כבוד הרב, מה הסיפור שלך?

הרב מנחם פרומן

למה? אני מרבה להזכיר את קפקא בשיעורים שלי. לפעמים כשאני מצטט אותו בשיעור אני אומר לתלמידים ש"ר' נחמן בכתביו בגרמנית כתב ש...".

יצירתו של קפקא מבטאת בעיניי את מצב האמונה אצל האדם המודרני. באופן כללי, אני מוצא ביצירות שלו את הכיסופים לאלוקים, שהם הביטוי לאמונה של אנשים מסוג מסוים בדורנו. במקום האמירה "יש אלוקים", שיכולה להיות לפעמים ברמה של אוהדי כדורגל, יש אמירה "איפה אלוקים", שזו אולי אמירת אמונה יותר גבוהה.

ב"גלגול" יש תיאור מאד חזק של הנטייה האנושית לא להשתחרר מהקונספציה העצמית המקובלת של האדם, למרות שהעובדות כל הזמן טופחות על פניו. הספר מספר על אדם שמתעורר בבוקר ומגלה שהוא הפך לשרץ. הוא ממשיך לחשוב כמו אדם ולא מקבל את העובדות. הסיפור הזה מזכיר לי קצת את הציבור שלנו. אני בעצמי פוניתי מגוש קטיף ומחבל ימית, ועדיין, אנחנו שומרים על הקונספציה. הדמות שמצייר קפקא ב"גלגול" מתארת בעיניי את חוסר היכולת של האדם לפתוח את עצמו לדבר אלוקים שמתגלם במציאות.

הרב חנן פורת

הספר שלי: "גוג ומגוג", מאת מרטין בובר

דרך הספר הזה התוודעתי לעולמה של החסידות ולדמויותיהן של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש, ר' שמחה בונים מפשיסחא ור' מנדל מקוצק. בעזרת "גוג ומגוג" גיליתי שמאבקים בעולם הרוח אינם מחייבים התרחשות עלילתית רבת מעש, ואף על פי כן הם נוקבים ועמוקים עד מאוד. הספר הזה השפיע עליי מאוד מבחינת ההזדהות עם הדמויות החסידיות והקשר הנפשי איתן. בעקבותיו נכנסתי בצורה יותר אינטנסיבית לחסידות, ומצאתי בה המון עוצמות של חיים.

קראתי את הספר בתקופת מילואים שהיתה מנותקת מאנשים. הספר כבש את ליבי ונתן לי מבט חדש על הרבה שאלות יסוד וסוגיות רוחניות שאיתן התמודדתי. אני מחזיק טובה למרטין בובר, למרות שדעותיו בעניינים הלאומיים ובנושא ארץ ישראל רחוקים מדעותיי.

הרב בני נכטיילר

הספר שלי: "הדגול", מאת חיים פוטוק

למה? הספרים שאני אוהב הם ספרים שקשורים אליי בכל מיני צורות, כאלה שאני חי אותם. בכל הקשור לעולם החינוך – "הדגול" של פוטוק, סופר אמריקאי שכתב הרבה על השוואה בין היהדות האורתודוכסית לרפורמית, הוא אחד הספרים האהובים עלי.

הספר מתאר בן של רב חסידי, שנפגש עם בנו של חוקר באוניברסיטה. דרך הספר מתוודעים אל שיטות החינוך השונות של ההורים.

בתחום ההיסטוריה והתנ"ך אני אוהב מאוד את "מלך בשר ודם" של משה שמיר. זהו רומן היסטורי שנותן מבט מעניין על ימי בית שני.

הרב שמואל אליהו

הספר שלי: "כעפעפי שחר" מאת הרב סבתו

למה? הספרים של הרב סבתו מבטאים בעיניי אמת פנימית עמוקה. בעולם יש תבניות חיים בסיסיות שמשותפות לכולנו,

וכשסופר מצליח לספר סיפור שנוגע בצד המשותף הזה – אז הסיפור נוגע ללב. גם נוגע וגם מעורר.

אני מרגיש שהספרים של הרב סבתו מציגים אמת פנימית מאוד עמוקה. אלה לא סיפורים על דמות בודדת או על כמה דמויות, אלא סיפורים על מהות פנימית.

אני חייב לומר שאחד הסיפורים שהכי הרשימו אותי הוא דווקא לא ספר, אלא סיפור קצר שנתקלתי בו באינטרנט ונקרא "סודו של אח". זהו סיפור על ילד שאחיו התאום התאבד בעקבות הצקה של חברים שלו. התגובה של האח היא האופן שבו הוא הפך את האבל שלו למנוף כדי לתקן את הנקודה הזו עצמה של זלזול פוגעני בחלשים.

• תחרות הסיפורים אגדתא היא פרי שיתוף פעולה של ynet ובני עקיבא. עוד לא שלחתם סיפור? מהרו, ואולי תזכו בפרסים. מועד אחרון למשלוח סיפורים: 31 באוגוסט 2008.