הומור זה עניין רציני
"גסי רוח, תאבי בצע, מתעללים בערבים, רוצחים חפים מפשע, חיוך של מרצחים על פניהם וזקנם מדובלל. כל הסטריאוטיפים הקלאסיים הוכנסו ב'ארץ נהדרת' למערכון על המתנחלים". ערב חג פורים, אבי רט על הומור משובח והומור וולגרי
אמר לי פעם אדם חכם שאהבתי ושהערכתי מאד את דעתו את המשפט הבא: "דע לך, שבדיחה, זו הרמה הנמוכה ביותר של ההומור".
בהתחלה לא הבנתי את דבריו, אבל במשך השנים הבנתי יותר ויותר שהומור זה דבר רציני. הומור זה בעצם איזה כוח ואנרגיה, הגורמים לאדם לחשוב אחרת, לראות דברים מזווית אחרת, להכניס דברים לפרופורציה אחרת, וכמובן- לגרום לצחוק,לשחוק,לחיוך, לשמחה, למאור פנים, להקלה, לרווחה מסוימת, לשיחרור לחץ, להפגה של כאב, להסרת מחיצות, ולעוד סדרה של פעולות שנגזרות מפעולת ההומור.
הומור משובח וטוב יכול לעבור ולעבוד בדרכים רבות - בהבעות פנים, במבט,בקריצה, בעוויה, במילה, בשפת גוף, במשחק מילים, ובעוד מאות ואלפי שיטות וטכניקות.
הומור הוא כוח אמיתי וחיובי, שיכול בשימוש נכון לחולל פלאים, לפתוח לבבות, לשמח אנשים, לשנות אוירה, ולשדרג מצב רוח. הומור לדעתי הוא גם כוח רוחני הכרחי השייך למשפחת השמחה – והרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, עם ההומור הנלווה אליה.
כשהומור הופך לכוח הרסני
אלא שבאותה מידה שהומור יכול להיות כוח חיובי ומקסים, בשימוש לא נכון הוא יכול להיות גם כוח הרסני, וולגארי, כוחני, שחצני, ראוותני שמגמתו היא השפלת האחר, ופגיעה בכל קדוש - באדם, בערך, ביקר לרבים.סאטירה היא אחת משפות ההומור. סאטירה טובה יכולה לפעול פעולות חיוביות, לעורר למחשבה, לחדד פרופורציות, ולהאיר נקודות שלא הוארו באופן אחר.
אלא ששימוש זול נמוך וולגארי בסאטירה תחת המעטה של תרבות, אמנות וכדו', הוא שימוש שמזנה את ההומור והסאטירה אל מקומות נמוכים של רפש וסחי תרבותי.
"ארץ נהדרת" היא מותג, תוכנית דגל של הומור וסאטירה ישראלית. בעקבות הרעש התקשורתי, הלכתי לראות את המערכון המדובר על הימין והמתנחלים. ראיתי – והתקשיתי להאמין עד כמה שנאה ורוע אפשר להכניס במערכון אחד, עד כמה נמוך אפשר לרדת, ואומר אף יותר מזה - עד כמה יהודי יכול להיות אנטישמי. כן, ממש כך. אם היו משחקים את המערכון הזה כמו שהוא בגרמנית, והיו משדרים אותו באירופה, הוא היה יכול להיות אבטיפוס לאנטישמיות הקלאסית. יש בו את כל האלמנטים האנטישמיים - יהודים גסי רוח, תאבי בצע, מתעללים בערבים, רוצחים חפים מפשע, חיוך של מרצחים על פניהם, זקנם מדובלל, ועיניהם בורקות שנאה. כל הסטריאוטיפים הקלאסיים הוכנסו בוולגאריות למערכון אחד.
ומכיוון שברגע שאמרת את מילות הקסם - תרבות, אומנות, וחופש ביטוי, הרי שכל ניסיון למחות נגד- מייד מגדיר אותך כחשוך, חומייניסט, פנאטי, קיצוני ואיש ימי הביניים.
תחת מילות הקסם הללו - אפשר להכפיש,להשמיץ,לפגוע בכל קדוש ויקר - ולך אין ברירה אלא לשתוק, שהרי מי רוצה להיקרא חשוך וחומייניסט בעידן הנאור הזה.
פעם אחר פעם אנחנו מקבלים את היריקות הללו בפרצוף. אנחנו זה הציונות הדתית, הכיפות הסרוגות, המתנחלים, אנשי תורה ועבודה, ה'דתיים הנורמאליים' ו'הדתיים הלא נורמאליים', אלו שאומרים 'אחרינו' ואלו שלא מפחדים כלל, או איך שלא יקראו לנו או שנקרא לעצמנו.
צריך להגיד את האמת. אנחנו טובים בשביל למות ולהיפצע חלילה למען הארץ והמדינה. אנחנו טובים בשביל לצאת מהחופה כדי להגן על המולדת. אבל כשאנחנו מגיעים למשא ומתן פוליטי למשל - מייד אנחנו ימין קיצוני, ממשלה צרה, שונאי שלום ומחרחרי מדון ומלחמה. פסולים מראש, למפרע, רטרואקטיבית מלבוא בקהל.
אנחנו טובים בשביל להיות בחזית הביטחונית, וההתיישבותית, בשביל לתרום להיי-טק, לחקלאות,לחינוך ולאקדמיה, אבל במקביל אנחנו גם מושא לזלזול, לשנאה פרועה שארץ נהדרת רק הציפה אותה במערכון שהוא על גבול האנטישמיות, תת רמה מבחינת הומור ובידור, וסאטירה חשוכה של סטריאוטיפים ושנאה.
הומור משובח ואמיתי הוא הומור חכם, רגיש, המרחיב את הלב ומותיר טעם של עוד. הומור של דג'יגאן ושומכר, הומור של הגשש החיוור, הומור של שייקה אופיר ודומיהם. זה היה הומור חכם,פוגע, ש'קרע מצחוק', עורר למחשבה, ופעל את פעולת ההומור.
הומור שבנוי על רוע ורשעות, גסות רוח וולגאריות, גם אם יעטפו אותו בכל המילים שבעולם - פתיחות, אומנות, תרבות וכל מיני מכבסות מילים אחרות - הוא עדיין רע, נמוך, רדוד וממש לא מצחיק.
נכון שמדי פעם, מהמעט שאני רואה, יש ל'ארץ נהדרת' גם קטעים טובים ומדויקים, שפועלים נכונה את פעולת ההומור,ההתרסה,ההגזמה והחידוד. חבל שכנראה השנאה העיוורת והסטריאוטיפית, או המרוץ אחר הרייטינג מוריד את היוצרים והשחקנים לדיוטות נמוכות כל כך של יצירה רעה,נמוכה ורווית התנשאות ושנאה.
ערב חג הפורים, חג השמחה, ובמובנים מסוימים חג ההומור, מסיבות פורים וכדו', אנחנו צריכים לקחת ברצינות את הצחוק. לא כל שיהוק של כוכב זה הומור, לא כל גיהוק של כותב זה תרבות, ולא כל עיטוש של יוצר זה אומנות.
הומור אמיתי לטעמי הוא הומור שבא מתוך אהבה, מתוך רצון לשמח, מתוך שמחת חיים, מתוך רצון לשים את האצבע על נקודה מסוימת ולעורר למחשבה. הומור אמיתי הוא הומור שמרחיב את הלב, משמח את הבריות, ממלא שחוק פינו ולשוננו רינה.
הומור הוא חלק חשוב ומשמעותי בחיי האדם והכלל. הומור נכון, חיובי ואמיתי יכול להיות גורם חשוב ביצירת מציאות של ארץ ישראל נהדרת.
