על ספסל הניתוחים: ארבע על אלבה

מכבי תל אביב מעולם לא הפסידה בבית לקבוצה גרמנית. אלבה ברלין ניצחה העונה רק פעם אחת בחוץ. במשחקי הפתיחה של הטופ 16 הפסידו הצהובים רק פעמיים - ובשתיהן ליריבות ספרדיות: טאו ויטוריה וריאל מדריד.

• פיני גרשון: "לא היינו מאוזנים, עכשיו כן"
• יורוליג: ריאל ניצחה את ברצלונה

כל הסימנים, אלו מהעבר ואלו מההווה, מורים על הניצחון הצפוי למכבי הערב (ה', 21:00, תקציר ב-ynet, ישיר בערוץ 10) על אלבה. הגרשונים מתחילים את מסע הטופ 16 מהקל ועוברים מיד אל הכבד: מהמשחק הפשוט ביותר שאמור להיות להם לשני משחקי החוץ הקשים בברצלונה ובמדריד.

פיני גרשון ושרון דרוקר יוצאים שוב לדרך חדשה, שגם הם לא ממש יודעים איך ייצאו ממנה. די בראון לא היה בעדיפות ראשונה, אבל המטרה מקדשת את

אלבה בנויה על הגנה ועל קצב מבוקר, ולא בכדי היא מדורגת במקום ה-22 בצבירת נקודות מבין 24 קבוצות היורוליג. בכל משחק, שבוע אחר שבוע, חגג לפחות שחקן פנים אחד על חשבונה. לרוב זה קרה בעמדת הפאוור פורוורד, אבל לעתים היו גם שניים שנהנו בצוותא מערב נינוח לשיפור ממוצעים.

סיסיי בורח החוצה, יריביו חוגגים שבוע אחר שבוע (צילום: גטי אימג'ס)

יש לכך סיבה: לעקב האכילס של אלבה קוראים אנסו סיסיי. בהתקפה מסוגל האמריקני לקחת שחקנים לפוסט אפ, אבל תמיד יפנה קודם לזריקה משלוש או מחצי מרחק. מימדיו הצנומים יחסית (2.03 מ') מקשים עליו את העבודה מן העבר השני של המגרש. זו אמורה להיות ההזדמנות של הצמד ליאור ודיאור, אליהו ופישר בשבילכם, לנצל את העליונות שלהם בצבע.

בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו, צירפה אלבה את קני אדלקה. על הנסיעה לתל אביב הוא ויתר, וכנראה שלא במקרה. למשאבת הריבאונדים האנושית, שהחלה את דרכה האירופית בגליל עליון, חשבון עתיק עם מכבי. הקטשים היו קרובים לנצח את נבן ספאחיה וחניכיו בפיינל פור, בזכות 22 נק' ו-12 ריב' של אדלקה. הם הפסידו, בגלל 4 מ-16 שלו מהעונשין.

אלכסיס. כבר לא במכבי ואלבה, אבל עדיין בלתי נשכח (fibaeurope.com)

אז מה קורה לגרמנים במשחקי החוץ? את ההבדל עושה, איך לא, ההגנה. אותה קבוצה שעוצרת את יריבותיה על 67 נק' בברלין, סופגת בחו"ל לא פחות מ-82. מכיוון שהישראלים הקפידו לחטוף העונה רק 80 (לה מאן ומלאגה) ו-83 נק' (אבלינו, ציבונה ואולימפיאקוס) במשחקיהם בתל אביב, יש להם על מי להישען.

אלבה תארח את הפיינל פור, אבל מלכתחילה הציבה את ההגעה לטופ 16 כמטרה ריאליות יותר - והיא הושגה, למרות מאזן שלילי 6:4. אלופי גרמניה ראויים למחמאות על כך שמשכו כ-12 אלף צופים בממוצע לערב באולמם הביתי הענק ועל כך שעשו את הדרך ללא שחקן המפתח שלהם, ג'וליוס ג'נקינס.

הגארד עמנואל מקלרוי חתום על הגעתה של אלבה עד הלום. הוא מדורג ראשון בקבוצה בדקות, בנקודות, במדד, באחוזים לשתי נקודות ובאחוזים מהעונשין, ומדורג שני בריבאונדים, באסיסטים, בחטיפות ובאחוזים לשלוש. אלא שג'נקינס, כאמור, הוא המנהיג האמיתי של אלבה. בעונה שעברה הוא לא ירד מדאבל פיגרס באף משחק יול"ב קאפ ותרם 17.9 נק', 3.1 ריב', 2.8 אס' ו-15.9 מדד, כשהוא מקבל 36:52 דקות למשחק.

ג'נקינס. המנהיג של אלבה מאותת על חזרה לכושר (צילום: AFP)

פציעות חוזרות ונשנות גרמו לכך שג'נקינס עמד לרשות פאביצ'ביץ' בפול גיר רק פעם אחת. הוא צלף 26 נק' בהפסד החוץ לפנרבחצ'ה אולקר, החמיץ מחצית מהמשחקים ובארבעה הנותרים שיחק פחות מ-20 דקות. בשבועות האחרונים הוא שב לתלם. למרות שעלה כמחליף מהספסל, הוא הספיק לקלוע 16 ו-23 נק' בשני משחקי הליגה האחרונים ולאותת על חזרתו לכושר.

לא מעט דובר, בעיקר באזור הטוקבקים, על שושלת בראון שהולכת וקורמת עור וגידים במכבי. מרקוס, אלטון ודי יצרו מצב חסר תקדים בהיסטוריית המועדון,

כששלושה שחקנים העונים לאותו שם משפחה שיחקו בקבוצה באותה עונה. אף אחד מהם, אגב, לא נכלל בסגל המקורי שלה. בכך הושווה השיא של שלישיית איציק כהן, שעברה במכבי לאורך השנים.