בוטוקס בוי

כמה נשמות טובות במערכת שלנו טוענות שג'ון הנסלי, מאט מקנמרה מ"ניפ/טאק", דומה שתי טיפות סיליקון למייקל ג'קסון. טוב, בעצם - כולם רואים את הדמיון (אלא אם כן הפעם האחרונה שראיתם את מייקל ג'קסון היתה באייטיז). אולי זה קשור לדמות הפסיכופתית שהוא מגלם ב"ניפ/טאק" כבר חמש עונות, אולי סתם התפלקו לו הגנים.

כך או כך הייתם מצפים מאדם שמשווים אותו לפסל שעווה אנושי להרגיש קצת פחות בנוח עם עצמו, אבל כשהנסלי פוצח במונולוג מעברו השני של הקו על צילומי העונה השישית, שנמצאים כרגע בעיצומם, אין שום זכר לדציבלים מאנפפים או אפים מתפוררים. להפך, נדמה שדווקא סבבה לו לגמרי.

הנסלי. הילד הכי משוגע בטלוויזיה

במחשבה שנייה, אין שום סיבה שלא יהיה לו - כבר שש שנים שהוא חבר קבוע ב"ניפ/טאק", אחת מסדרות הטלוויזיה המופרעות, השנונות והמוצלחות יותר שהגיעו למרקע בשנים האחרונות. הוא מגלם שם את מאט מקנמרה, הבן הביולוגי של כריסטיאן (ג'וליאן מקמהון) וג'וליה (ג'ולי ריצ'רדסון), אבל רואה את אביו גם בשון (דילן וולש), שגידל אותו רוב חייו. מאט הוא לא דמות פשוטה לגילום, וזה עוד בלשון המעטה.

לאורך העונות ראינו אותו מבצע בעצמו ברית מילה, מנהל מערכת יחסים משולשת עם שתי לסביות, מעורב בתאונת פגע וברח ומטיל את האשמה על חבר שלו, מנהל רומן עם המטפלת שלו, שבהמשך מתגלה כטרנסקסואל, מפוצץ טרנסקסואלית אחרת במכות ובתמורה חוטף מכות מהחברים שלה, מתאהב בניאו נאצית שמנסה להלבין את העור שלה ונחטף על ידי אבא שלה, מתחתן עם קימבר (קלי קרלסון), שמשתמשת בו כדי לחזור לכריסטיאן, מצטרף בעקבותיה לכנסייה הסיינטולוגית, מצפה לילד הראשון שלו ממנה וכל זה בלי להזכיר את מספר הפעמים שביקר מתחת לסכין המנתחים של שני האבות שלו.

וכדי לא לעשות ספוילר, נספר רק שבעונה החמישית זה אפילו הולך ומסתבך, כולל חזרה לשימוש בקריסטל מאת'. "אני מרגיש מאוד בר מזל", אומר הנסלי בשיחת טלפון טרנס־אטלנטית, כשאני תוהה אם לא נמאס לו לגלם את מאט המטורלל כבר כל כך הרבה זמן. "מי שעוקב אחרי הסדרה יודע שבכל עונה יוצא לי לשחק דמות קצת אחרת. מאט עובר דברים כל כך מופרעים, שזה ממשיך להיות אתגר. התסריטאים בהחלט הצליחו לשמור את זה מעניין".

מעניין זה אנדרסטייטמנט.

"לגמרי. אני מודה שבהרבה מקרים אני אקרא את התסריט ואשאל את עצמי למה לעזאזל הוא עושה את הבחירה הזו והזו".

אתה גם יכול להזדהות איתו?

"הדמיון ביני לבין מאט הוא יותר כמו מה שצופים מרגישים כשהם צופים בדמויות. הדמויות ב'ניפ/טאק' מלאות פגמים והפגמים הם אלה שמנהלים אותן. עם זה אני יכול להזדהות, כי כבני אדם אנחנו מחפשים את התשובות במקומות הלא הנכונים. אין באמת הרבה דמיון ביני לבין מאט, אבל באופן כללי אני מבין אותו. כשהייתי צעיר יותר, ואני חושב שזה נכון עבור הרבה אנשים, הייתי בחור שהיה עטוף בפחדים וחוסר ביטחון וזה ניהל אותי בהרבה מקומות".

"וככה גם מאט - במבט ראשון הוא הצעיר הדפוק בתוכנית, אבל אם מתבוננים עליו לעומק מבינים שהוא קורבן לנסיבות, הוא גדל בסביבה לא מתפקדת ועכשיו הוא הופך לגבר שתמיד מנסה לעשות את הדבר הנכון באמצעות הבחירה הלא נכונה. אנחנו שורדים את השנים האלה ולומדים מהן. אני חושב".

הנסלי והאימא שהיתה גם בת זוג

מסיפור החיים שלו עושה רושם שגם הנסלי, 31, גדל בנסיבות לא פשוטות. הוא נולד בקנטקי וכשהיה בן שלוש ההורים שלו התגרשו. הוא ואחותו חילקו את הזמן בין שניהם. הנסלי התחיל לחלום על קריירה במשחק כשהיה בן שמונה. "אמא שלי הראתה לי את הסרט 'הרולד ומוד' וחשבתי לעצמי מה שזה לא יהיה, אני רוצה לעשות את זה. אני לא יודע מה בדיוק רציתי להיות - השחקן, הכותב, היוצר. רק ידעתי שאני רוצה. וזה נשאר איתי".

כמה שנים אחרי, בזמן שעבד בחוות סוסים בוויומינג, החליט לנסות את מזלו. "היה לי מאוד טוב בחווה, אבל הרגשתי שאני צעיר מדי כדי להרגיש ככה והמקום הזה של המשחק עדיין דגדג לי. אז החלטתי ללכת על זה".

הנסלי עזב את החווה ונרשם ללימודי תיאטרון בקולג' בקולורדו. אחר כך נסע לניו יורק, שם פגש את הסוכן העתידי שלו וכשקיבל ממנו טלפון ידע שזהו זה. התפקיד הטלוויזיוני הראשון שלו היה בשנת 99', בסדרה "Strangers With Candy" של קומדי סנטרל. משם המשיך לתפקיד החבר של מאדו (ג'יימי לין סיגלר) בסדרת המופת "הסופרנוס" ומול גבריאל ברן בסדרה "Madigan Men" של רשת ABC ובסדרה "ויצ'בלייד" של רשת TNT.

את התפקיד של מאט, שהפך אותו בסופו של דבר לכוכב הטלוויזיה שהוא היום, קיבל ב־2003. העובדה שדמותו של מאט היתה צעירה ממנו בכמה שנים טובות - ושריצ'רדסון שמגלמת את אמא שלו מבוגרת ממנו רק ב־12 שנה (ובחיים המציאותיים הוא גם ניהל איתה רומן) - לא ממש הפריעה לו.

"אני זוכר שקראתי את התסריט וחשבתי לעצמי שזו פיסת הטלוויזיה הכי טובה שקראתי בחיים שלי, אבל שאני לא יכול לשחק את הדמות הזו כי אני הרבה יותר מנוסה ורחוק מהגיל", הוא נזכר. "אבל אני לא למזלי. יוצרי התוכנית ראו את זה אחרת ושכנעו אותי לעשות את זה. בשנתיים־שלוש הראשונות זה היה האתגר הרציני - למצוא את הפער הזה ביני לבין מאט ולגשר עליו".

"ואז, בעונה הרביעית, אני חושב שהם ראו שהגיע הזמן לבגר אותו קצת, לתת לו לחוות את הנישואין הדפוקים וזה לא בא לו בקלות, אבל לי זה נתן לי משהו לעבוד איתו שהיה יותר קרוב אליי במציאות. זה עשה את ההגעה לעבודה הרבה יותר קלה. הבדל הגילים היה באמת המכשול הכי גדול".

מאט עובר גם כמה ניתוחים פלסטיים בסדרה. אתה בעניין?

"אישית, אף פעם לא חשבתי על זה. אני רוצה להאמין שהרווחתי ביושר כל קמט ושערה לבנה שיצוצו אצלי. יכול להיות שאם תשאלי אותי את השאלה הזו בעוד כמה שנים, התשובה תהיה אחרת. זה מוזר, אבל העבודה בתוכנית קצת ריככה את היחס שלי לניתוחים פלסטיים. לפני כן ראיתי הכל בשחור ולבן - לא הבנתי למה שמישהו יעשה את זה לעצמו".

"אחרי שהתחלתי לעבוד בסדרה אני חושב שאני מבין את התופעה הזו יותר, אני מבין שאנשים

מחפשים את התשובה הנכונה במקום הלא הנכון. לאנשים מסוימים זו יכולה להיות תחתית של בקבוק וויסקי ולאחרים ניתוח פלסטי. אני חושב שהאובססיה הזו לניתוחים ואסתטיקה היא קצת מטרידה, אבל אני יכול להבין את המקום הזה".

בעוד עשר שנים נניח?

"אני לא יודע מאיפה להתחיל. אני נוטה לא לחשוב בכיוון הזה. אני מנסה לעשות את הכי טוב עם הימים ואני מקווה שבלקיחת הצעדים האלה אהיה בסדר ואוכל להסתכל לאחור ולהיות מרוצה ממה שעשיתי".

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס