הוא התמהמה, אז הלכתי עם חברה לבחור אולם
"אני רוצה להציג לו עובדה מוגמרת. הוא סתם מושך זמן, הרי ברור לשנינו שאנחנו אוהבים ומאוהבים ושזה זה, אז מה הדחיינות הזאת?" אמרה חברתי וסחבה אותי להתעניין במחירי מנות וסידורי פרחים. אולי זה "הסוד"?
וכך, בנחישות וברגישות, שמנו פעמינו לעבר אולם החלומות, כשבפיה נאום קצר לאומה: "אני רוצה להציג לו עובדה מוגמרת. הוא סתם מושך זמן, הרי ברור לשנינו שאנחנו אוהבים ומאוהבים ושזה זה, אז מה הדחיינות הזאת?"
מצאנו עצמנו ישובות על ספות רכות מול בעל האולם ומתעניינות במחירי מנות, יונים צחורות מעופפות וכל מיני סידורי פרחים וצ'ופרים. בעל האולם הסביר בהתלהבות: "בכל שולחן אני שם זר של שושן צחור, לאורך שדרת החופה יעמדו נרות גדולים בריח פטצ'ולי, דמייני חושך ולפידים בסגנון הישרדות". עצמנו עיניים ודימיינו. כשהתעוררנו מהאשליה ישבנו עם בעל האולם, שתינו קפה וסיפרנו בדיחות. ליתר דיוק, הוא סיפר בדיחות נגד נישואים, ואנחנו צחקנו כדי לא לבאס אותו. כשהגיע רגע של שקט הוא ניצל את ההזדמנות ושאל:"אז מתי אתם מתחתנים? יש תאריך?"
חברתי ואני הבטנו זו בזו וחייכנו חיוך של מבוכה. היה ברור לנו שאחרי ההסתחבקות עם האיש המקסים הזה, אחרי כל הצ'ופרים שהרעיף על הזוג הטרי, לא נשקר לו. "הוא עדיין לא הציע לי", ענתה חברתי בכנות.
בעל האולם הביט בנו וחייך: "נשים שולטות בעולם, מסובבות אותנו על האצבע הקטנה".
נפרדנו ממנו לשלום ויצאנו משם מאושרות עד הגג. נהנינו לשבת ולברר על המנות. ההרגשה היתה שזה קרוב מאי פעם. תחושה נעימה פשתה בנו, כאילו כבר הכל כאן: הצעת הנישואים, השמלה, הטבעת, הרב, הנרות. יש משהו בכך שאתה עושה "בכאילו" ואז אתה מרגיש כאילו הדבר כבר שלך. כמו בספר "הסוד", המדבר על לדמיין משהו לראות אותו קורם עור וגידים ולהרגיש שזה קורה לך.
במילה 'ארוסה' יש הבטחה לעתיד
במקרה הזה הסוף טוב: הבחור אכן הציע לה נישואים. אבל התופעה הזאת של גברים הפוחדים להתחייב, דוחים את הקץ כאילו הם מובלים לגיליוטינה, היא תופעה נרחבת בארץ. לעומת זאת, תראו את ניקולה סרקוזי, נשיא צרפת - שלושה חודשים אחרי שהכיר את קרלה ברוני, הוא הציע לה נישואים. ואם באירופה עסקינן, אז יש לי סיפור נוסף על חברה אחרת שלי, שיצאה עם איטלקי. כשהגיעו לכנס הוא הציג אותה בתור הארוסה שלו (fidanzata) ואמר לה שהוא שאין באיטלקית מילה לחברה במובן של girlfriend. "יש ידידה, אבל חברה זה רק לצרכי סקס", הסביר לה. "במילה 'ארוסה' יש הבטחה לעתיד, יש בזה כבוד לאשה, כבוד לקשר".
אני מכירה לא מעט זוגות בהם אחד מבני הזוג רוצה להתחתן והאחר לא. אני עצמי עמדתי בסיטואציה כזאת. מאז שמתי לב שלרוב מדובר בגבר שאינו רוצה להינשא ובאשה שמאוד רוצה (אם כי יש גם מקרים הפוכים).
לא ברור לי מדוע נשים רבות צריכות לקום בבוקר עם שמלה לבנה לשאול את הבחור "מאמי, יפה לי לבן?", ללכת ברחוב לעצור ליד חנות של טבעות למדוד ולבקש את דעתו של האביר, להיכנס ל"שילב" להביט בבגדים הזעירים ולעשות לו קולות של בו-בו בו איזה מתוקי נכון? והכל ברמזים עבים שצריך להיות עיוור, חירש אילם כדי לפספס אותם. מדוע יש נשים שצריכות להשפיל עצמן כדי שהגבר שלהן יתחתן איתן.
מכר שלי מאוד אוהב את חברתו, אבל לא אוהב את רעיון של "סרט אימה" מבחינתו – הנישואים. שלא לדבר על מופע האימים של רוקי - ילדים. המחשבה האווילית של איבוד חופש מרחפת מעליו בכל פעם שהוא שומע את המילה.
נשגב מבינתי כיצד גבר שמאוהב באשה, חי איתה, אוכל איתה, ישן איתה, עושה איתה אהבה, חושש מערב אחד בו הוא מככב כשחקן ראשי המקבל צ'קים, מגהצים וחלוק מגבת רקום. גבר שלמחרת בבוקר עונה לשם בעלי. זה מה שמפחיד אתכם? האם יום אחרי החתונה החיים משתנים לחלוטין?
ויתור על ילדים הוא מחיר יקר וכואב
יש גם תופעה של זוגות שחיים יחד שנים, כשבן זוג אחד הצהיר שאינו מעוניין בחתונה וילדים והבן זוג האחר הצהיר בדיוק ההפך. ובכל זאת הכל טוב ויפה, עד הרגע בו דנים בנושא הזה, שנחשב טאבו. בטווח הקצר ייתכן וזהו קשר טוב ומספק, פשוט לא מעלים את נושא החתונה וילדים לסדר היום ואז יש שקט תעשייתי, אבל מה קורה בטווח הארוך? אותה אשה נניח תגלה שהיא ויתרה על המון עבור אותו גבר שלא רצה חיי משפחה. גברים ונשים עושים ויתורים כואבים בקשר ומתפשרים על לא מעט דברים שחשובים להם, זה ידוע. אבל ויתור על ילדים הוא מחיר יקר וכואב מדי לטעמי, תהיה האהבה ביניהם גדולה ככל שתהיה.
בימים האחרונים יש חתול מיוחם מתחת לבניין שלי. החתול הזה לא חושב על סקס מזדמן. הוא חושב על דבר אחד: איך לפזר את הגנים שלו, איך ליצור המשכיות ולשרוד. למעשה, הוא כנראה בכלל לא חושב, הוא פועל בצורה הכי בריאה והכי אינסטינקטיבית, לפי הקודים של הטבע. הוא מונחה בקודים הגנטיים שלו למצוא חתולה ולעשות איתה גורים. אין פה בכלל שאלה של בא לו, או לא מתאים לה כרגע, מה גם שהחתול לא רוצה לפגוש חתולה כדי לנסוע איתה לצימר בצפון. הטבע קורא לו: לך פזר את הגנים שלך, מיצי!
אילו גברים הפוחדים מקשר מחייב המוביל לנישואים וילדים היו למדים מאותו חתול שנמצא כבר שלושה ימים בגינה שלי, אילו אותם גברים מוגי לב החושבים רק על עצמם היו הולכים על פי חוקי הטבע שהם באים ממנו והולכים אליו, אולי נשים לא היו זקוקות לכל מיני תחבולות כדי לעמוד מתחת לחופה ולהביא ילדים. אילו הכל היה פשוט ממש כמו אותם חיים של החתול המיוחם שמשגע אותי כבר כמה ימים... נו, שימצא לו כבר חתולה וישתוק!
