הפלסטינים מתכננים מיזמים ב-2 מיליארד דולר
בצל המתיחות הביטחונית ברצועת עזה, התכנסה בסוף השבוע ועידת ההשקעות הפלסטינית בבית לחם. לצד פאנלים והרצאות, דיברו בכירי המשק ברשות על פרויקטים שאפתניים, על עידוד השקעות זרות ואפילו על הקמת עיר פלסטינית חדשה
האירועים לא היו שונים בהרבה: הכינוס בבית לחם נערך ב"בנייני האומה" הפלסטיניים במרכז קונגרסים חדש, הצופה לעבר בריכות שלמה העתיקות; שוטרים במדים ניצבו בכל מקום; ראש הממשלה הפלסטיני סאלם פיאד הוקף בעשרות מאבטחים; אנשי עסקים מעונבים החליפו ביניהם כרטיסי ביקור תוך כדי עישון סיגריות בלובי, ומעל לכל: בשני המקרים היה מדובר, בסופו של דבר, במפגן כוח. במקרה הפלסטיני המטרה היתה להראות לעולם שהכלכלה הפלסטינית משתקמת, ושלא מסוכן להשקיע בפרויקטים בגדה המערבית.
"אנחנו לא בתחרות אתכם", אומר ל"כלכליסט" שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל־מליכי, "העובדה שיותר מ־1,400 אנשים הגיעו לוועידה הזו זו הצלחה גדולה".
תחרות או לא, הקייטרינג בוועידה בירושלים ניצח את הבורקס והקפה עם אבקת החלב שהוגשו בלובי המרכזי בוועידה בבית-לחם. באוהל קטן וחם, שקורר באמצעות מאוורר רצפה בודד, נערכו מסיבות עיתונאים. לכנס הגיעו אנשי עסקים מהמפרץ הפרסי, מארצות הברית ומאירופה ואפילו כ־110 אנשי עסקים מעזה, שקיבלו היתר מיוחד לעבור לגדה.
בתכנון: עיר פלסטינית חדשה
סמיר חליילה, מזכיר הקבינט הפלסטיני לשעבר וכיום מנכ"ל פדיקו - חברת האחזקות הגדולה ביותר ברשות, מספר ל"כלכליסט" שבעקבות הוועידה השיגו רוב החברות שבאחזקתו השקעות חדשות. כששאלתי אותו לגבי עסקים עם חברות ישראליות, הוא אמר: "בעיקרון אין לנו התנגדות לכך, אולם לא השקענו עדיין בשום דבר מחוץ לגדה ולעזה. רוב ההשקעות שלנו הן בבורסה, בטלקומוניקציה, בתעשייה ובחקלאות, אבל אנו חושבים שזה אפשרי. אנו נעבוד כדי למצוא השקעות חדשות שיכללו גם ערבים ישראלים בשלב ראשון, ולאחר מכן את שאר הישראלים".
באולמות הוועידה דובר על השקעה של שני מיליארד דולר ב־200 פרויקטים מקומיים. אחד הפרויקטים שדובר בהם רבות הוא התוכנית לבנות עיר חדשה בין רמאללה לביר זית, שבה ייבנו כ־15 אלף יחידות דיור. הבנייה תמומן באמצעות השקעה של כסף מהמפרץ, שאותה מובילה קרן פורטלנד הבריטית. מדובר בקרן נאמנות המסייעת בבניית הכלכלה הפלסטינית, שבראשה עומד יו"ר קרן איפקס לשעבר, המיליונר היהודי סר רונלד כהן.
"אני חושב שעדיף לתת לפלסטינים את האפשרות לבנות את הכלכלה הפלסטינית עם המשקיעים שלהם", אומר כהן ל"כלכליסט". "הם חייבים לעשות מה שאנו עשינו בשנות החמישים והשישים, ולהתחיל עם תוכנית בנייה משמעותית. יש הרבה פלסטינים שגרים מחוץ לכאן ורוצים לבוא להשקיע. צריך לבנות על זה כי הממד הכלכלי לא פחות חשוב מהממד הביטחוני והמדיני. בלי כלכלה חזקה פה ובלי רמת חיים יותר גבוהה יהיה קשה מאוד להגיע לפשרה שתהיה מקובלת עלינו וגם על הפלסטינים. זו גם תהיה הדרך להגיע להסכם שלום".
"הכל תלוי בממשלת ישראל"
פוליטיקאים ואנשי עסקים פלסטינים הדגישו בוועידה את הקשר בין הצלחת הכלכלה הפלסטינית לבין המדיניות הישראלית בשטחים. לדבריהם, כדי שהכלכלה הפלסטינית תצמח ישראל תצטרך לאפשר לאנשי העסקים מהעולם הערבי גישה חופשית לשטחי הרשות, כדי שיוכלו לעקוב אחרי השקעותיהם. "הכל תלוי ביכולת התנועה. אם נוכל לנוע בחופשיות, אז משקיעים יגיעו לכאן", אומר ל"כלכליסט" מושל בית לחם, סאלח תעמרי. "הוועידה הזו היא חלום באמצע המציאות. כשנסיים אותה נחזור למציאות של הבעיות במעברים, המחסומים הישראליים, החומה וההתנחלויות"."השקעות בפלסטין והצלחה כלכלית לא תלויות רק בנו, אלא גם במדיניות של הממשלה הישראלית", מוסיף הפוליטיקאי ואיש העסקים חנא סניורה. "מה שאנו צריכים זה גישה לשוק הישראלי, להגיע לשכן שנמצא דלת לידינו. אנו, למשל, יכולים למכור לכם דגי ים טריים מעולים, אך אסור לנו. לכן אנו מקווים שישראל תרשה לחלק מהמוצרים שלנו להיכנס לשוק הישראלי", הוא אומר.
"אנו לא רק שוק מצוין למוצרים ישראליים, אלא ישראל היא גם שוק מצוין למוצרים פלסטיניים", אומר ל"כלכליסט" זאהי חורי, ה"מוזי ורטהיים" הפלסטיני. חורי הוא הבעלים והיו"ר של חברת המשקאות הלאומית הפלסטינית. "ישראלים ופלסטינים עשו עסקים יחד כבר לפני מאה שנה, אבל הפוליטיקה הרסה את הסביבה העסקית. הגיע הזמן שפולטיקאים יקשיבו לסקטור העסקי. הבעיה של הקהילה העסקית בישראל היא שאין לה אומץ לצאת נגד הפוליטיקאים. אנשי העסקים בישראל הם אלה ששמים את הפוליטיקאים במקומם, בכך שהם תורמים לקמפיינים שלהם, ולכן יש להם יכולת השפעה, והם צריכים להשתמש בה".
