מגע של רשע
ב"חקירה פנימית", דליק ווליניץ עובר מהפך: האיש שגידל דורות של ילדים עם "שמיניות באוויר", מגלם הפעם רודף נערות מבוגר החשוד ברצח. בראיון הוא מספר על הסדרה, על הטייפ-קאסט ועל הידרדרותן של תוכניות הילדים
האיש שגידל דור של ילדים במגזין הנוער "שמיניות באוויר" אמנם התגלה כלוחם ללא חת כשמדובר בכלובי דגים רצחניים, אבל חוץ מאשר במחללי קדשי הסביבה, נראה שהוא אינו יכול לפגוע באיש. גם כשגילם את מנכ"ל ערוץ 2 הנכלולי ב"שיר שלנו" ולאחרונה גם ב"דני הוליווד", הוא לא הפחיד באמת. אבל ב"חקירה פנימית", מיני סדרה שעולה לשידור הערב ב-yes, ווליניץ שובר את תדמיתו החביבה ומגלם טיפוס נאלח למדי - גבר בגיל העמידה, חובב נערות, החשוד ברצח.
דליק ווליניץ ב"חקירה פנימית". הופך לחלאה של הקיבוץ (צילום: יפעת יוגב)
"חקירה פנימית" מתרחשת בקיבוץ טיפוסי - עם הקומביין, הרפת, שירי שלום של אביב גפן, שדי עבר שרודפים את יוצאיו ומודחקים על ידי חבריו ושאר הסטריאוטיפים הרגילים. דפנה לוין (ענת וקסמן), קצינת משטרה, חוזרת למקום בו גדלה כדי לפתור תעלומת רצח. ווליניץ משחק את אבנר, מזכיר הקיבוץ, שהופך לחשוד המרכזי ברצח של נופר אשד (ליאת אליאב), נערה צעירה בת הקיבוץ, שגופתה מתגלה ברפת.
"יש תענוג גדול מאוד בלשחק משהו שהוא כביכול אנטי טייפ-קאסטינג שלך" אומר ווליניץ. "לשנות מראה ותדמית. לשמחתי ולא לשמחתי התפקידים הטובים הם תפקידי הרשעים".
כשיש לך היסטוריה מבוססת בטלוויזיה של דמות חובבת ילדים וחיות, זה לא תמיד פשוט להפוך לדמות מוקצית מחמת בעילת קטינות וביצוע אפשרי של רצח אכזרי. "הפרק השלישי למשל נורא קשה לי, כי אף אחד לא מדבר איתי פתאום" מודה ווליניץ. "אני הופך להיות החלאה של הקיבוץ. היו רגעים בתוך הסיפור שהם לא רגעים קלים, בטח לא לי כשחקן".
במה מתבטאת חלאותו?
"בפרק השני מתגלה שלמזכיר הקיבוץ יש מאהבת, נערה צעירה מאוד בת 16 או 17 (תמר שם אור) והעובדה הזאת הופכת אותו למישהו שאוהבים לשנוא שם".
בן כמה הוא?
"בגילי, בן 57. הוא מלח הארץ, יליד הקיבוץ. והוא נוהג לנהל רומנים עם נערות".
איך הרגשת לגלם דמות כזו?
"הרגשתי מבוכה מאוד גדולה עד שזה התחיל".
בדני הוליווד היתה לנכלוליותך ארומה קומית. כאן הדמות שלך היא יותר אפלה.
"אפלה או מסכנה, תלוי איך מתבוננים בזה. בעיני יש משהו מעורר גיחוך בקשישים האלה שמתחילים עם ילדות, דבר שהפך נורא מקובל בתל אביב. יש בזה משהו כמעט מחליא, אבל גם פאתטי ועצוב - כי הרבה פעמים אנשים באמת מאוהבים. ולגבי הילדות - אני לא יודע מה הן מחפשות, 'שוגר דדי' או ביטחון.
"בהתחלה, תמר, שמשחקת את אהובתי באה אלי ואמרה 'אתה מכיר אותי? אני החברה הכי טובה של שיר'. ושיר זו הבת של החבר הכי טוב שלי. היא אמנם כבר בצבא, אבל הבנות של החברים הן תמיד ילדות קטנות נורא. זה גרם לי הלם".
הקיבוץ מייצר את הדרמה
סדרת משטרה אינה חוויה ישראלית שכיחה, וגם סדרות בקיבוץ לא היו הרבה, למרות שמתחים וקיבוצים הולכים ביחד כמו וודקה וכאב ראש. אבל מאחורי המעטפת המשטרתית מסתתרת, כתמיד, עוד סדרת יחסים. ובקיבוץ, בו גם הסודות קולקטיביים, כשנחשף שמישהו שומר סוד לעצמו הבהלה עצומה יותר מאשר במשפחה עירונית."זו לא סדרה משטרתית, למרות שהכוכבת היא שוטרת", מסכים ווליניץ. "החלק של הפשע והפענוח שלו יושב על מערכות יחסים מאוד מפותלות. הסדרה צולמה בקיבוץ קבוצת שילר, מקום שהסתובבתי בו בילדותי כי גדלתי ברחובות הסמוכה. יש שם שקט, ציפורים ופרות ובתוך זה קורים פתאום דברים איומים: גוויות מתגלות, רציחות וכן הלאה. כולם בקיבוץ היו ביחד בצרכניה, בפעולות, בבריכה, יש שם הכרות עמוקה בין כולם, מבכירי המשק ועד אחרון העוללים. זה מה שמייצר את הדרמה".
אגב דרמות, הופעת בכמה עונות של "השיר שלנו", ב"ראש גדול", ב"דני הוליווד", ועכשיו בזה. אתה ממש טאלנט של yes.
"מעולם לא הייתי טאלנט של אף אחד. אבל באמת יש לי רומן מתמשך עם yes. בעצם אנחנו שלושה שנמצאים שם מההתחלה: אני, יואב צפיר ורן דנקר".
גם עם הרדיו יש לו רומן לא קצר. בבקרים, בין שש לשבע, הוא מגיש את "יוצאים לאור", רצועת בוקר בגל"צ. מפעם לפעם הוא חוטא גם בהגשת "יש עם מי לדבר" ובשישי הוא מגיש את "ביטחון אישי" – שיחה שבועית עם דור המפקדים הבא של צה"ל. "מי שעקב אחרי התוכנית שלי יכל לראות שכל סיפור מלחמת לבנון נחשף שם עוד לפני שהיא פרצה" הוא מספר. "יש לי גם קריירה צבאית - 17 שנים מחיי הייתי בצנחנים - והבנתי שקורה לצבא משהו רע. לא בגלל המפקדים, שהם מעולים, אלא כי הוא עוסק כל הזמן בהתנגשויות עם אוכלוסיה אזרחית".
ענת וקסמן ב"חקירה פנימית". גופות ברפת (צילום: יפעת יוגב)
בקריירת הרדיו שלו הוא משמש כמגיש אקטואליה, מה שאולי מרמז על יכולתו לסגל לעצמו שני פנים. "אני לא חצי עיתונאי רק כיוון שאני שחקן", הוא אומר. "אני עיתונאי, נקודה".
ומה הייחוד שלך כעיתונאי שהוא גם שחקן?
"ברדיו אני משתדל להחביא את השחקן, כי מישהו שעוטה מסכות מאבד שם אמינות. אבל במקומות שבהם נדרשת דרמה ברדיו – הקראה למשל – אני משתמש בכלים שלי כשחקן.
"חוץ מזה, אני מאמין בחדשות חיוביות, כלומר להביא את החדשות לא בדרך שמשדרת ייאוש וחוסר פיתרון. על זה אני נלחם ורואה תוצאות. עורכי החדשות הצעירים יודעים שכשאני עושה מהדורה, אפשר לבקש ממני שאתבל אותה במשהו טוב. אומרים לי 'בוא, תגרום לנו לחייך'. לפעמים זה עובד ולפעמים לא כל כך".
ברדיו אתה סוטה ממסלולך כשחקן, והדמות שאתה מגלם ב"חקירה פנימית" קצת סוטה. מה הסטיות שלך?
"יש לי את הסטייה הגדולה של המזון האורגני, נושא שאני ממוביליו כבר 18 שנה. אלי הביתה לא נכנס מזון שאינו אורגני. חוץ מזה אני גם צמחוני, אבל צמחוני בלוף. לא אוכל בשר, כן אוכל דגים. בריאותית אני מדייק, אבל מוסרית אני מזייף מאוד. שלא תחשבי שאני סגפן. אני 12 קילו מעל המשקל שבו אני צריך להיות".
אלה סטיות ידועות שלך.
"יש לי גם פחות ידועות. אני לומד בודהיזם כבר שלוש שנים, אחרי שלמדתי יהדות. אה, ואני מאוהב בארתור".
מי זה ארתור?
"כלב מתוק להפליא. זו הפעם ראשונה שיש לי רק כלב אחד. היו לי שני כלבים נוספים שנפטרו מסרטן. גיליתי שכשיש לך כלב אחד זה אידיאלי.
תארי לך שאת חיה עם שלושה גברים".
הדור הולך ופוחת
בתור פרסונת ילדים, יש לו גם דעה מנומקת על הטלוויזיה שעושים עבורם היום. "היום כבר אין תוכניות לילדים", הוא מכריז בצער. "בערוצי הילדים יש תוכניות לגיל הרך ואחר כך התוכניות קופצות כבר לגילאי 15 פלוס. בגילאי הביניים הם צופים בתוכניות למבוגרים כמו 'ארץ נהדרת' ו'הישרדות'. אני יודע את זה, כי אני רואה הרבה פעמים אמא עם זאטוט בן 4 הוא יודע לדקלם קטעים שלמים מ'השיר שלנו'. אלוהים, זה מעוות את עולמו!".אהבת לשחק בטלנובלה?
"מאוד. יש משהו במשחק בטלנובלה שהוא מאוד משעשע. בניגוד לתיאטרון, שם אתה נדרש להיות אמין לחלוטין, פה כשאתה אמין אתה משחק רע. אתה צריך להיות נאמן למצב אבל להגדיל אותו. זה ממש כיף".
בתקופת "שמיניות באוויר" היית אליל המונים. זכית להערצה בעקבות הופעותיך לצד נינט ורן דנקר?
"בתקופת 'שמיניות באוויר', כשהייתי בטלוויזיה בחמש וחצי אחר הצהריים, היה לי 55 אחוזי רייטינג. טוב, אז גם אם היו שמים חמור באוויר, הוא היה הופך לכוכב. ולא הייתי חמור, הייתי נער נאה וכן היתה הערצה. לא יכולתי לעבור ליד בתי ספר כי זו היתה חוויה מאוד מפחידה. אבל היה אז סוג אחר של אלילי נוער. הייתי נגיש, ילדים היו רצים ומחבקים אותי. היום אני בגיל שכבר לא מקיפות אותי מעריצות".
באמת? בכל זאת, מנכ"ל ערוץ 2.
"לא עוזר".
אפילו לא כדי שתסדר להן משהו עם רן דנקר?
"לא".
ובזכות עצמך?
"אף אחת לא רוצה אותי, זה נורא. ישר רואים שאני מאוהב".
בארתור.
"לא, ביעל אשתי".
