שתף קטע נבחר

החלטתי לתת לחברים שלי להציץ לאחותי

התחלתי לשנוא אותה כבר בשנה שעברה. היא היתה מביאה הביתה חברות ומספרת להן כמה שאני נודניק ואידיוט. הן צחקו ואני רק שתקתי, כולי אדום. ככה אני כשבנות צוחקות עלי. סיפור

את זה שאני שונא את האחות שלי שנאת מוות אני כבר יודע מזמן. זה לא שאני סתם אומר את זה. אני שונא אותה באמת מכל הלב. אפילו הייתי מוכן שהיא תמות, אבל אף אחד לא מאמין לי כשאני אומר את זה. הם חושבים שאני סתם מקשקש קישקושים של ילדים. אני חושב שאם הם היו יודעים כמה השנאה שלי אמיתית הם היו מציעים לי ללכת לפסיכולוג או משהו כזה.

 

אחות שלי היא בכיתה י"ב ואני בכיתה ט', למרות שאני נראה הרבה יותר צעיר. אני נראה בן 12 או 12 וחצי. אבל תאמינו לי שבתוכי אני כבר לפחות בן 20. בגלל זה יש לי הרבה חברים, ורובם בדרך כלל עושים מה שאני אומר להם, כמו למשל לפרוץ לחדר של המנהלת אחרי הלימודים ולהשתין לה שם על היומנים, ככה שלמחרת היא תדפדף בהם ואז תקבל את העונש שלה. כל מיני דברים כאלה אנחנו עושים. זה נכון שחלק מהדברים זה בשביל לעשות רושם על הבנות, אבל במקרים של השתנות על יומנים אנחנו אף פעם לא משתפים אותן, כי זה לא עניין שבנות אוהבות או יכולות להתרשם ממנו.

 

התחלתי לשנוא את אחותי כבר בשנה שעברה. היא היתה מביאה הביתה חברות ומספרת להן לידי כמה שאני נודניק ואידיוט. החברות שלה היו צוחקות יחד איתה ואני רק שתקתי, כולי אדום, ולא הייתי עונה. ככה אני כשבנות צוחקות עלי. במיוחד בנות שגדולות ממני.

 

אחר כך היה לה חבר חייל, והיא היתה מחכה שההורים שלי ייצאו לסרט או משהו כזה בשביל שתוכל להתמזמז איתו בחדר שלה. אבל היתה לה בעיה אחת, והבעיה הזאת היתה אני בכבודי ובעצמי. היא היתה אומרת לי שאני צריך ללכת לחברים ולא לשרוץ כל היום בבית. אבל אני ידעתי שהיא פשוט רוצה שהחייל האידיוט שלה ידחוף לה אצבעות ושהיא תוכל לעשות לו את הפרצופים הנמרחים שלה ואת האנחות הקטנות והמגעילות שלה.

 

הוא כל הזמן היה מכניס את היד שלו למכנסיים שלה

אני יודע את כל זה, כי יום שישי אחד היא חשבה שאני לא בבית והתחילה להתמזמז בסלון עם החייל שלה. אני בדיוק התעוררתי וראיתי אותם שוכבים על הספה ומתנשקים. הוא כל הזמן היה מכניס את היד שלו למכנסיים שלה, אבל היא היתה מוציאה לו אותה ואומרת שיפסיק. אני יודע שהיא לא באמת רצתה שהוא יפסיק, כי כל פעם שהוא הוציא את היד היא לקחה אותה והכניסה אותה בחזרה למכנסיים שלה, בשביל שתוכל להגיד לו שוב שיפסיק. כבר אז הבנתי שהיא זנזונת רצינית.

 

בקיצור, איך שהם נמרחים אחד על השני,היא קלטה שאני עומד ומסתכל עליהם. היא כמעט נחנקה והתחילה לצרוח עלי. זה לא כל כך התאים לי הצעקות האלה, כי בסך הכל זה היה גם הבית שלי וזכותי היתה להיות בו, אבל היא כנראה לא חשבה כמוני.

 

לי היו מספיק תסכולים משלי

החייל ניסה להרגיע אותה והיא התחילה לצרוח גם עליו ואמרה לו שיעוף הביתה. מאותו יום היא היתה נשארת עם החברים שלה בתוך החדר ונועלת אחריה את הדלת. לי זה לא היה משנה. אני רק שנאתי אותה יותר. זה לא שאכפת היה לי שהיא מזדיינת עם חיילים וכל מיני בחורים שאחרי צבא. מה שעצבן אותי היה היחס שלה אלי. את כל התסכולים שלה היא היתה מוציאה עלי וזה ממש לא התאים לי, כי לי היו מספיק תסכולים משלי, כמו העובדה שאני נמוך ושעוד אין לי כמעט שערות שמה למטה. בגלל זה לא הייתי מוכן לאכול את החרא שלה ואת כל הפרצופים החמוצים שהיתה עושה לי.

 

לפני כמה חודשים חבר שלי עומר ואני ישבנו אצלי בחדר ודיברנו על הבנות של הכיתה. עומר היה מאוהב באורית הבלונדינית וחשב אפילו לספר לה את זה במסיבת הסיום. איך שאנחנו יושבים ומדברים, שמענו את הדלת של אחותי ננעלת. ההורים שלי לא היו בבית, ואז נגלה אלי אלוהים ונתן לי רעיון גאוני. שאלתי את עומר אם הוא רוצה לראות משהו מדליק, ולפני שהספיק לענות גררתי אותו לדלת של אחותי. שעה שלמה ישבנו שם והצצנו. זה היה שוב החייל, אבל הפעם היא לא ביקשה ממנו שיוציא את היד מהמכנסיים שלה, פשוט בגלל העובדה שהמכנסיים שלה לא היו עליה. הוא שכב עליה ושניהם היו ערומים. ככה עשינו החלפות על יד החור של המנעול, עד שבשלב מסוים עומר התחיל להזיע ולא היה מוכן להפסיק להציץ, אפילו שזה כבר היה התור שלי. זה היה כאילו שהוא נדבק עם העין שלו אל חור המנעול. אפילו כשבעטתי בו מתחת לצלעות, באזור של הכליות, הוא לא עזב והמשיך להציץ. באותו הרגע בא לי ההמשך של הרעיון הגאוני והחלטתי לעשות פעם אחת בחיים שלי משהו רציני.

 

אחרי שגמרנו להציץ וגם אחותי והחייל גמרו את העניינים שלהם, החלטתי שבכל פעם שההורים שלי יוצאים ואחותי מביאה מישהו הביתה, אני אביא חברים ואתן להם להציץ, אבל הם יצטרכו לשלם. עומר אמר שזה רעיון מעולה ושאם היו מציעים לו כזה דבר, הוא היה מוכן לשלם הרבה כסף.

 

מובן שהוא רצה שנתחלק בכסף אבל אמרתי לו שחברים לחוד ועסקים לחוד, ושכשאחות שלו, שהיא בת שמונה, תגדל, הוא יוכל לעשות את זה גם לה. עומר לא היה מבסוט, אבל לא היתה לו ברירה.

 

משלמים לי 20 שקל כל אחד

מאותו ערב, בכל פעם שאחותי היתה ננעלת עם מישהו בחדר שלה וההורים שלי היו יוצאים, הייתי מזמין חברים. הם היו נכנסים בשקט, משלמים לי 20 שקל כל אחד ומתחילים להציץ לפי התור. לפעמים הם היו רוצים את הכסף בחזרה בגלל שאחותי לא תמיד היתה מתפשטת לגמרי, אבל הסברתי להם שזה המצב, שלא תמיד מתפשטים עד הסוף. הסברתי להם שיש ימים שזה בגלל מחזור וכמו שבסרט לא מחזירים את הכסף אם הוא משעמם, אז ככה זה גם במקרה הזה. החברים שלי היו מזיעים כמו שעומר הזיע בהתחלה, ולחלק מהם גם עמד, ואני ועומר היינו צוחקים עליהם שבוע שלם.

 

אבל בכל סיפור טוב יש גם רגעים פחות נעימים, והרגעים האלו הגיעו אחרי שערב אחד אבא שלי תפס אותי ואת עומר ועוד כמה חברים מציצים בדלת של אחותי. הוא נכנס בהפתעה ותפס את עומר עם העין בחור של המנעול. עומר חטף ממנו את הסטירה הראשונה ואני את השנייה. אבא גירש את כל החברים שלי הביתה, נתן לי עוד סטירה ולקח אותי לסלון.

 

אחותי בכלל לא שמעה מה שקורה, בגלל שהמערכת בחדר שלה פעלה. אבא שאל אותי כמה זמן זה כבר קורה ואני סיפרתי לו הכל, כי לא היתה לי ברירה ולא רציתי לחטוף עוד סטירה. סיפרתי לו על עסקי ההצצות שלי וסיפרתי לו גם שהרווחתי מזה יותר מ-3,000 שקל. אבא היה בהלם, ואני הבנתי שהוא הולך להרוג אותי במכות.

 

אבל להפתעתי המכות לא הגיעו. הוא רק הביט בי במבט מוזר ואז שאל אותי אם אני מנהל יומן מסודר של הכנסות. אמרתי לו שלא, והוא אמר לי שרק בשביל זה הוא צריך היה לתת לי עוד סטירה. הוא הסביר לי שמה שאני עשיתי זה דבר נורא, ושאם אין מעקב אחרי ההכנסות אז בסוף פושטים את הרגל. ככה ישבנו ודיברנו כמו גברים, ואני אפילו סיפרתי לו שאני קצת מוטרד מזה שעוד אין לי מספיק שערות שמה למטה, והוא אמר שזה לא נורא ושגם לו היתה התפתחות מאוחרת ושבסוף הכל מסתדר.

 

בסוף הוא אמר שיעזור לי לארגן את עסק ההצצות שלי ושיש לו כמה רעיונות בשביל לשפר אותו. מאותו היום הוא התחיל להביא בעצמו כל מיני אנשים שיבואו להציץ לאחותי ואפילו העלה את המחיר ל-50 שקל והחליט שלכל אחד מותר להציץ רק שלוש דקות. ככה עשינו הרבה כסף אני ואבא שלי, וכל זה בזכות אחותי, שאף פעם לא איכזבה אותנו. אבא אמר שככה זה משפחה, כשכולם מאוחדים ונעזרים אחד בשני, אף אחד לא יכול עליהם. המשכנו עד שאחותי התגייסה והחליטה לגור בתל אביב עם עוד חברה. בבת אחת נגמרו ההכנסות.

 

היום אני כבר בכיתה י' וכבר יותר מפותח פיזית, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. אני חושב שאני די מתגעגע לאחותי, וגם כל החברים שלי מתגעגעים אליה. אז אפשר להגיד שאני גם שונא אותה וגם מתגעגע אליה. אבא שלי אומר שככה זה בחיים ושאני לא צריך להיות עצוב, כי אני כבר גבר אמיתי. הסברתי לו שאני לא עצוב ושהבעיה היא שיש לי פחות כסף עכשיו. הוא רק ליטף לי את הראש ואמר שאני צריך להודות על הדברים הטובים שהיו לי ולהגיד לאלוהים תודה על כך שנתן לי אחות כזאת. זה מה שרציתי לספר לכם על אחותי.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עשינו החלפות על יד החור של המנעול
עשינו החלפות על יד החור של המנעול
צילום: index open
מומלצים