משוגעת

אם הייתי צריך להכין רשימת עצות למי שעתיד להיפגש עם פזית ירון־מינקובסקי, אולי אחת השחקניות הכי מצחיקות שפגשתי, הייתי מתחיל בהמלצה חמה למנוחה טובה. מינקובסקי, ג'ינג'ית קופצנית ורועשת, היא מעין הכלאה בין חנה לסלאו, ציפי שביט ומפעל אקסטזי שיצא משליטה.

מפעל אקסטזי שיצא מכלל שליטה. ירון־מינקובסקי (צילום: ליאור נורדמן)

היא מהממת את המלצרית ("אני רוצה קפה הכי גדול, את יודעת מה, לא בכוס, תביאי את כל הג'ארה של הקפה!") ואת הסובבים בצחוק המתגלגל והרועש שלה, היא מפרגנת לעצמה בלי סוף ("מישהו אמר לי, גם אם תקריאי את הספר טלפונים תהיי מצחיקה"), היא מפרגנת לבעל המושלם, ירון מינקובסקי ("הוא אומר לי שאני נראית כמו אלה יוונייה"), ילדות המאושרת ("אני קוראת לזה התעללות האחים") והביצה הלא מפרגנת ("אפילו אבי קושניר הרגיש מאוים"). במופע יחיד מרתק ומצחיק עד דמעות, פזית ירון־מינקובסקי פינתה כמה שעות בלו"ז שלה כדי לספר לי איך זה שגרי בילו, מנהל בית הספר למשחק בית צבי, קרא לה "בהמה, אבל מוכשרת" והיא שרדה.

בהמה?

"לא נעלבתי. תן לי קודם להיות מוכשרת ורק אחר כך יפה".

די נו.

"רואה את זה?", היא מנפנפת בזרועותיה ומציגה לראווה את שרירי היד האחוריים הרפויים שלה, "זה כרטיס הביקור שלי".

את מאוד שלמה עם הגוף שלך.

"תראה, לא מפריע לי בתכלס לעלות במשקל. יש לי מוטו: פחמימות ישמחו לבב אנוש. אני מרגישה שכשאני מרזה אני עצובה, איזו מסכנה אני, לא אכלתי כל היום ואני מתגעגעת לאוכל. כשאני צריכה לשחק תפקיד של כוסית רזה, אני מרסנת יותר, מפסיקה לתקוע מה שאני אוכלת כל לילה, אבל אני מרגישה משהו לא שמח, לא חינני. גם בדייט הראשון שלי עם ירון הלכנו לאיזו מסעדה יוקרתית באבן גבירול, וירון הוריד שם סכום שאני לא מוציאה בחודש במכולת. הוא חשב שהוא יזמין אותי למסעדה ואני אשתה קפה, פחחח, הצחקת אותי! שאני לא אוכל ב־800 שקל?".

ואיך הוא הגיב?

"הוא אמר לי שאיך שאשה אוכלת את האוכל שלה, ככה היא אוכלת את החיים, אז אני אוכלת ומאושרת, אחר כך הייתי באה הביתה תוקעת את כל הבית, לא התביישתי ממנו, הרגשתי נורא נוח. אכלתי מנה ראשונה מרק דלעת טעים כזה, מנה שנייה תקעתי איזה דג נחמד שהסתכל עליי ואמר לי 'יש לי עוד כמה חברים במטבח, רוצה גם אותם?' ובמנה השלישית, ביקשתי פיתה לנגב את השוקולד. ככה הייתי. חוץ מזה שאמר לי, 'את, גם כשלא תהיי טובה על הבמה תהיי טובה'".

תחמיאי לעצמך קצת באמת.

"אני מחמיאה המון לעצמי, אני לא מתביישת, יש לי אגו לא של שחקן, אלא אגו של אמא שנתנה ביטחון לבת שלה מגיל קטן, אני הייתי דבוזה כשהייתי קטנה ואמא שלי תמיד אמרה לי: 'את יותר יפה מהחברות שלך, את הכי יפה, הכי חתיכה ותקשיב, זה עובד! זה גם מה שאני עושה לילדים שלי מגיל קטן. תגיד, אתה כותב תוך כדי 'היא ירקה לי על השולחן?". 

פחמימות ישמחו לבב אנוש. ירון־מינקובסקי (צילום: ליאור נורדמן)

מינקובסקי, בת 39, נולדה בכפר סבא בשם פזית ירון לזוג הורים בעלי משרד חקירות פרטי ויש לה שלושה אחים, האחד רופא והשניים האחרים עוסקים בעריכת דין. כבר מגיל צעיר היא ידעה מה היא רוצה לעשות כשתגדל, ולכן את שירותה הצבאי העבירה בתיאטרון צה"ל יחד עם עודד מנשה. מיד לאחר השחרור הצטרפה לבית צבי ומאז לא הפסיקה לעבוד בתחום. בין הצגות התיאטרון שבהן השתתפה ניתן למצוא את "פילומנה" ו"הרולד ומוד" של בית לסין, "לא כולל שינה", "בית הקפה" ו"ילד משלי" בבאר שבע, בנוסף השתתפה ב"קח אותי מוריס", "אשתי לא מבינה אותי", "עוץ לי גוץ לי", "סינדרלה", "הכבש השישה עשר", "זרעים של מסטיק", "יובל המבולבל" ו"הולכים לגן" והפקות טלויזיה כגון "שמש", "בנות בראון", "שאול", "החיים זה לא הכל", "אגוז", "אשה מרציפן", "מנדל וגורנשטיין", ובנוסף היתה לפזית פינה קבועה ב"טברנה" של שמעון פרנס.

לשימוש פנאי פלוס בלבד! פזית ירון מינקובסקי (צילום: ליאור נורדמן)

לאחרונה הצטלמה לסדרה "המקום" ובימים אלה היא מככבת בשתי הפקות של מנחם גולן, "הכתובה" שרצה באולמי הקולנוע, שם היא מגלמת הונגרייה סקסית ובהצגה "עליזה מזרחי", שם היא מגלמת את התפקיד הראשי בדמותה של מנקה מרוקאית המפענחת רצח, לצידם של מיכל אמדורסקי, אלברט אילוז, נירו לוי ועוד. כיום היא נשואה למעצב האופנה ירון מינקובסקי ואמא לשני ילדים, אורי בת השבע, אופיר בן החמש ("וחצי") וגד בן השנתיים.

ההורים שלך גידלו רופא ושני עורכי דין, איך הם פישלו איתך?

"וואו, אני יצאתי עם המקצוע הכי מצליח והכי מכניס, ככה אני תמיד אומרת להם. הם למדו שבע שנים, רפואה, משפטים ואני אומרת תקשיבו, אני עובדת מגיל קטן במקצוע שלי, לא הייתי צריכה לעבוד כמלצרית מעולם, לא בניקיונות, עבדתי במקצוע מאז שהייתי ילדה. ליצנות מגיל קטן, צוותי בידור, הצגות ילדים, הצגות מבוגרים, פינה בטלוויזיה, עד היום התפרנסתי מצוין מהמקצוע שלי".

אבל אין כסף במשחק.

"תמיד חייתי טוב. היתה איזו מנהלת תיאטרון שאמרה לי, 'אצלי את לא תקבלי אלף דולר להצגה'. טפו טפו טפו, היום אני מרוויחה יותר מאלף דולר להצגה".

איך זה?

"אני סוגרת לעצמי את החוזים. אומרים לי ששחקנים באים, חותמים והולכים, אבל אני באה ועושה להם שוק. אני אשת עסקים טובה, מאוד יקרנית, מפציצה מחירים בלי בושה. להגיד לך אפילו מעבר לזה? אני מרוויחה יותר מהרבה שחקנים מפורסמים".

בינינו, איך זה שאת עובדת בלי הפסקה, מכירה את כולם, עושה מלא כסף ו...

"מה, ועדיין לא מכירים אותי?".

צביקה הדר קמפיין שקם אלקטריק (צילום: סיון פרג')

כן.

"מי שצריך להכיר, מכיר. יש גם המון חוסר פרגון בתחום הזה וזה הדבר שהכי מעצבן אותי. הייתי פעם באיזה אודישן לתפקיד אשתו של צביקה הדר בסרט מצוין. נכנסתי לאודישן השלישי אחרי שכבר התקבלתי והייתי צריכה לפגוש עם השחקן, עשיתי את הקטע שלי, קרעתי אותם, אז אני רואה את צביקה נכנס להלם, אומר לי 'איפה היית עד היום, את קורעת'. אבל הוא כנראה נלחץ מזה שאשה הולכת לגנוב לו את הצחוקים, אז מול העיניים שלי, הוא הסתכל על הבמאי ואמר לו, 'זה לא נכון לתפקיד'. הבנתי שהוא מחק את המקום שלי. מה שהכי מעצבן זה שאחר כך הוא לא עשה אפילו את התפקיד אלא נתן אותו לשלום אסייג. אז למה קלקלת לי?"

מי עוד פגע בך?

"עשיתי סצנה קטנה וחמודה ב'החיים זה לא הכל, של פקידת גרר קורעת והבמאי, עדי בנימינוב, הגדיל לי את התפקיד לכדי פרק שלם. לבקש יותר מזה? אבל שלמה וישינסקי נבהל שמישהי באה לקחת לו את הצחוקים. גם אבי קושניר נלחץ. כשמנחם גולן עשה את הקסטינג ל'עליזה מזרחי', אז וישינסקי בא אליו ואמר לו, 'מה, אתה לוקח את פזית ל'עליזה מזרחי', היא לא טובה כל כך'. מישהו יכול לעשות את 'עליזה' כמוני?".

לא בא לך שיצלמו אותך פפראצי?

"אני מוכנה שיצלמו אותי בים עם בגד ים, כשאני אוספת צעצועים לילדים שלי, וכל התחת שלי והצלוליטיס עומד לפניי, זה לא מעניין אותי.

לשימוש פנאי פלוס בלבד! פזית ירון מינקובסקי (צילום: ליאור נורדמן)

מה שכן מעניין אותי זה שיבואו לראות הצגות שלי, אני רואה את הריאליטי הזה, כל המיקה ויקה הזו, ואני יודעת, חודש־חודשיים והיא איננה. הנה, היתה מישהי בהבימה שלקחו מ'הישרדות' והיא לא באה להצגה יום אחד. הם ילמדו על הבשר שלהם, לאט לאט יחזרו בדיוק כמו לפעם, לכישרון, לחינניות. בחיים שלי לא אבטל הצגה, היתה לי כווייה דרגה שלישית שקיבלתי שנייה לפני הצגה ועליתי לבמה. אתה יודע למה אין לי זמן להיות מפורסמת? כי אני עובדת. אין לי כוחות לצביעות הזו".

אבל זה קצת הביצה והתרנגולת, כי ככל שתהיי מפורסמת תעבדי יותר.

"ואז מה, ציפי פינס תיקח אותי כי אני מפורסמת? לא! ציפי תיקח אותי כי אני טובה!".

אז למה את פה עכשיו, למה את מתאמצת?

"כדי שיבואו לראות את 'עליזה מזרחי'. ואני לא מתאמצת בכלל! אם הייתי מתאמצת, הייתי מדברת איתך בשקט ומנסה להיות אינטלקטואלית, אבל אני הכי עמך ישראל. הגשמתי לעצמי חלום עם 'עליזה מזרחי', כולם רוצים להיות יוליה, דזדמונה, אני רוצה להיות עליזה מזרחי".

ספרי לי קצת על ההיכרות שלך עם ירון.

"זה מצחיק, כי אני התנפלתי על מישהו שאני לא מכירה בחזרות ל'סינדרלה', הוא בסך הכל בא להגיד שלום לחברה, לשולה חן. הוא נתן לה נשיקה ואני בדיוק עברתי שם, נעמדתי אחרי שולה ואמרתי, 'יאללה גם אני רוצה, מה אכפת לי', והמשכתי מישהו אחר היה אומר מה יש לך שאת ככה מתנפלת? כזאת אני, אני לא מאיימת מינית".

ומה קרה אז?

"מישהו שאל אם אני יודעת את מי נישקתי, אמרתי שלא, הוא אמר לי שזה היה ירון מינקובסקי, אז ישר הלכתי אליו והתחלתי לצעוק עליו שהוא יקרן. חודש לפני הלכתי לחפש שמלה לחתונה של אח שלי, נכנסתי לחנות בכפר סבא שמביאה שמלות של ירון ולמרות שאמא שלי אמרה שכדאי לי, לא קניתי.

מה, אני משוגעת? להוציא כל כך הרבה כסף? אבל כשמדדתי את השמלה בחנות אמרתי לעצמי 'יא, איזה כיף לאשתו של ירון מינקובסקי'. בליבי אמרתי את זה! ואז הוא התחיל לבוא לחזרות. זה לא הסגנון שלי בכלל, עד אז הייתי יוצאת רק עם גבר־גבר, פתאום הוא בא חמוד, חנון מתוק עם משקפיים, אבל זה היה הכי סקסי בעולם. השקט שלו, ההפך הגמור ממני, משך אותי. לא עיצוב האופנה ולא כלום. עד אז הייתי רק עם ג'ינס וטי־שירט לבנה. יום אחד הוא הגיע ואני אומרת 'יו, הנה בעלי הגיע, אני פזית ירון־מינקובסקי'".

העניין עם השם שלך הזוי ברמות. את מבינה את זה, נכון?

"תראה, אני פזית ירון מבית, הוא ירון מינקובסקי, אז זה התחבר לנו טוב. זה היה הגימיק שלנו. אחרי שלושה חודשים הוא הציע לי להתחתן איתו".

לא מלחיץ להיות אשתו של מעצב אופנה?

"חבר אמר לי: 'את מתחתנת עם מעצב אופנה? יהיה לך את הסקס הכי טוב בעולם, כי הוא מכיר כל חמוק של בחורה'".

וזה נכון?

"זה כל כך נכון! יצאתי עם אבדאים כאלה, גבר־גבר, והיום יש לי גבר שמחובר לנשיות שלו, זה הכי גברי. אין לו גם בעיה עם המשקל שלי: ביום שאני מארגנת את ההריון, באותו היום אני עולה עשרה קילו. אני אוכלת מהרגע שאני בהריון, "אני הולכת למקרר ומעמיסה משקל של ילד בכיתה ו' עליי, ככה כל הריון. עכשיו, להוריד 35 קילו אחר כך זו הבעיה, אבל אני אומרת, 'לא נורא, בהנקה ירד'. עכשיו בהנקה, אני מסיימת להיניק והולכת לאכול. היחידה שיוצאת מהריון ולידה ומעלה עוד 10 קילו זו אני. עם כל הבהמיות הזו אני הולכת להצגה 'הכבש השישה עשר' ומשחקת את גלי, ילדה שמנה שצוחקים עליה שהיא שמנה. עכשיו הייתי בתקופה טובה, רזיתי, אז בתיאטרון עשו לי ריפוד. שתבין, לי עשו ריפוד. ברוב חוצפתי, הריון בחודש תשיעי, עוד לובשת את הריפוד, כאילו בנאדם לא קולט כמה הוא משמין. נכנסתי להצגה, אחרי הלידה, ויש איזה שיר מקסים עם חביות - נכנסים לחבית ויוצאים מהחבית - עכשיו אני נכנסת לחבית, באה לצאת ולא יכולה! שיר שלם, כל השחקנים נכנסים ויוצאים מהחבית ואני לא מצליחה. ואני צועקת לחברות שלי, 'תעזרו לי, הצילו, אני בתוך החבית'".

הכי חביתוש.

"הבעל שלי אמר לי משפט מאוד יפה: 'את האשה הכי נשית שהכרתי. אה כן, וגם הכי משוגעת'".