מי מפזר שברי זכוכית בגינה הציבורית?
"מי אתם, אנשי הזכוכיות?" תוהה בעצבים גיא בניוביץ', בכל פעם שהוא רואה ערימת זכוכיות בגינה בה משחק הילד שלו ומציע עשר שנות מאסר בפועל למפזרי השברים הקטלניים
שברי זכוכית. בכל מקום יש שברי זכוכית. אתה מסתכל עליהם בכעס, בחשד. מדמיין את כנופיית המנוולים מכת השטן ששברה אמש את בקבוקי הוודקה על המדרכה בצעקות גיל.
הורים, אתם יודעים טוב טוב על מה אני מדבר. מאז שיש לך ילדים, המדרכות בשכונה שלך נראות לך אחרת. המבט שלך הופך לרדאר שסורק כל הזמן ומחפש סיכונים לרגליהם הרכות. אז יש את המתנות השחומות שמשאירים בעלי כלבים חסרי אחריות, מנוולים ("אבא, למה אתה מקלל?", שואל בני), יש את הליכלוך הרגיל של עטיפות ארטיקים, סיגריות ופיצוחים שהשאירו חולירות חסרי חינוך ("אבא, אתה עוד פעם אומר מילים לא יפות? פויה") – ויש את שברי הזכוכית.
אני מפחד פחד מוות מהזכוכיות הקטנות האלו. הפולני הקטן שבתוכי מציף את המוח בתסריטי אימה, בכל פעם שאני רואה משהו מנצנץ על המדרכה. הנה, בני הפעוט וחסר הישע רואה את הניצנוץ הקורץ הזה, רץ אליו בגיל – ומרים אותו. אולי שם אותו בפיו, כדרכם של פעוטות.
ואז חתכים, ודם, וצרחות, ובית חולים ואיך לעזאזל מסבירים לרופא החשדן שהבן שלי מלא בזכוכיות, איך? ועוד בעידן הזה של פגיעה בילדים... הנה הוא מרים בזריזות טלפון למשטרה ומדווח על חשד לאב המתעלל בילדיו באמצעות פיסות זכוכית. עורך הלילה כבר מריץ לעיתון את הכותרת השנונה "אבא זכוכית הזחוח" או משהו כזה. הלו? שלום, זו התחקירנית של רפי רשף על הקו, כמה זמן אתה מתעלל בילדך, בעצם? הלו?
מי אתם, אנשי הזכוכיות? אני תוהה בעצבים בכל פעם שאני רואה ערימה חדשה של שברים קטלניים במרחק הליכה מהבית שלי, או מהגינה שבה משחקים הילדים. האם ישנן כנופיות מאורגנות שטורחות מדי לילה לצאת לשטחים ציבוריים ולערוך שם אורגיות של זכוכית שבורה? פץ! פץ! הם משליכים את הבקבוקים באושר לכל עבר, ומצחקקים כמו השטן ואחותו. ואחרי כן, הם טורחים לפזר את השברים בקפידה בקרבתם של גנים ציבוריים, כך שאין סיכוי שילד תמים לא יילכד ברשת המנצנצת.
אולי הגיע הזמן שחבר כנסת צעיר ויוזמתי ירים את הכפפה המחוררת מזכוכית ויציע עונש מהפכני במיוחד למלכלכי רשות הרבים בשברים קטלניים. אני מוכן להסתפק בעשר שנות מאסר בפועל, עשרים אם מדובר בעבירה שנייה.
ויש גם פתרון קליל והגיוני יותר. אולי פשוט נכריח כל עבריין זכוכית כזה לרקד במשך 3 דקות יחף על שביל פיסות הזכוכית שהותיר בשכונה שלי. תרקוד, מנוול, תרקוד, ותשתה בשארית החיים מבקבוקי פלסטיק. אוהב זכוכיות, אה, דגנרט?
יופי אבא, אומר הבן, אבל הגננת עדיין אמרה שאסור לקלל.
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים
