בצל מחאה: הונחה אבן הראשה ל"חורבה"
התושבים הפגינו על הזוהמה באזור, הנשים מחו על הדרתן מהטקס, אולם אבן הראשה לכיפת בית הכנסת העתיק ברובע היהודי בי-ם הונחה בטקס חגיגי בסימן "אחדות ישראל"
מתחת למעטה החגיגי ורב הרושם בטקס הנחת אבן הראשה אמש (ג') בבית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים געשו הרוחות. במהלך הטקס, עלו ובאו נציגי ציבור, רבנים, תורמים וחניכי תנועות נוער להניח, שניים-שניים, את 12 האבנים המרכיבות את אבן הראשה אשר הוצבה לאחר מכן בראש כיפת בית הכנסת ההולך ונבנה זו הפעם השלישית. על כל אבן נכתב שם משמותם של שבטי ישראל, זאת במטרה לייצג את אחדות עם ישראל - הדבר האחרון שהיה בטקס.
אל מול פתח הכניסה למתחם הטקס, אליו הכניסה הייתה מורשית למוזמנים בלבד, הפגינו תושבי הרובע נגד הלכלוך הפושה ברחבי הרובע, במטרה לעורר לעניין את ראש העיר, אורי לופוליאנסקי שהוזמן אף הוא לאירוע. "הפכתם את הרובע לחורבה" ו"החיים בזבל", נכתב על השלטים שהחזיקו אחדים מהם. גם בלב ליבו של הטקס - הנחת 12 אבני הראשה על ידי מכובדים, רבני ואישי ציבור, גבהו המחלוקות. כאשר נודע לגורמים חרדיים ברובע ולאנשי עמותת "עטרת כהנים", כי נשים עומדות להיות בין אלו שתתכבדנה בהנחת האבנים, נשמעו מחאות רמות מצידם, אשר הובילו בסופו של דבר לביטול השתתפות הנשים בחלק הפומבי של האירוע. השרה רוחמה אברהם-בלילא למשל, הייתה בין הנשים שהוזמנו להניח את אחת האבנים, יחד עם שר השיכון, זאב בוים, אך הדבר נבצר ממנה והיא נאלצה להסתפק בישיבה בשורה הראשונה באגף שהוקצה לנשים ומבלי שתשא דברים.
עו"ד דינה האן, מחברות הדירקטריון של החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ונשיאת תנועת "אמונה" העולמית, אמרה ל-ynet כי היא מתפלאת על השרה אברהם-בלילא. "השרה הייתה הראשונה שהתקפלה. איך היא הסכימה?", תמהה.
"התורה הדגישה את חלקן הפעיל של הנשים בבנין המשכן, וכאן רוצים להדיר את הנשים מהמרחב הציבורי. אין כאן שום היבט הלכתי, פשוט החליטו להדיר נשים", פסקה האן והוסיפה כשנימת עלבון צורבת בקולה: "אני טובה בשביל להיות מנהלת, לקיים פגישות עם ראשי ישיבות, אבל לא טובה להניח אבן בטקס?! אין להם בעיה לפנות אליי כשהם זקוקים לעזרה...".
מנכ"ל החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי, ניסים ארזי ספק הסביר, ספק התנצל, על הדרת הנשים מהטקס. "אנחנו היינו כאן רק גורם מפשר, כדי לאפשר לטקס להתקיים", אמר ארזי שהחברה הממשלתית בראשה הוא עומד קיבלה על עצמה את האחריות על הפרויקט לפני כשבוע, זאת לאור המריבות סביב בית הכנסת והצורך, כפי שהעיד, בגורם מפשר.
גם ד"ר אריה מורגנשטרן, היסטוריון המומחה לתולדות "חורבת רבי יהודה החסיד" זעם על התנהלות הדברים. "זה לא העיוות האחרון כאן", אמר כששמע את טענותיה של האן. מורגנשטרן התרעם על כך שאיש מבני המשפחה המייסדת של בית הכנסת, משפחת סלומון- צורף, לא הוזמן לטקס. "זאת המשפחה שסייעה בהחזקת 'החורבה' משנת חנוכתו ב- 1864, 100 שנה לאחר הרס בית הכנסת בפעם הראשונה, ועד לחורבנו בזמן כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות ב- 48'", הסביר.
הקרב על הרב
החיכוכים ומאבקי הכוחות סביב חידושו ובנייתו מחדש של "החורבה", המהווה למעלה מ- 300 שנה את סמל שיבת העם היהודי לארצו, כבר החלו לפני כשנה. עבודות השיחזור עתידות להסתיים רק בעוד שנה וחצי, אך לבית הכנסת כבר מונה רב. טקס הכתרתו של הרב שמחה הכהן קוק, המכהן גם כרב העיר רחובות כרב "החורבה" נעשה לפני כשנה, כמעט בחשאיות, ויש שיטענו שבמחטף, זאת בשל רצונם של גורמים חרדיים ברובע היהודי למנות רב שיהיה מקובל על פוסק הדור האשכנזי, הרב יוסף שלום אלישיב. במהלך נאומו בטקס פילל הרב קוק כי הוא מקווה ש"הלוואי ונזכה לאותו חג הפסח, בו נגאלו אבותינו ממצרים. הלוואי ונזכה לאותו חג שיראה אחרת. שהרגל יראה אחרת. שיהיה לנו רגל שמעלים בו את קורבן הפסח ושבעזרת ה' יגאלנו בקרוב בגאולה שלמה".לנוכח המאמצים לבניית בית כנסת נוסף ברובע היהודי, תמה אחד ממארגני הטקס, אשר משפחתו מתגוררת בסמוך ל"חורבה": "למה רצים לבנות עוד בית כנסת? כל המניינים ברובע נאבקים על מתפללים. אין מניינים בכולם וצריך לחפש אנשים". נראה כי על כך, איש לא התפנה לחשוב.
היחידים שבלטו בהיעדרותם הם הנציגים ממשרד האדריכלים מלצר-איגרא-כהן, העמלים על מלאכת השחזור המורכבת של בית הכנסת ההיסטורי, כפי שעמד בתפארתו, כיפתו נישאת מעל שאר גגות הרובע היהודי. באמצעות משרד יחסי הציבור "ספיד", המייצג את המשרד נשאל האדריכל נחום מלצר, השותף בפרויקט אם לא היה לו חשוב להטביע את חותמו בבניית בית הכנסת ולשלב בו אלמנטים אדריכליים משל עצמו.
"לא. יש לי מספיק עבודות להתהדר בהן, לאתגר ולהמציא את עצמי מחדש בכל פעם ולהביא את היכולות שלי לידי ביטוי", ענה מלצר. "עם זאת", הוסיף, "גם בתכנון השחזור היו לא מעט אתגרים. נתקלנו בקשיים עצומים שחייבו פתרונות הנדסיים מיוחדים. פענוח המבנה, כפי שתוכנן במקור, היה אתגר גדול, שכן שאיפתנו הייתה להיצמד ככל שניתן לתכנון ההנדסי המקורי. על מנת להגיע לרמת דיוק מרבית, התבססנו על השרידים שהיו בשטח, על צילומים ישנים, על מחקר היסטורי אורבני וגם על מודל שנעשה בשנות ה-20 על ידי סטודנט בבצלאל בשם רוזין".
כאמור, האדריכלים הוזמנו לטקס, אך העדיפו להימנע. "ניסינו לשכנע אותם לבוא, אבל הם לא רצו. הם לא כל כך אוהבים את כל הפוליטיקה מסביב", נמסר ממשרד יחסי הציבור.
