הדוגמנית אסתי גינזבורג: "אני ממש מצפה להתגייס לצבא"

אסתי גינזבורג טובה לפופולריות שלך. תאמיני לי. מהרגע שנודע שאני הולכת לדבר עם הנסיכה הבלונדינית, הסלולרי שלי לא הפסיק לצלצל. על הקו: כל גבר שאמר לי אי פעם שלום (כולל המורה המתעלם מהתיכון!) שביקש לדעת אם אני יכולה, אהממ, לארגן משהו עם אסתי, אולי איזה דייט או שיחה קצרה. כשאני מספרת לה על ההערצה הנרחבת שהיא זוכה לה בקרב גברי ישראל, היא בעיקר נבוכה: "זה מצחיק אותי, כל ההתייחסות הגברית הזאת זה משהו לא צפוי מבחינתי."

מתחילים איתך הרבה?

"לא ממש. לא מעזים, נראה לי. השבוע מישהו התחיל איתי בים וזה הפתיע אותי. לא שהייתי מעוניינת, אבל גבר שבא עם כל כך הרבה ביטחון ומעז – שאפו על האומץ".

השמועות בביצה קשרו את גינזבורג בזמן האחרון לציון ברוך, למרות פער הגילים המשמעותי (עשר שנים) ביניהם. הריאיון איתה נערך כמה ימים לאחר שהתמונות שלהם צולמו בבית מלון באילת. בתגובה, גינזבורג מקפידה להכחיש: "כרגע חיי האהבה שלי מתנהלים על מנוחות. אני נהנית מתקופת השקט, אין לי אף אחד וטוב לי ככה. יש לי יותר זמן להקדיש לאנשים אחרים".

לי יש תמונות שמוכיחות אחרת...

"לא אכפת לי מה כותבים עליי בעיתון, בכל שבוע ממציאים משהו חדש. זה לא מעניין אותי, שיכתבו מה שהם רוצים. אף פעם לא כותבים עליי דברים ממש מטורפים. הייתה איזו שמועה שהייתי בסוף שבוע בבית מלון, ושביקשו ממני לשלם וסירבתי. זה היה כל כך מופרך שנקרעתי מצחוק".

אחד הדברים שכתבו עליה בעיתון בחודש האחרון זה על הרומן שלה עם דיוויד בליין, אותו קוסם שהצליח במחי "אברה קדברה" לטשטש את צלילות דעתן של אילנות גבוהים כמו מדונה, פיונה אפל ואגם רודברג. השמועה האחרונה גורסת שגם אסתי נפלה ברשתו. לא ברור מה מושך את הנשים אל אותו תעלולן ורמאי ברישיון, אולם כמה ימים אחרי שדווח שבליין ואסתי הם אייטם, התברר שזה כלל לא נכון. בליין חזר לזרועותיה של אגם, מדורי הרכילות שוב לרלרו שאסתי וציון הם זוג, אסתי הכחישה ובא לציון גואל. או גואלת, כמו שהוכיחו מדורי הרכילות, שתפסו את ציון חוגג עם בנות שאינן אסתי.

היום אני בוגרת

גיל 18 יושב יפה על גינזבורג. היא נגישה, אינטליגנטית ומצליחה להכניס סוג של הומור מודע לעצמו כמעט בכל משפט. אחרי שנתיים כפרזנטורית של "פוקס", הוחלפה גינזבורג בבר רפאלי במהלך שהרים יותר מגבה אחת בעולם הפרסום הישראלי. הלחשושים בתעשייה על חוסר שביעות הרצון מגינזבורג (שסירבה לגעת ביהודה לוי במהלך הצילומים) לא ממש הפריעו לה להמשיך לקטוף קמפיינים נחשקים, וכמה דקות לאחר סיום החוזה הקודם היא כבר הוחתמה כפרזנטורית של חברת "TAGWOMAN" תמורת סכום חלומי של מיליון שקל. בקטלוג היא מדגמנת נשיות בוגרת וסקסית בפוזות שב"פוקס" יכולים רק לפנטז עליהן. "כל הקטע עם 'פוקס' היה מאוד מטומטם. עשו מזה עניין שלם בלי שיקרה כלום, ממש בלי בסיס", היא מתרגזת, "אף אחד לא חשב: 'רגע, היא בת 16, תעזבו אותה, תרגיעו קצת את הבלגן'. העדיפו לעשות מזה רעש".

והנה, עכשיו בקטלוג הנוכחי שלך את עושה כמה פוזות שהן לא תמימות בכלל. 

"היום אני בוגרת. יותר נוח לי עם הגוף שלי, ויותר נוח לי בעבודה. אני משופשפת יותר במקצוע. מבחינתי, הכי טבעי לעשות את זה. זו חברה שמציגה נשיות מתוחכמת, ואני מתחברת לזה. הסקסיות היא מרומזת יותר, אין שם בגדים מוחצנים וזה שינוי מרענן עבורי". כשאני מספרת לה על התמיכה העממית־נשית שזכתה לה בשל סירובה להתלרלר עם יהודה לוי או עם מייקל לואיס למען הפוזה, היא כמעט דומעת. "את רואה? דברים כאלה הכי מרגשים אותי, הרבה יותר מכל הוויכוחים של 'לגעת בו או לא לגעת בו'. אני יודעת שיש לי סוג של במה ציבורית, ואני מעדיפה לנצל אותה לדברים חשובים ולא לוויכוחים מטומטמים על מה כתוב לי בחוזה ומה לא".

חברות והטרדות

את הנטיעה העמוקה בקרקע אפשר לייחס להשגחה ההורית הצמודה ולעובדה שבסיום יום עבודה היא תמיד חוזרת אל חדרה בבית ההורים בצהלה, מעוז הבורגנות המתוחזקת. "הבית שלי הוא הקן השפוי שלי. ההורים שלי מדהימים, הם תמיד מוודאים שהכול בסדר ושאני נשארת עם הרגליים על הקרקע. אם הצילומים מתארכים, הם באים לבדוק למה ולפעמים גם מתקשרים ומבקשים לסיים. ארוחות יום שישי שלנו הן הדבר הכי מצחיק בעולם, בסך הכול הם מאוד שומרים עליי ונותנים לי את המקום שלי".

קשה להיות חברה של אסתי גינזבורג?

"אני יודעת שנשים הן קנאיות יותר מגברים, אבל החברות האמיתיות שלי מלוות אותי עוד מכיתה ה'. חוץ מזה, הן כבר נהפכו למפורסמות בעצמן, אז זה מגניב. בכל פעם שיש תמונה שלנו בעיתון מבילוי משותף, אנחנו צוחקות על זה שגם הן נהיו סלבריטי".

אז את מאוהדות הפפראצי, מאלה שאוחזות באג'נדת "זה חלק מהפרסום"?

"אני לא יכולה להגיד שזה ממש קשה לי, אבל חלקם מאוד מעצבנים. אם הם ניגשים בצורה לא נחמדה עם כל מיני הערות מגעילות – גם אני אהיה מגעילה אליהם בחזרה. יש כאלה שנעמדים סנטימטר מול הפנים שלי ומצלמים. אני מתחננת אליהם, 'די, צילמת את התמונות, מספיק', אבל זה לא מעניין אותם. הם אפילו צועקים עליי 'תני לי לעשות את העבודה שלי'. סליחה, אבל העבודה שלך היא להטריד אותי?".

בגדים ומדים

במרץ הקרוב, בסביבות יום הולדתה ה־19, מתכננת גינזבורג לפשוט את שמלות המעצבים וללבוש מדים. המחשבה על השתמטות אפילו לא עוברת בראשה: "אני ממש מצפה לזה. כל החברות שלי כבר התגייסו והן מדברות ביניהן בקודים של צבא, ולי אין מושג מה הן אומרות".

יהיה קצת חבל להמיר את הארון העמוס שלך בווריאציות של דקרון.

"אני יודעת שבגדים זה משהו שטחי לכאורה, אבל זה עושה לי טוב. אני מתה על בגדים ואקססוריז, זו התמכרות. אני מסוגלת לקנות בכל מקום, מהשוק באילת ועד חנויות מעצבים. אני תמיד אמצא מה לקנות. יש לי תיק של המעצב עמנואל אונגרו שלא היה זול ואני מתה עליו, ויש לי גם שרשרת מהממת שהיא הכי גורמט, ואני מתה על השילוב של שניהם".

את מרגישה שנהפכת לסוג של אייקון אופנה בזכות הבגדים שלך? 

"בגדים זה עוד בקטנה, אקססוריז זו האהבה האמיתית שלי. אני לא מסוגלת לצאת לרחוב בלי עגילים, שרשראות וטבעות. יש לי זוג חישוקי זהב שקניתי במתנה לעצמי ואני חורשת עליהם, זו הקנייה הכי משתלמת שעשיתי".

למרות התשוקה שלה לאופנה, גינזבורג מפזרת גם רגשות אשם נשיים בגזרת ה"רכשת וגם הצטערת". "אני נמצאת בפרדוקס מבחינת השופינג", היא אומרת בטון מהורהר. "מצד אחד אני חולה על אופנה ועל בגדים, ומצד שני מעצבן אותי כמה אני שמחה מזה. לכאורה זה נתפס כמו משהו שטחי, אבל זה באמת עובד! אם היה לי יום ממש רע ואני בדיכאון, קנייה של משהו חמוד מיד מחזירה אותי למצב רוח טוב. אולי כולנו שטחיים בקטע הזה".

כדי לקטוע את מצב הרוח הפילוסופי, אנחנו מתחילות לדבר על הדבר השני שהכי מטריד דוגמניות: המשקל. לזכותה של גינזבורג ייאמר שהיא אכלנית במשרה מלאה שחייבת תודה בעיקר למטבוליזם מהיר ולחדר הכושר. "איכס חדר כושר, אבל אין לי בררה. אני מתעבת את זה, אבל הולכת בעל כורחי".

למה את דואגת? הרי תמיד יש "פוטושופ" בסוף.

"לא מזמן עשיתי איזה צילום ונראיתי בו ממש שמנה. באמת, הכי שמנה שנראיתי. כשראיתי אותו היו לי רגשות מעורבים, כי מצד אחד זו אני לגמרי, לא ריטשו אותי ולא כלום, ומצד שני את רואה תמונה ולא מרגישה איתה הכי טוב בעולם".

מה עוד גורם לך להרגיש טוב?

"אני לא יכולה לחיות בלי מוזיקה, לא מסוגלת. שימי אותי באמצע המקום הכי טוב בעולם בלי מוזיקה, ואני לא אשרוד שם דקה".

ה־IT LIST של אסתי

הגבר המושלם

"ג'וני דפ. הוא אהבת חיי. יש לו כישורים אמנותיים מדהימים, והוא יכול לצחוק על עצמו. זה האדם היחיד שיכול לבוא אליי, להגיד לי 'בואי עכשיו' ואני באה. איזה באה, אם אני רואה אותו אני מתעלפת. אני מוכנה לשנות בשבילו את כל החוקים. לא אכפת לי בן כמה הוא, לא אכפת לי כלום. רק שיבוא".

שופינג

"בחו"ל אני עושה קניות ב'אורבן אאוטפיטרס', 'טופשופ' ו"H&M". לרוב אני הולכת לקניות לבד, כי ככה אין עליי לחץ שהאדם השני משתעמם או רוצה ללכת. אני קשובה רק לעצמי".

מוזיקה

"עכשיו אני בתקופה של M.I.A. היא תותחית ועושה מוזיקה מגניבה וכיפית".

תספורת החלומות

"קארה בלונדיני. הצטלמתי עם כזה להפקת אופנה והיה מהמם. שקלתי את זה, והייתי רוצה להיות זו שלא דופקת חשבון לשום דבר. אבל אין מצב, אני לא כזו. רק מפנטזת".

כמו שאפשר לראות, אנחנו – בפוזת הפייה הטובה – עשינו כמיטב יכולתנו להגשים לאסתי את הפנטזיה, וצילמנו אותה לשער במין קארה פרוע וסקסי.

אובססיה

"לקים. יש לי בצבעים ממש משוגעים – ירוק, טורקיז, כתום זוהר".

חופש

"בתל אביב אני הכי רגועה. אני הולכת ברגל ממקום למקום, עושה מיליון דברים. כיף לי לחזור לפה, זה חופש לנפש".