יער קנדה

עשינו ספיישל קליפים, עשינו ספיישל ארוחות חינם, עכשיו הגיע הזמן לחזור לשגרה האהובה - שיט נינוח באוקיינוס המוזיקה האינסופי שמציעה הרשת וחניות ביניים באיים קטנים של יופי בזרם הסוחף של המידע. כרגיל, שלושת אבות המזון כאן: קליפ, ארוחת חינם משביעה ואמן שבטח לא הכרתם עד עכשיו (ואם כן - כנראה אתם צריכים לנווט את הספינה הזו ולא אני). הפלגה נעימה!

קליפ השבוע

רקונטורז Raconteurs (צילום: יח"צ חו"ל)

אנחנו כבר יודעים שג'ק וייט + ברנדן בנסון + עוד שני חבר'ה שאנחנו לא מכירים = The Raconteurs. עכשיו רשמו לפניכם: הרקונטורז + יער + מראות = קליפ טריפי, או טריפ קליפי, איך שתבחרו. הצלמת המצוינת אוטום דה ויילד, שביימה את "Old Enough", יודעת שבשביל קליפ טוב לא צריך תקציב ענק ואפקטים מיוחדים, רק רעיון טוב ומצלמה. לפי אותו עיקרון ביימו גם את הקליפ החדש של מארני סטרן, "Ruler", שכל כולו מחווה ל"רוקי" של סטלון.

ארוחת החינם של השבוע

מפעם לפעם אני משתדל להביא כאן אלבומים שלמים להאזנה בחינם, או בשבועות ממוזלים אפילו להורדה מלאה בחינם. אבל רק לעיתים רחוקות נתקלים באלבום מוצלח של אמן מוצלח, שניתן גם להאזנה מלאה וגם להורדה מלאה, בכל פורמט שתרצו. Jai Agnish, למרות שמו מעורר התמיהה, מוציא אלבום שלישי ונהדר ויוצא מגדרו כדי שתשמעו אותו: הוא נותן אותו להאזנה חינמית, וגם להורדה מלאה וחוקית, בכל פורמט שאפשר להעלות על הדעת והאייפוד (mp3 בשלוש רמות איכות שונות, ogg, flac, apple lossless, aac). והחלק הכי טוב? זה אחלה, אחלה, אחלה דיסק.

ג'אי אגניש

בחוגים המעטים שבהם התפרסם, אגניש התפרסם בזכות שילוב של ניסיוניות ופופ, אקוסטיקה ואלקטרוניקה. הפעם הוא מתפשט כמעט לגמרי ונשען על הגיטרה האקוסטית ועל כתיבת שירים ישירה ויציבה כעמוד שדרה לאלבום פשוט ויפה, כולל הופעת אורח קצרה ומרטיטה של סינתיסייזר ישן (חפשו אותו בשיר 6). מתנה אמיתית, והוכחה שתמיד אפשר (ואפילו כדאי) גם אחרת.

אמנ(י) השבוע

קנדה היא כר פורה. לשלג ולצמחיה ירוקה ולקור. גם לקנדים ובמיוחד לאמנים עצמאיים מוכשרים. אני אפילו לא מדבר על ימי הזוהר של ג'וני מיטשל ולאונרד כהן, מספיק להביט ביבול של השנים האחרונות כדי להבין שמשהו מיוחד קורה בענקית הרוגעת מהצפון: Arcade Fire, Metric, Broken Social Scene, Sunset Rubdown, פייסט, רופוס ויינרייט ועלה המייפל עודו נטוי.

The Acorn אייקורן (צילום: יח"צ חו"ל)

שכבה שלמה של אמנים מצוינים רוחשת עדיין מתחת לפני השטח שם. צמד להקות קטנות יוצאות עכשיו לסיבוב הופעות משותף וזה זמן טוב לערוך היכרות כפולה. המוזיקה של Ohbijou, שאין לי מושג אפילו איך לבטא את שמה, מעודנת ושברירית אך לא חוצה את הגבול והופכת לרכרוכית וחלשלושית. הקול של הסולנית קייסי יתנחל לכם בלבבות. The Acorn מחבקים בזרוע אחת את דבנדרה בנהארט ובזרוע השנייה את קלקסיקו. וריאציות פולק, הדהודים רחוקים של מקצבים בלקניים עדינים, מובלים על ידי סולן בוטח ומשכנע (באותו סגנון מומלץ לחפש את The Bowerbirds). אל תקשיבו לזאטוטים מסאות'פארק, קנדה היא חברת אמת.

• לכל האיים הקודמים

נתקלתם באיים חדשים שטרם מופו? זה הזמן להמליץ לנו בתגובות, ואנחנו נרוץ לשמוע.