שלטוני.הדרמות שלו בדרך כלל קיימות בתוך קונטקסט חברתי גדול יותר כמו התהוותו של הקפיטליזם התעשייתי (The Promised Land), מלחמת העולם השנייה (אפר ויהלומים), המשטר הקומוניסטי (איש השיש) ואפילו המהפכה הצרפתית (דנטון). חייו של היחיד הן פונקציה של הכללי בסרטיו של ויידה.
Man of Iron. ויידה מספק ספקטרום רחב מאוד של דמויות שונות
Man of Iron הוא למעשה סדרה של פלאשבקים, תוצר חקירתו של כתב טלוויזיה אלכוהוליסט, שנשלח ע"י ממוניו לחדור למעגל הפנימי של שובתי נמל גדנסק ב-1980. השלטונות מעוניינים בעיקר באינפורמציה שנוגעת באחד, מצייק טומצ'יק, שאביו היה אחד הקורבנות בשביתה מוקדמת יותר, שביתה שנגמרה בכי רע ב-1970.
לאחר שהות בכלא, הופך טומצ'יק לאחד המנהיגים של אותה שביתה מפורסמת שהביאה לעלייתה של תנועת "סולידריות", התנועה שהחישה את המהפך הדמוקרטי בפולין של שנות ה-80. הכתב המעורער עובר בין מכריו של טומצ'יק, מגיע עד אשתו הטרייה (כתבת טלוויזיה שפוטרה) וכך נרקם סיפור חייו של אדם שבאופן קונסיסטנטי לא מוכן להשלים עם סתימת הפיות שנכפית עליו.
סיפור החיים הזה מעורר במקביל את הכתב למודעות פוליטית שמתחילה להקשות עליו את פעולת הריגול. סוגיות של אידיאליזם ואופורטוניזם נבחנות תחת זכוכית מגדלת. ויידה מספק ספקטרום רחב מאוד של דמויות שונות, כל אחת מהווה פונקציה אחרת בתוך החברה הטוטליטארית, למן נותני הטון ובעלי הסמכויות, דרך משתפי הפעולה (כולל באמצעי התקשורת) ועד המרדנים חסרי הלאות.
הסרט משלב באופן אורגני קטעים דוקומנטריים מהתקופה, פיסות של כתבות טלוויזיה וכו', מה שיוצר טשטוש בין מציאות לפיקציה קולנועית (ראוי לציין כאן ששיטה זו שימשה את הבמאי כבר ב"איש השיש" שביים כמה שנים קודם לכן, סרט שעוסק בהיסטוריה הקומוניסטית של פולין עד שנות ה-70).
האלמנט הזה מגיע לכדי מיצוי מרגש בסצנה המסיימת שבה משלב ויידה צילומים מבויימים בהם מופיעות הדמויות הפיקטיביות של הסרט, עם צילומים דוקומנטרים מאירוע הניצחון של ארגון סולידריות בהשתתפות מנהיג התנועה, לך ואלסה. ואלסה, אגב, ניאות להשתתף בצילומים בתפקיד עצמו, ומופיע כאורח בטקס החתונה של טומצ'יק עם אניישקה. Man of Iron כמו גם "איש השיש" שקדם לו – שניהם דוגמאות מופת לקולנוע פוליטי-חתרני שבו בעת מספק דיון רפלקסיבי במהות המדיום הקולנועי עצמו.
די וי די מחודש: Man of Iron. במאי: אנדז'יי ויידה . פולין 1981 תרגום לאנגלית
הכותב הוא עובד "האוזן השלישית"
