כך תתמודדו עם פחדים של ילדים
בגיל 7 חודשים הם מפחדים מזרים, בגיל 4 ממפלצות ובגיל הינקות - כמעט מכל דבר. איך הופכים עבורם את העולם למקום בטוח? מחבקים, מדברים ומקשיבים
פחד הוא תגובה טבעית, שכל אחד מאיתנו חווה במצבים של איום פיזי או רגשי. הנטייה לפחד, מסבירה ד"ר דפנה דולברג, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית מהמכללה האקדמית תל-אביב-יפו, היא מולדת, אולם סוגי הפחדים שכל אחד מאיתנו מפתח תלויים בהתנסויות ובלמידה. מה עושים כשהילד פוחד? הנה עצותיה:
גיל ינקות
בגיל הזה כמעט כל דבר מפחיד את התינוקות: רעשים חזקים ופתאומיים, הצפה של גירויים, שמיטה פתאומית של הגוף וכדומה. התמודדות: מניעה. על ההורים לנסות ליצור סביבה נינוחה ורגועה עד כמה שאפשר.
גיל 8-7 חודשים
חרדת זרים וחרדת פרידה. בגיל הזה התינוק כבר מזהה, פחות או יותר, את הסביבה האינטימית שלו (בעיקר את ההורים) ונקשר אליה. לכן קורה לא פעם שהוא פורץ בבכי כשמישהו לא מוכר מרים אותו. התמודדות: הכנה, זמן הסתגלות ומסר הורי ש"הכל בסדר." על ההורים להיות בסביבתו של התינוק כאשר מעבירים אותו לאדם אחר ולהרגיע אותו ש"הם שם."
גיל 4-2 שנים
הפעוט מפתח פחדים מדמויות דמיוניות, משודדים, מ"רעים," מחושך ומחלומות רעים. בגילים האלה הילד כבר קולט הרבה, מזהה יותר אנשים ובעל חשיבה מתפתחת, ולכן הפחדים שלו נעשים יותר "מוצקים" ותלויי דמיון. התמודדות: הרגעה ושימוש בדמיון. חשוב לדבר עם הילד כשהוא במיטתו ולשמוע מה יש לו להגיד. יש להבנות עבורו ויחד איתו סיטואציה שונה מזו שחלם עליה או דימיין אותה ולהרגיע אותו.
גיל 7-5
פחד מאסונות טבע, מפציעה, מתקיפה על ידי בעלי חיים, מפעולות טרור וממלחמה. התמודדות: חשיפה מבוקרת לחדשות, שיחה והסבר. יש לצפות יחד עם הילד בטלוויזיה (הילד לא צריך לצפות בכל תוכנית אקטואליה, בייחוד בימים שבהם אירע אירוע קיצוני כמו פיגוע, תאונה קטלנית וכדומה,( להסביר לו מה רואים, לפרש לו את המציאות ולענות על שאלותיו באופן ממתן אך בלי לשקר.
גיל 8 ואילך
פחדי ביצוע לימודיים, ספורטיביים וחברתיים, פחד מפני המוות. התמודדות: שיחה ובדיקה הגיונית. יש לדבר עם הילד, להבין מה מפחיד אותו וללוות אותו בתהליכי הלימוד. יש לבדוק בשיחה שהילד יודע ומבין על מה הוא מדבר ולא חושב על דברים שאינם מציאותיים (לדוגמה, מתים שחוזרים כערפדים.(
סיוטי לילה
מלבד הפחדים ה"טבעיים" שילדים חווים, ישנם גם סיוטי הלילה. אף הם מהווים חלק מתהליך התפתחותי נורמלי המאפיין את ילדי הגן ובית הספר. מה עושים איתם?
- הרגיעו את הילד במיטתו.
- תנו לילד בובה מרגיעה שתעניק לו תחושה של ביטחון.
- הקשיבו לסיפור החלום: האם הוא קשור בהתנסות או במידע שהילד נחשף אליהם?
- מנעו חשיפה למידע מעורר פחדים לפני השינה (חדשות, סיפורים מפחידים וכיו"ב.(
- השתמשו בדמיון של הילד לצורך פתרון בעיות ותחושת שליטה ")כלי נשק" נגד מפלצות, "לוכד חלומות," "הזמנת" חלומות נעימים וכדומה).