על מה נסתכל בשבת?
למה רק שלוש קבוצות כוכבים קיבלו שמות של נשים? איפה נמצא החור השחור המסוכן ביותר ואיך תוכלו להתבונן בו? ד"ר יגאל פת-אל מגיש טור נוסף לאלה שרוצים לעצור ולהתבונן בשמיים
השמים זרועי הכוכבים חולקו על ידי הקדמונים לקבוצות כוכבים. בתרבות המערבית נשתיירה החלוקה היוונית עד עצם היום הזה, כשלכל קבוצה הסיפור המיתולוגי הקשור אליה. מטבע הדברים, ראו היוונים רק את השמים הצפוניים, אולם במאה ה-18 החלו למפות גם את שמי הדרום ולשמות הקבוצות נוספו שמות של בעלי חיים ויצורים המאכלסים את חציו הדרומי של כדור הארץ.
באותה תקופה החלו המדענים, שעמדו נפעמים נוכח המכונות שהומצאו חדשות לבקרים, לתת לקבוצות הכוכבים החדשות שמות של מכשירים שהיו בקדמת הטכנולוגיה של אותה תקופה. כך הצטרפו לרשימת השמות מכונת הדפוס, הכדור הפורח, הטלסקופ, המיקרוסקופ ועוד.
אולם, בין 88 הקבוצות הרשמיות כיום, יש מגזר שלם שמקופח מאוד. אלו הן הנשים. מבין כל קבוצות הכוכבים הקרויות על שם גיבורים עזי נפש, מפלצות מיתולוגיות, מלכים, בעלי חיים ועוד יש בסך הכל 3 קבוצות כוכבים שמייצגות את המין הנשי – קסיופיאה, אנדרומדה ובתולה. אך מסתבר, שקיימת סיבה לכך שדווקא 3 קבוצות אלו, שהן בין הקבוצות החשובות בשמים, מייצגות נשים.
בפולחנים של העמים הפרהיסטוריים היה מקום חשוב להגמוניה הנשית, שסימלה את היצירה ואת הפוריות הן של האדם והן של האדמה. רק בשלבים מאוחרים יותר נושלה האישה ממעמדה הרם לטובת המין הגברי. עדויות לכך מצויות גם בסיפור הגירוש מגן עדן וכן במיתוסים של כל עמי האזור. את המשולש הנשי ייצגו במיתולוגיה היוונית הֶקָאַטה, דֶמֶטֶר ופֶרסֶפּונֶה, שסימלו את מחזור הפריון בחקלאות. מבין השלוש הייתה הקאטה המבוגרת ביותר ולפיכך היה מעמדה הרם ביותר ומיקומה היה סמוך לקוטב הצפוני, כך שלעולם לא שקעה, מבחינתם של הצופים היוונים וכן מבחינתם של הצופים מאגן הים התיכון כולו.
דמותה בעלת שלוש הפנים של האֵלָה סימלה את מחזוריות הירח. שלוש פנים אלו היו המקור לשילוש שיצר את שתי הדמויות האחרות, שתי הדמויות שהיו צדדיה הנוספים של האלה הן פרספונה, שיוצגה בקבוצת אנדרומדה, ודמטר, אמה של פרספונה, שיוצגה בקבוצת בתולה, שבה נתמקד היום.
אמא אדמה
קבוצת בתולה נראית בימים אלה של מחצית חודש יוני בדיוק בכיוון דרום, כשעה לאחר השקיעה (ראו מפה). הקבוצה נראית במחצית הגובה שבין האופק הדרומי לזניט (הנקודה מעל הראש). הכוכב הבולט בקבוצה הוא "ספיקה", כוכב זוהר למדי, הבולט על רקע הסביבה ובמשקפת או בטלסקופ ייראה בגוון כחלחל.
קבוצת בתולה, שנראית כמלבן מוארך ומקושת קמעה, סימלה לעמים רבים בזמן העתיק את דמותה של האלה האחראית על הקציר והתבואה. זו זוהתה בתרבויות העמים העתיקים כאם הגדולה או אמא אדמה. ייתכן שמקור הדימוי של הקבוצה לאם הגדולה הוא באגן הנילוס, בין האלף ה-6 לאלף ה-4 לפני הספירה. אז שהתה השמש בתחומי קבוצת בתולה בנקודת הקיץ (ביום הארוך ביותר בשנה) כאשר הייתה בשיא גובהה בשמים, שזהו כידוע זמן הבשלת התבואה ועת הקציר.
מאז, נשאה הקבוצה שמות של אלות ונשים רבות הקשורות לאלת הקציר או לקציר עצמו כגון פרספונה ודמטר, עישתר, חוה, רות המואבייה ומרים הבתולה. שמו של הכוכב הבולט, ספיקה, מציין את אגד השיבולים שהבתולה אחזה בידיה. זהו אחד הכוכבים הבודדים שיש לו שם עברי – שבולת – המראה שגם אבותינו קשרו את הקבוצה לתקופת הקציר ולחג השבועות. דווקא הערבים, בהיותם נוודים, לא ראו בקבוצה שום דבר הקשור בבתולה, או בקציר והם ראו בה חלק מקבוצת אריה, כאשר את ספיקה הם כינו - אל-סימָאק אל-אָעזָל – הבלתי חמוש.
המדריך למציץ בגלקסיות
קבוצת בתולה רחוקה מאוד משביל החלב והיא מפורסמת בעיקר בשל הימצאותו של צביר גלקסיות ענק בתחומה. הואיל וכשאנו מביטים לכיוון קבוצת בתולה אנו מביטים בניצב למישור של שביל החלב (שביל החלב היא הגלקסיה שבה שוכנת מערכת השמש), אנו יכולים לראות גרמי שמים שאינם מוסתרים על ידי הגלקסיה שלנו, ביניהם את גלקסיות הענק.
גלקסיית שביל החלב "שלנו" מכילה למעלה ממאה מיליארד כוכבים וקוטרה כ-100 אלף שנות אור. היא שוקלת פי טריליון מהשמש שלנו ואין ספק כי מדובר בגרם שמים עצום. לעומתו מערכת השמש שלנו, על כל כוכבי הלכת שלה והיצורים מלאי החשיבות המאכלסים אחד מהם, היא לא יותר מגרגיר אבק. כבר לפני כמה מאות שנים הבחינו האסטרונומים, שהחלו לצפות בשמים מבעד לטלסקופים, כי בינות הכוכבים אפשר להבחין בכתמים מוזרים. רק לפני כ-100 שנים הבינו בני אדם כי כתמי האור האלה אינם אלא גלקסיות מרוחקות, המצויות מיליוני ואף מיליארדי שנות אור מאיתנו.
אך בזאת לא מסתיים הסיפור. מסתבר שגם הגלקסיות, בדומה לכוכבים (ובדומה לנו...) מעדיפים לבלות את חייהם בקבוצות. הציבור הגדול והקרוב אלינו מצוי בקבוצת בתולה והוא מונה לא פחות מ-1300 גלקסיות! מרחקו של צביר הגלקסיות הזה מהשמש הוא כ-50 מיליון שנות אור. אם כי מרבית הגלקסיות בצביר קטנות משביל החלב שלנו, מצויה במרכז הצביר גלקסיה מפלצתית. זו הגלקסיה הקרויה M87 (העצם מס' 87 בקטלוג של מסייה).
זו גלקסיה שצורתה צורת כדור, ואף על פי שגודלה הנראה זהה לממדי שביל החלב שלנו, מסתה גדולה פי 100 ממסת שביל החלב והיא מהווה עשירית ממסת כל צביר הגלקסיות של בתולה. מסתה כה גדולה עד שגלקסיות רבות בצביר סובבות סביבה. חלק מגלקסיות אלה חסרות מזל והן התקרבו למפלצת קרוב מדי עד שנבלעו בקרבה של הגלקסיה הקניבלית. מרכזה של הגלקסיה כה צפוף שהוא מכיל חור שחור אימתני, שמסתו נאמדת בסדר גודל של כמיליארד שמשות! כוכבים וחומר המתקרבים אליו נבלעים בקרבו, כאשר תוך כדי נפילתם הם מסתחררים במהירות ויוצרים מעין דסקה של חומר חם, המזכירה מערבולת של מים הזורמים בכיור. חלק מהחומר הנשאב לחור השחור נזרק החוצה לפני שהוא נופל לחור השחור, בתהליך שלא כאן המקום לפרטו. תוך כך הוא יוצר סילון של חומר חם (בטמפרטורה של כמה עשרות מיליוני מעלות) הנזרק במהירות פנטסטית מהגלקסיה, אל התווך הבין-גלקטי.
בעוד שסילון הגז נצפה כבר לפני כמה עשרות שנים, הרי שצילומים של הדסקה סביב מרכז הגלקסיה באמצעות טלסקופ החלל ע"ש האבל, סיפקו את האישוש לכך שבמרכזה מצוי חור שחור ענק. ההערכה המקובלת היום היא שכמעט כל גלקסיה מכילה חור שחור במרכזה, אך רק מיעוט מבין הגלקסיות מכילות חור שחור כה מפלצתי.
צילום של הדסקה במרכז גלקסייה M87 (קרדיט: נאס"א)
למעשה, אפשר לראות את הגלקסיות המצויות בצביר הגלקסיות של הבתולה רק באמצעות טלסקופ ויש לדעת היכן לחפשן. הגלקסיות מרוכזות במחצית הדרך שבין הכוכב ספיקה לכוכב לב האריה (דנבולה), שמציין את הקצה המזרחי של קבוצת אריה. במפה המצורפת מצוין מיקומן של הגלקסיות העיקריות בצביר. בלילה חשוך ובצפייה ממקום חשוך מאוד, הרחק מאורות העיר, אפשר להבחין בהן גם בטלסקופ קטן וגם במשקפת שדה גדולה, אז ייראו ככתמים קטנים ומטושטשים. בטלסקופ גדול יותר (שקוטר העדשה או המראה שלו גדול מ-15 ס"מ) אפשר להבחין בעשרות גלקסיות בתחומי צביר הבתולה.
אז מה רואים השבוע?
מאדים, אותו סקרנו בהרחבה בשני המאמרים הקודמים, ממשיך בתנועתו מזרחה והוא מצוי בקבוצת אריה, מעט מערבית לקבוצת בתולה, והוא מתקרב אט-אט לכוכב הלכת שבתאי. שני כוכבי הלכת מתקרבים אט אט עד למפגש בינם בתחילת חודש יולי. הם מצויים בתחילת הערב מעל האופק המערבי, כמחצית המרחק בין האופק לזניט. לקראת סוף החודש אפשר יהיה להבחין גם בכוכב הלכת הבהיר, צדק נראה היטב בכיוון דרום מזרח לקראת חצות והוא ניכר באורו הבוהק בגוון לבן-צהבהב. כוכב הלכת האחרון הנראה בעין – כוכב חמה, נראה מיד לפני עלות השחר מעל האופק המזרחי. מידע נוסף על התצפית בכוכבי לכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, הוא מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
מומלצים
