סרט אימה

כבר כמה שבועות ש"האביר האפל", הבלוקבאסטר החדש בסדרת סרטי באטמן ואחד הסרטים הכי טובים שנחתו אצלנו הקיץ, מעורר חרושת של שמועות וספקולציות, ממש לא בזכות המיליונים שהכניס בקופות והאיום לנפץ את שיא מכירות הכרטיסים שטבעה (משחק מילים שכזה) ה"טיטניק", עם כמעט חצי מיליארד דולר ממכירת כרטיסים, אלא דווקא בגלל שאחרי שורה של מיתות, תאונות ושאר תקריות משונות, העולם משוכנע שמדובר בסרט מקולל.

אחת לכמה שנים מפציע סרט כזה, שכרוך באירועים בלתי מוסברים, מיתות טרגיות ותאונות מבעיתות. החלק הכי מפחיד בכל הסיפור הוא שלרוב מדובר בסרטים שעוסקים בז'אנר אפל ועל טבעי כלשהו. כך גם במקרה של "האביר האפל" - מי שראה את הסרט כבר יודע שלא מדובר בעוד סרט פעלולים הוליוודי טיפוסי, אלא בסרט אפל באמת.

סרט מקולל? "האביר האפל"

לא הרבה יודעים את זה, אבל המזל הרע של חברי הסרט התחיל כמה חודשים טרם מותו של הית לדג'ר (הג'וקר) בינואר האחרון משילוב קטלני של תרופות שינה ותרופות אנטי דיכאוניות. את מבול הצרות הזה התחיל בכלל איש אפקטים מיוחדים, שנהרג על הסט במהלך צילומים באנגליה בספטמבר 2007. הוא נדרס על ידי משאית שהסיעה ציוד צילום בסט ומאז סבורים אנשי ההפקה שקללה רובצת על כל המשתתפים בסרט. אחרי מותו הטרגי של לדג'ר, גם השחקנים האחרים הסתבכו בצרות: כריסיטיאן בייל (באטמן) נשלח לכלא ממש לפני פרמיירת הסרט בלונדון, אחרי שאמו ואחותו הגישו נגדו תלונה במשטרה באשמת תקיפה. בייל טען שזה מעולם לא קרה אבל נאלץ להתוודות על ילדות בעייתית שהולידה בעיית ניהול כעסים. אחריו, בתחילת החודש האחרון, מורגן פרימן (הדמות של לוסיוס פוקס) נקלע לתאונת דרכים ונפצע קשה.

ברחבי העולם מייחסים לכל האירועים האלה הסבר רציונלי אחד: הסרט כאמור, מקולל. אחרת, אין דרך לפרשן את העובדה שלמרות הצלחתו המסחרית המטורפת, דברים משונים, שלא לומר מפחידים, ממשיכים לקרות למשתתפיו. אבל כאמור, המושג "קללת האביר האפל" לא נולד מהאוויר - לאורך השנים העולם ידע כמה וכמה סרטים שטרגדיות ותקריות משונות תקפו אותם, עד כדי כך שלא היה מקום לספק – מישהו הטיל עליהם קללה. או שהיא פשוט הגיעה בילט־אין עם התסריט.

"פולטרגייסט" (1982)

כולם, אבל ממש כולם, מתים

ללא ספק הסרט המקולל ביותר בתולדות הקולנוע. לאורך שש שנים, מ־1982 עד 1988, שבמהלכן צולמו שלושת הסרטים, ארבעה שחקנים מצאו את מותם וסוללה ארוכה של תקריות מוזרות תקפה את הסט ואנשיו, עד כדי כך שהמושג "קללת פולטרגייסט" נכנס לספרי ההיסטוריה. זה התחיל בדומיניק דואן, שחקנית בת 22 שגילמה את אחותה של קרול, הילדה הרדופה. דואן שקעה בתרדמת בנובמבר 1982, אחרי שהחבר שלה חנק אותה ונפטרה בבית החולים. אחריה נפטר השחקן ג'וליאן בק, שהשתתף בסרט השני של "פולטרגייסט" ומת מגידול סרטני בבטן ב־1985.

השחקן ווילס סמפסון מת ממחלת כליות ב־1987 ולבסוף, התר אורורק, שגילמה את התפקיד הראשי (הילדה שנשאבת אל תוך הטלוויזיה), מתה ב־1988 כשהיתה בת 12. נסיבות מותה נראו מסתוריות לחלוטין, כשהרופאים לא הצליחו לקבוע ממה היא מתה ורק בדיעבד סברו שהיא סבלה ממחלת קרוהן שהסתבכה.

אבל זה לא הכל. חוץ מאלה, את הסרט עטפה חרושת שמועות מצמררת, החל בעובדה שסמפסון, שהיה שמאן, ביצע גירוש שדים על הסט של הסרט השני ומת בדיוק שנה לאחר מכן; אחד המחסנים של הסט בסרט השלישי נשרף באורח מסתורי; הבית ששימש לחלק מצילומי הסרט בסימי ואלי שבקליפורניה נהרס ברעידת אדמה ב־1994 ובמאי הסרט השני, בראיין גיבסון, נפטר ב־2004 מסרטן העצמות.

אגב, רבים סבורים שהסיבה לקללה קשורה לכך שבסצנת הבריכה עם השלדים המפורסמת נעשה שימוש בשלדים אמיתיים.

"מגרש השדים" (1973)

האם יש שד?

סרט האימה הטוב ביותר בכל הזמנים שזכה בשני אוסקרים ועד היום נחשב גם לרווחי ביותר עם הכנסות של למעלה מ־400 מיליון דולר, הוא גם אחד הסרטים הכי מקוללים בהיסטוריה של הקולנוע. שורה של מיתות ותאונות על הסט הולידו את המושג "קללת מגרש השדים", שמלווה את הסרט עד היום.

לפי השמועות, החל מ־1973 ולאורך 15 חודשי צילום הסרט, המון דברים משונים קרו למשתתפיו: התמוטטות עצבים של לינדה בלייר הקטנה (שגילמה את רייגן, הילדה הרדופה), מותו של השחקן ג'ק מק'גוון, שחטף התקף לב ממש כשסיים את עבודתו על הסט ואפילו מותם של אחד השומרים על הסט, צלם, תינוק של אחד מאנשי הצוות וכמה מקרובי המשפחה של השחקנים, שבכלל לא היו שם.

אלה שמאמינים בקללת "מגרש השדים", סבורים ששד אמיתי ניסה לעצור את צילומי הסרט ולכן חולל כל כך הרבה בלגן. חלק מהעניין הוא שהשחקנים סיפרו מאוחר יותר שחוויית הצילומים לסרט היתה מפחידה נורא ודיווחים מהסט טענו שההתנהגות של המשתתפים היתה משונה לאורך כל הצילומים. גם אי אפשר לשכוח את העובדה שדליקה פרצה על הסט בלילה אחד, כשאף אחד לא היה שם ועד היום לא יודעים מה גרם לה. לקללה היתה אפילו השפעה אחרי שהסרט יצא לאקרנים – לצופים היו תגובות משונות כמו הקאות או היסטריה ואפילו כמה התקפי לב. סקרים הראו שאחוזי המוות עלו בכמה מהאזורים שבהם הוקרן הסרט.

"העורב" (1994)

האקדח מהמערכה הראשונה באמת ירה בשנייה

גם במקרה הזה סוללה של אירועים מפחידים גרמו לקהל להאמין שהסרט מקולל. נגר שעבד על חלק מתפאורת הסרט נפצע קשה כשהאביזר שעבד עליו (שלפי השמועות, היה פסל עץ של העורב) נעשה מחושמל, אחד העובדים האחרים נפצע כשמברג שהחזיק פשוט דילג לתוך כף היד שלו וחדר דרכה ומישהו אחר פשוט המשיך לנסוע עם המכונית שלו לתוך האולפן שבו צולם הסרט וגרם נזק חמור. כמובן שגם כאן היו שריפות שפרצו באופן מסתורי ושרפו חלקים גדולים מהסט.

אבל החלק הכי קריפי בכל הסיפור הזה הוא כמובן מותו של כוכב הסרט, ברנדון לי. בזמן שצילמו סצנת פלאשבק, שמראה כיצד גיבור הסרט מת, אקדח שהיה אמור להיות טעון בכדורי סרק וכוון אל לי, ירה כדור אמיתי. ואיכשהו, למרות שלי היה לבוש במגן, החדור חדר אל הצד השמאלי של הבטן שלו והוא מת במקום.

הקללה המשיכה לרבוץ גם על סדרת הטלוויזיה שנעשתה בהשראת הסרט ב־1998, כשאחד מאנשי הפעלולים הפעיל פצצת דמה שהשתבשה - היא פגעה בעץ שהיה בסביבה וחתיכה מהעץ נחתה על ראשו והרגה אותו.

הצרות התחילו ביום הראשון. "אות משמיים"

"אות משמיים" (1976)

מכוניות, ברקים וארגוני טרור

כבר מיום הצילומים הראשון היה ברור שמדובר בסרט מקולל: אחד מאנשי הצוות היה מעורב בתאונת דרכים שהרסה לחלוטין את רכב החברה שבו נהג. אבל זו היתה רק ההתחלה. השחקן ריצ'רד דונר יצא ממכונית, כשמכונית אחרת הגיעה מהפינה והתנגשה בו, כולאת אותו בינה לבין דלת המכונית שממנה יצא. מאוחר יותר, המלון שבו שעה נפגע מפצצה שהושתלה בו על ידי ארגון טרור. בהמשך המטוס שבו היה התסריטאי דייוויד סלטזר נפגע מברק וכך גם המטוס של כוכב הסרט, גריגורי פק. ולקינוח, שומר בגן החיות שבו צולמה אחת מהסצנות של הסרט נהרג על ידי אריה, שנייה אחרי שאנשי הסרט עזבו את המקום.

"תינוקה של רוזמרי" (1968)

רוזמרי, הניחי את הסכין!

למעט הסיפור הטרגי והידוע על השחקנית שרון טייט, אשתו של במאי הסרט, רומן פולנסקי, שנרצחה על ידי משפחת מנסון בבית כשהיא היתה בהריון, קללת "תינוקה של רוזמרי" גרמה לעוד כמה אירועים מזעזעים: מפיק הסרט למשל, וויליאם קסטל, קיבל כמה איומים על חייו מכתות שונות בארצות הברית, ולבסוף מצא את עצמו עם כשל כליות בבית החולים, תוך שהוא ממלמל "למען השם, רוזמרי, הניחי את הסכין הזה". באותו בית החולים היה גם כריסטוף קומדה, מלחין וחבר ותיק של פולנסקי, שמת חודש לאחר מכן משבץ מוחי.

אירועים מזעזעים. "תינוקה של רוזמרי"

"מרד הנעורים" (1955)

צעירים לנצח, באמת

אחד הסרטים הקלסיים שהוליד רשימה ארוכה של כוכבים גדולים. אלא שקללה שרבצה על הסרט גרמה לכך שכמעט כל השחקנים הצעירים שהופיעו בו, מתו בגילים צעירים יחסית. הראשון היה כמובן ג'יימס דין, שמת באותה השנה בתאונת דרכים והוא היה רק בן 24. אחריו הגיע השחקן ניק אדמס, שמת ב־1968 ממה שנראה כמו מנת יתר, אבל לא נמצאו כדורים או סמים בדירתו. הוא גם נמצא כשפניו לקיר ועיניו פעורות בבעתה. ב־1976 מת השחקן סאל מיאנו שנדקר למוות על ידי שודד וב־1981 הכוכבת נטלי ווד נמצאה צפה בנהר ועד היום לא ברור אם היא התאבדה או נרצחה, למרות שהמשטרה קבעה שהיא טבעה במקרה. היא היתה בת 43.