9 חודשי מאסר למפעיל גן אירועים בשטח חקלאי
אילן משה הקים את גן האירועים "בוסתן האלה" בשטח חקלאי פתוח, לאחר שקיבל היתר לבנות חממה. אנשי משרד הפנים ומשרד המשפטים הגישו נגדו תביעה, ובית משפט השלום בירושלים גזר עליו את העונש החמור, וגם קנס של חצי מיליון שקלים
תשעה חדשי מאסר וקנס של חצי מיליון שקלים נגזרו על בעל גן אירועים שפעל ללא היתר במשך שמונה שנים בשטח פתוח שיועד לחקלאות בעמק האלה.
עד כה בגין עבירות דומות על חוק תכנון ובנייה ניתנו עונשים קלים יותר של קנס או מאסר על תנאי, והעונש הנוכחי מהווה עליית מדרגה בחומרת הענישה. "מדובר באחד מפסקי הדין החמורים ביותר שניתנו בתחום. מדובר פה אפילו במאסר שלא ניתן לרצות בעבודות שירות", אמר סנגורו של משה, עו"ד גדעון בן-אור.
גן אירועים במקום חממה
גן האירועים "בוסתן האלה", המשתרע על פני כ-400 מטרים רבועים, הוקם על שטח שמוגדר בתוכנית המתאר הארצית 35 כשטח חקלאי פתוח ומכלול נוף של עמק האלה. הבעלים, אילן משה, קיבל בעבר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה של המועצה האזורית מטה יהודה היתר להקמת חממה, אולם בפועל הקים את גן האירועים ועם השנים אף הרחיב אותו.
למרות שהגן החל לפעול כבר בשנת 2000, המועצה האזורית מטה יהודה העלימה עין מפעולתו. רק לפני שלוש שנים הוגש נגד משה כתב אישום ראשון על ידי הפקחים האזוריים של משרד הפנים בגין חריגת בנייה של כ-40 מטרים רבועים. בסיומו של ההליך המשפטי ב-2005 הוצא צו פירוק לתוספת הבניה, אך משה לא כיבד אותו והמשיך בעסקים כרגיל.
בהמשך איתרו אנשי יחידת הפיקוח על הבניה במחוז ירושלים של משרד הפנים, והיחידה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים את החריגה שבהפעלת גן האירועים על שטח חקלאי. ב-2005 הוגשה נגד משה תביעה בגין חריגה זו.
בהחלטתו כתב שופט בית המשפט השלום בירושלים יצחק מילנוב: "הנאשם העמיד את הרשויות הנוגעות בדבר בפני עובדות מוגמרות, בהפרות חוק ברורות וחד משמעיות, המחייבות אותו בקלת היתרים מראש, ולא בדיעבד... לכך, בכל הכבוד, בית המשפט לא ייתן את ידו".
בית המשפט הטיל על משה גם עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים נוספים, ואסר עליו כל שימוש במבנה לאלתר. הוא גם הורה למשה להרוס את המבנה, ואם לא יעשה כן המבנה ייהרס על ידי הרשויות והוא יידרש לשלם את כל הההוצאות.
"מדובר בעבירה חמורה. בשטח הזה במיוחד צריך להתחשב באיכויות הנופיות שלו, משה עשה מה שהוא רצה, ואפילו תוך כדי עידוד של הרשות המקומית. אף אחד לא בא נגדו בחשבון עד שהוגשה נגדו תביעה ב-2005", הסביר אברהם שקד, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בהרי יהודה וירושלים.
לדבריו, עבריינות הבנייה במטה יהודה היא פשוט בלתי נסבלת, וזכתה להעלמת עין ב-15 השנים האחרונות. שקד אמר כי באזור ישנם שני גני אירועים נוספים שפועלים במתכונת דומה.
"כמקובל במטה יהודה, המועצה לא ניסתה ולא טרחה לעשות דבר כדי להפסיק את הפיתוח והפעילות במקום. צווים שיפוטיים ביוזמת הפיקוח הארצי של משרד הפנים שהוצאו לעסק מאז 2004 להפסקת בניה ופעילות ומאוחר יותר להריסה, זכו להתעלמות מזלזלת של בעל העסק ושל המועצה האזורית מטה יהודה", אמר שקד.
"על פי רשימה שמפרסם משרד הפנים באתר שלו, יש למעלה מ-100 עבריינים כאלה ברחבי המדינה.... החלטת בית המשפט היא חמורה אך ראויה, כנדרש לטיפול בעבירות מסוג זה, הנפוצות באין מפריע בארץ. כך צריך לטפל בעבירות בנייה כאלה, שהפכו למכת מדינה. אנו מברכים את משרד הפנים ומשרד המשפטים על עקשנותם ונחישותם באכיפת החוק במקרה זה", אמרו בחברה להגנת הטבע.
אילן משה מסר בתגובה: "... אני מודה שעברתי על החוק, אבל ביקשתי זמן להסדר את הנושא הזה... אומרים שזה שטח חקלאי - החקלאות מתה מזמן במדינה הזאת... אני רצתי ממקום למקום כדי להוציא היתרים... יכול שהכנסתי את עצמי לגיהנום, אבל למה הם נתנו לי את האשליות שיום אחד אני אוכל להצליח?
"אני לא חושב שאני איזה עבריין, (העונש) מוגזם; אין לזה שום פרופורציות ואין לזה תקדים למה שהוא עשה, אבל בעזרת השם אני אגיש ערעור ויחכו לי עם זה קצת... (אולי) ללכת לבית סוהר הכי משתלם; שם אני אניח את הראש ואישן בשקט, לא אראה את כל הצער של העובדים המפוטרים, את הזוגות שאין להם איפה להתחתן ואת ההורים שלי".
