צעד ירוק לאנושות
"רצינו שהילדים יראו שעגבניות לא גדלות בסופר," אומרים בבית הספר על-שם אילן רמון בירושלים, שמפעל הפיס הקים כמוסד ירוק למהדרין: הוא נבנה מחומרים ידידותיים לסביבה - ותלמידיו מטפחים גינות אקולוגיות ועוטפים מחברות באריזות קורנפלקס. תחרות "המורה של המדינה" יוצאת לדרך. מיהם המורים שלכם?
אם למדתם בבית הספר כצנלסון או בלוך, ספק אם טרם הבגרות ידעתם על-שם מי קרוי המוסד. תלמידי בית הספר היסודי על-שם אילן רמון בשכונת הר חומה הירושלמית לא רק יודעים מי היה אילן רמון - אלא שגם נדמה שתוכנית הלימודים וקירות המוסד הם אנדרטה חיה לטייס החלל הישראלי הראשון. "בית הספר הוקם זמן לא רב אחרי שאילן רמון נספה בהתרסקות המעבורת קולומביה," מספרת המנהלת אירית סנה. "צוות שכלל הורים ומורים בחר להנציח את שמו ודמותו, והדברים שהוא מייצג עבורנו לוקחים חלק משמעותי ביומיום שלנו כאן."
"שינוי ההרגלים של כולנו". ילדי בית הספר נוטעים (צילום: אלכס קולומויסקי)
שכונת הר חומה הוקמה לפני קצת יותר מעשור. היא עוררה אז ויכוחים פוליטיים, ולפני זמן לא רב גרמה הבנייה בה לאי שקט ביחסי ישראל וארצות-הברית. בתחום החינוך, על כל פנים, לא נראה שמישהו יבקר את מה שקורה שם. בבית הספר, שנוסד לפני כחמש שנים, לומדים קצת פחות מ500- תלמידים ותלמידות, שלוקחים חלק בחוויה לימודית ייחודית שמתקיימת במבנה ייחודי לא פחות.
לבית הספר יש סוג של פיצול אישיות: מצד אחד זהו בית ספר ירוק, מצד שני הוא בית ספר עם תגבור לימודי יהדות, ומצד שלישי זהו בית ספר למדעים. עד תחילת שנת הלימודים הקודמת הוא חלק מבנה עם בית הספר יסודי דתי, ועכשיו הוא שוכן בקמפוס מרשים שהוקם על-ידי מפעל הפיס בהשקעה של 16 מיליון שקלים.
הדשא צהוב יותר
ייחודו של המבנה הוא בהיותו ירוק למהדרין: הוא נבנה מחומרי בנייה מבודדים וידידותיים לסביבה, הוא מוקף בשטחים המיועדים להיות גינות אקולוגיות והוא אמור להיות חסכוני מאוד מבחינה אנרגטית, עם הוצאות אנרגיה נמוכות ב-70% מאלה של מבנה דומה שאינו מתוכנן נכון מבחינה אקולוגית. החיסכון יתבצע (מיד כשתושלם התקנת כל המתקנים) על-ידי חלונות חכמים, המורכבים מקולטנים סולריים המסייעים לחימום הכיתה בחורף, תריסים המחוברים לחיישנים ודואגים לכמות האור בכיתה, כך שתהיה מוארת באור יום אך לא חמה מדי בקיץ. בקיץ המבנה יתאוורר גם בלילה, דבר שיוזיל את עלויות הקירור. בנוסף, בתחום בית הספר כולו ישנה מערכת לאגירת מי גשמים (אם יבואו כאלה, כמובן) שישמשו להשקיית הגינות.
הטרנד הירוק לא מסתיים במבנה, או בכך שמדובר כנראה במקרה יחיד שבו המנהלת מתגאה בכך שהדשא צהוב ")ייבשנו אותו בכוונה," היא מספרת בהתלהבות.( גם תוכניות הלימוד נוגעות בתחום הירוק, ובבית הספר נבחרה "מועצה ירוקה" שבה ישנם חברים מכל אחת מהכיתות ותפקידה לקדם אורח חיים ירוק בבית הספר.
שלומית שרון, מחנכת של כיתה ו' שנייה, היא רכזת המועצה הירוקה. "הילדים שאכפת להם במיוחד מאיכות הסביבה הציעו את עצמם, וחבריהם בחרו אותם באופן דמוקרטי," היא מספרת. "המטרה היא שבית הספר יהווה חלק פעיל בשינוי ההרגלים של התלמידים, המורים והקהילה כולה."
"אנחנו פועלים בשביל שיהיה יותר מיחזור בבית הספר," מתנדבת להסביר התלמידה עדן דואק, חברת המועצה הירוקה, ומציגה בגאווה את מרכז המיחזור בפתח בית הספר ובו מכלים לאיסוף נייר, בקבוקים, סוללות וחולצות בית ספר משומשות. "אנחנו פועלים בכל מיני תחומים. החודש למשל הנושא הוא מים ואנחנו מסבירים לתלמידים ועושים פעילויות בנושאים של חיסכון במים וזיהום המים."
היום שבו ביקרנו בבית הספר היה התאריך שבו הייתה אמורה שרון ללדת, ובכל זאת היא הסתובבה בין תלמידיה כשכרסה בין שיניה. היא התנצלה בחיוך שההיריון לא מאפשר לה ללבוש את חולצת המועצה הירוקה ")אבל יש לי אחת משלי.(" שרון עוסקת בהוראה זה שמונה שנים, מתוכן שנתיים בבית הספר על-שם אילן רמון. "אם אני נמצאת כאן ביום כזה, זה מראה כמה כיף לי עם הילדים", היא מכריזה. "התלמידים נרתמים בצורה מדהימה. אין תחום בבית הספר שמופעל באופן בלעדי על-ידי הצוות. תמיד הילדים לוקחים חלק. לפעמים הם עושים את זה עם תשוקה ורצון לשנות יותר מאיתנו. ההתגייסות שלהם פשוט מדהימה וזה הופך את ההוראה פה לחוויה נהדרת."
חסה בחצר
גם מועצת התלמידים בעניין. תלמידי המועצה מארגנים בהפסקות פעילות לחבריהם ומקדמים הצעות חתרניות, כמו הכרזה על יום שישי כיום ללא תלבושת אחידה. "אנחנו אחראים לפעילות," מסביר בר פינצ'י מכיתה ה,' חבר המועצה. "זה גם כיף וגם מוריד את האלימות."
- איך?
"האלימות באה בגלל שמשעמם לילדים. אחרי השיעור צריך להשתחרר בהפסקה ושיהיה עוד משהו חוץ מלימודים, וככה אם יש משחקים ודברים לעשות אז זה לא הופך לאלימות."
"למשל הילדים של כיתה א,"' מוסיפה נעה אזולאי, "הם רגילים לגן שיש כל הזמן פעילות, ואז הם מגיעים לבית הספר וצריכים להפעיל את עצמם. אנחנו מחליפים את הגן. זה גם משפר את המצב החברתי בבית ספר כי משחקים ביחד ומכירים אחד את השני ומתגבשים."
מירי ישראל, רכזת מועצת התלמידים, גאה מאוד בילדים. "אנחנו מטפחים את המנהיג הצעיר שבכל ילד," היא אומרת. "חשוב שהם יעשו דברים בשביל עצמם. רואים שאכפת להם כשהם דנים איך אפשר לשפר את בית הספר ואיך אפשר לקדם את החברים שלהם."
אנחנו יוצאים החוצה ומגלים את אחת מכיתות ג' שוקדת על טמינתם של שתילים זעירים בגינה האקולוגית ופרישת צינורות השקיה וטפטפות. "אנחנו שותלים כרוב, חסה, בצל ירוק וקולרבי," הם מתנדבים מידע בערבוביה. "בסוף השנה נכין סלט ירקות."
על הבלגן המאורגן מנצחת אביה אנטמן. היא המורה הצעירה בסגל בית הספר, שהחלה לעסוק בהוראה בתחילת שנת הלימודים. אנטמן היא מורה לחינוך לקיימות, ואם לצטט את גיא זהר, "יש דבר כזה." "אני מנסה להחדיר תכנים שנוגעים לשימור הסביבה," היא מסבירה. "החודש, למשל, פיזרנו ברחבי בית הספר מדי גשם, ועשינו את זה על ידי שימוש חוזר בבקבוקים. למדנו גם איך עושים עטיפות למחברת מקופסאות של קורנפלקס."
אנטמן, שמרכזת גם היא את מועצת התלמידים, למדה בכלל חקלאות. "החלטתי שאני רוצה לעסוק בחינוך," היא מספרת. "זה נראה לי הרבה יותר חשוב ומעניין. רציתי שהילדים יראו שהעגבנייה לא גדלה על המדף בסופר אלא מזרע קטנטן. בית הספר הזה הוא מקום נהדר לעשות את זה. זה מקום שמשקיע בתלמידים שלו ואפשר לראות את זה בכל פינה ברחבי בית הספר."
בשנה שעברה, כשבית הספר עבר למשכנו הקבוע, הייתה זו שנת שמיטה והתלמידים לא יכלו לטפח את הגינות האקולוגיות. "במקום זה עשינו פרויקטים שונים," מספרת סגנית המנהלת הדס שטויר. "לדוגמה, תלמידי כיתה ד' בנו פינת ישיבה מצמיגים משומשים ובוץ והם משתמשים בה גם היום."
שומרים על העולם
כשמפעל הפיס ניגש לפרויקט, המנכ"ל, שאול סוטניק, הופתע לגלות שבישראל לא קיימים תקנות וקריטריונים לבנייה ציבורית ירוקה. בעקבות זאת לקח מפעל הפיס על עצמו להוביל מהלך לגיבוש קריטריונים לבנייה ציבורית ירוקה, ולפני כשנה הוקמה ועדה של מומחים מהאקדמיה וממשרדי הממשלה השונים ששוקדת בימים אלה על גיבוש הקריטריונים.
סוטניק מספר כי הארגון שבראשו הוא עומד ראה בהקמת בית הספר הירוק יעד חשוב, המשתלב במטרות מפעל הפיס לדאוג לרווחת הקהילה, לבריאותה ולעתידה. "בית הספר הירוק מצטרף לפרויקט בניית כיתות לימוד שאותו בונה מפעל הפיס החל משנת .2000 עד שנת 2008 בנה הפיס 6,736 כיתות לימוד בהשקעה של 3.4 מיליארד שקל," מסביר סוטניק. "ייחודו של בית הספר הירוק הוא בשילוב שהוא יוצר בין חיסכון באנרגיה וניצול מרבי של משאבי הטבע, לבין חינוך הילדים, שלומדים כי שמירה על איכות הסביבה היא אפשרית ותלויה בכל אחד מאיתנו."
בית הספר ע"ש אילן רמון הוא גם בית ספר תל"י, כלומר תגבור לימודי יהדות. משמעות הדבר היא שכל נושא שבו עוסקים בבית הספר מקבל התייחסות גם במשקפיים של המסורת היהודית. "בכל מקום אנחנו מחפשים את הערך היהודי," מסבירה חגית כהן, רכזת תל"י הבית-ספרית. "זה בא גם לידי ביטוי בנושא הסביבה. יש תחושה שהנושא הירוק הוא עניין של הזמן האחרון, אבל יחד עם הילדים אנחנו רואים שזה נמצא גם בארון הספרים היהודי. למשל, הילדים למדו שכבר בתלמוד קבעו שבית מלאכה לעיבוד עורות יימצא מחוץ לעיר, או בסיפור בריאת העולם בו שם אלוהים את האדם בגן עדן 'לעבדה ולשמרה."'
במסגרת תוכנית תל"י משדרים תלמידי בית הספר תוכנית רדיו שבועית. אופק, אחת התלמידות-שדריות, מתנדבת לתת עוד דוגמה: "יש מדרש שבו אלוהים אומר, מה שבראתי הוא בשבילך ואם תקלקל אז אי אפשר יהיה להחזיר את המצב הקודם. זה כמו שתשבור כוס. אתה יכול לתקן אותה ולהדביק את השברים שלה, אבל היא לא תהיה אותו דבר. אנחנו לומדים מזה שאם נהרוס את העולם ולא נשמור עליו, גם אם נצליח לתקן, הוא אף פעם לא יחזור להיות באותו המצב שבו קיבלנו אותו."
במסגרת הפיכת אילן רמון לחלק אינטגרלי מבית הספר, מקבלים התלמידים חיזוק לעיסוק המוגבר באיכות הסביבה גם דרך מורשתו. "באחד הראיונות איתו מהחלל הוא סיפר איך נראה כדור הארץ," אומרת המנהלת סנה. "הוא אמר שהוא נראה כל כך קטן וחסר גבולות ושאנחנו צריכים לשמור עליו. אנחנו מעבירים את המסר הזה לתלמידים".
- יש מורה שאתם אוהבים במיוחד? זו ההזדמנות להעניק לו אהבה בחזרה! להצעת המועמד/ת שלכם לתחרות "המורה של המדינה" לחצו כאן
