שוב שוחררו חשודים: "קודם ראיות, אח"כ מעצר"
היום הובכה שוב המשטרה כשבית המשפט הורה לשחרר למעצר בית את החשודים ברצח פרופ' ניב. "כשנמהרים מדי, עוצרים בלי די ראיות", מסביר ניצב בדימוס משה מזרחי
החיפזון מהשטן? היום (א') החליט בית המשפט העליון לשחרר למעצר בית את ארבעת החשודים במעורבות ברצח פרופסור דיוויד ניב, בשל היעדר ראיות. נדמה שלאחרונה מתחזקת המגמה במסגרתה עבריינים, במיוחד בתיקים בעלי פרופיל גבוה, משוחררים מבלי שיואשמו או שהתשתית הראייתית במשפט לא מספיק חזקה כדי להרשיע. אולי מעט יותר אורך רוח מצד המשטרה, היה מונע זאת.
"מעצר צריך להיות השלב האחרון אחרי חקירה סמויה ממושכת", מסביר בשיחה עם ynet ניצב בדימוס משה מזרחי, לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה. "לעתים כשנמהרים מדי, חושבים שיש די חומר ראיות כדי לגבש עילת מעצר".
לפני כחודש שוחרר יצחק אברג'יל אחרי שהיה נתון במעצר במשך יותר משבועיים בחשד למעורבות ברצח מרגריטה לאוטין בחוף הים. המשך מעצרו התאפשר רק לאחר בקשת הסגרה לארצות הברית בתיק אחר. לפני פחות משנה, חודש לאחר שנעצר בחשד שהיה מעורב ברציחתו של מאבטח מועדון ה"נייט" ואדם נוסף בתל-אביב, שוחרר שי שירזי, בנו של ריקו שירזי, ממעצר. גם כאן לא היו די ראיות.
אלו רק חלק מהמקרים היותר זכורים המצליחים להמחיש את הבעיה. מזרחי, המתגאה בכך שבתקופת כהונתו הסתיימו כ-80 עד 90 אחוזים מהתיקים בכתבי אישום, מנסה לאתר את הבעיה העומדת היום בפני החוקרים.
"צריך לעבוד על איסוף תשתית ראייתית בזמן מתמשך ומעצר צריך להיות השלב האחרון. היכולת להשיג ראיות הרבה יותר חזקה בשלב הסמוי, שנועד למצות עד תום את מירב הכיוונים האפשריים. רק כשמרב הראיות מתחת לידיך רק אז היית, כחוקר, מוציא אותה לפועל במעצרים, כמו למשל בפרשת נמרודי וצ'רנוי בתקופתי", הוא אומר ומבקר את המשטרה רק במרומז.
יותר השקעה קודם למעצר
לדברי הניצב בדימוס, מרגע שהם נעצרים - מפעילים עבריינים ומקורביהם מכבשי לחץ כדי לפגום בסיכוי להגשת כתב אישום, מה שמקשה על איסוף הראיות."כשהחקירה גלויה הצד השני מתחיל לסגור פרצות, לאיים על העדים. זו מגרסה שפועלת במקביל לעבודה המשטרתית. לכן המעצרים המרכזיים תמיד היו בסוף החקירה. אם עוצרים בשלב של חוסר הבשלה יודעים שמערכת הסיכול וההפחדה תופעל בין רגע. כשמדברים על פשיעה מאורגנת הדברים נכונים על אחת כמה וכמה".
למרות שהוא מעיד שלא היה מעורה בפרטי חקירת רצח פרופ' ניב, לדעת מזרחי - "יכול להיות שההשקעה המקדמית סביב החשודים הייתה צריכה להיות גדולה יותר - לקרב אליהם עבריינים וסוכנים משטרתיים לפני המעצר ולבצע האזנות סתר".
"אני יכול לומר שבתיק רצח מפורסם השקענו את כל מעודנו כדי להגיע לחשודים ולא ביצענו מעצר כי היה ברור לנו שעם חקירה גלויה נטיח את הראש בקיר. התיק היה נקבר לנצח. לפעמים עדיף לחכות לדבר הבא, לנסות לגרות את הגזירה".
"בעיות גם במשפט"
אך הבעיה, כך מתברר, אינה רק בשלב טרום כתב האישום. נראה שהחיפזון באיסוף הראיות מחבל אף בביסוסו של כתב אישום איתן. בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה מחמת הספק את אמיר סנקר ואיתן גרלה משתי עבירות של גרימת חבלה חמורה. השניים הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה.
השופט חאלד כבוב כתב בגזר הדין כי במהלך האירוע המשטרה פעלה באופן רשלני, בעיקר בהליך איסוף הראיות. מזרחי הצטער לשמוע את ביקורת השופט, אך לא הופתע. "זה עצוב, אך אלו עניינים שנוגעים למקצועיות. מקצועיות- מקצועיות- מקצועיות, היא אבן בוחן במשטרה ואני לא בטוח שמשתפרים בה". לפני כמה ימים זוכו גם מי שכונו "המחסלים הבלרוסים", שהואשמו בעבירות חמורות, אך הורשעו בעבירות קלות.
הסיבה לדבריו לחוסר המקצועיות של השוטרים בשטח, המתבטא בין היתר באי הקפדה על איסוף הראיות, היא מגמת הצערת הצמרת המשטרתית. תהליך שהחל עם מינויו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי. "ככל שמתנפנפים בעלי הניסיון במשטרה, זה לצערי המצב. ניסיון הוא מפתח לעבודת המשטרה", הוא אומר. "כשהחלו למנות בעשור האחרון צעירים, היתה בריחה של בכירים ועתירי יכולת במשטרה. זה מחלחל משדרת הפיקוד וגם למטה נוצר חוסר ניסיון".
"לתת יותר סמכות לפרקליטות"
עו"ד דבורה חן, מי ששימשה בעבר כראש המחלקה הביטחונית בפרקליטות המדינה, מודה כי בפעמים רבות מדי נאלצת הפרקליטות לבסס כתבי אישום על תשתית ראייתי לוקה בחסר, בשל פגמים בעבודת המשטרה.
"נתקלתי בתיקים שלמרבה הצער הכותרת של מחר בבוקר באה על חשבון יסודיות בבדיקת הראיות. המקרים האלו לא מוסיפים והם פתרון לטווח קצר שבא על חשבון תדמית המשטרה לטווח ארוך", היא אומרת - אך מדגישה: "אם כבר מוגש כתב אישום זו בעיה של הפרקליטות. אם אין די ראיות הוא לא צריך להיות מוגש".
למרות הביקורת שהיא מפנה כלפי המשטרה, חן אינה סבורה כי הפתרון נמצא בין שורותיה. "המשטרה נמצאת בין הפטיש לסדן. מצד אחד לחץ ציבורי למגר את הפשיעה ומצד שני כלים משפטיים מוגבלים ובעייתיים ומלאכת איסוף הראיות בעייתית", היא מסבירה.
"בארצות הברית, ההבדל המשמעותי הוא שהחקיקה שעוסקת בארגוני פשיעה לוותה בהקלות ראייתיות מאוד משמעותיות לרשויות אכיפת החוק. לכן גם כל המוסגרים לארצות הברית מורשעים שם בתיקים שבארץ ספק אם היו מורשעים בהם", היא אומרת.
החוק העוסק במלחמה בארגוני פשיעה לא מועיל, לדבריה. "הוא לא נתן דבר. יש הרשעות על קצה המזלג לפי החוק הזה. הרבה רעש וצלצולים סביבו אך הוא לא הביא עמו שום הקלות ראייתיות". חן מכוונת לרוויזיה חקיקתית רחבת היקף בתחום הפלילים שלא יכולה להיעשות, לדבריה, דרך הפסיקה, כפי שקורה בתחומי משפט אחרים. לדבריה, הטענות צריכות להיות מופנות גם לפרקליטות ולא רק למשטרה.
בהתאם, היא טוענת כי יש להרחיב את היקף סמכויותיה של הפרקליטות על חשבון אלו של המשטרה. "בארצות הברית הפרקליטות מנהלת את החקירה, אך בישראל גם אם יש פרקליט מלווה לחקירה, אין לו סמכויות חוקיות ממשיות. הסמכות באוויר ולכן תיקים נופלים", היא אומרת."אני חושבת שיש מקום לתת לפרקליטות יותר סמכויות וחובות בניהול החקירה".