צחוקים בטיפול
"עד לפני שנה לא הייתה לי יכולת לנהל שיחה כנה על חיי עם החברים הכי טובים שלי", מפתיע הקומיקאי רועי בר-נתן, ומדבר על הדרך שעבר הילד השמן והדחוי מרמת השרון לכוכב טלוויזיה
זה לא היה לו קל. ילד טוב רמת השרון, שכבר בתור נער שיחק שיחק ב"תופסים כיוון", שירת בלהקה צבאית, ואחר-כך התבלט עם יתר חברי דומינו גרוס, דווקא הסתתר בכל השנים מאיתנו, ובעיקר מעצמו. "הייתי ילד בודד ושמן, את הפטנט של חברים גיליתי רק בתיכון. בשנים האחרונות לא הייתי מחובר לעצמי משום בחינה", הוא מגלה בראיון אישי וחושפני.
בראיון מספר בר-נתן כיצד ראה את חבריו ל'דומינו' – אדיר מילר, גורי אלפי ורותם אבוהב – הופכים לכוכבים, והוא נשאר מאחור. "כולם עפו קדימה ורק אני עפתי לאחור. הם היו סטארים ואני נשארתי במקום. לא יכולתי להשלים עם זה שמה שנהיה ממני בסוף זו פינה קטנה אצל אדיר, כשברור מי הבוס".
אבל זו הייתה גם נקודת המפנה. מאז החל לככב במחזמר אווניו קיו, ופיתח עם גורי אלפי ושחר סגל את דמותו של "שולץ", קואצ'ר שמן, גזען ובוטה. "אני מסתכל על שולץ ובקלות יכול לראות את עצמי מגיע לגודל שלו. זה משהו שרודף אותי, שאם אסיט לרגע את המבט הילד השמן יביס אותי. עד שלא הכריחו אותי להוריד חולצה ב'אווניו קיד', לא הורדתי חולצה ליד אף אחד בשום מקום בעולם. לא יכולתי לשאת את התחושה שמשהו לא מכסה אותי".
- הראיון המלא והמפתיע – בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"
