טסים בפסח? כך תמנעו מתסמונת הנוסעים
גם אנשים בריאים וספורטיבים עלולים ללקות בתסמונת הנוסעים, הנגרמת כתוצאה מישיבה ממושכת, בדרך כלל בעת טיסה ארוכה. מה לעשות כדי לנחות בשלום?
שבועות ספורים לפני חתונתה טסה אמה כריסטופרסון, 28, עם בן זוגה לחופשה באוסטרליה. היא הייתה צעירה בריטית בריאה ואתלטית, כך שאף אחד לא חשד שמשהו לא בסדר ברעיון הנסיעה. בטיסה הארוכה בחזרה ללונדון היא החלה לחוש ברע, וכמה דקות לאחר שנחתו בשדה התעופה היתרו, היא התמוטטה ומתה. סיבת המוות הייתה תסחיף ריאתי שנגרם כתוצאה מקריש דם שנוצר ברגלה במהלך הטיסה ונישא בזרם הדם לריאות. מה שחברות התעופה מן הסתם לא ממש מעוניינות שנדע הוא שהגורם למותה של כריסטופרסון – שמכונה "תסמונת הנוסעים", שכיח הרבה יותר ממה שנדמה לנו ועלול לקרות לכל אחד מאיתנו.
נפיחות ברגל
בכנס בנושא בריאות בטיסות שהתקיים לאחרונה בים המלח, דנו מומחים מישראל וממדינות נוספות בהיבטים שונים של בריאות בטיסות. "הבעיה החמורה והמסוכנת ביותר בטיסות היא תסמונת הנוסעים", מסביר פרופ' סמואל גולדהבר, מומחה בעל שם עולמי באבחון ובטיפול בתסחיף ריאות מאוניברסיטת הרווארד, שהיה אחד מאורחי הכנס. "תסמונת זו כוללת שתי תופעות עיקריות. פקקת ורידים (טרומבוזה) ותסחיף ריאתי. פקקת ורידית מוגדרת כהיווצרות קריש דם בוורידים, בדרך כלל בוורידי הרגליים. תופעה זו מתאפיינת בכאב ובנפיחות ברגל. אם לא ניתן טיפול מתאים לפקקת בזמן, עלול להתפתח תסחיף ריאתי, כשחלק מקריש הדם מתפרק ונישא מהרגליים לריאות. ברוב המקרים מתבטא התסחיף הריאתי בהופעה חדה של קוצר נשימה עם כאב בבית החזה, שמחמיר בנשימה עמוקה ועלול במקרים קיצוניים לגרום למוות. שני התסמינים עלולים להופיע מיד לאחר הטיסה, אך לעתים גם כמה שבועות לאחריה".

אפשר לנצל את זמן הטיסה לבצע תרגילי התעמלות (צילום: אינדקס אופן)
הנתונים מדאיגים: בכל שנה סובלים שישה בני אדם מיליון מפקקת ורידים א־סימפטומטית – כלומר כזאת שהם אפילו לא מודעים אליה, 600 אלף סובלים מפקקת ורידים סימפטומטית, 300 אלף סובלים מתסחיף ריאתי ואצל 30 אלף איש התסחיף עלול להיות קטלני. "אני מוטרד מכך שלמרות השכיחות הגבוהה יחסית, רוב האנשים אינם מודעים לתופעה כלל", אומר פרופ' גולדהבר. "בארצות הברית התחלנו בקמפיין שמטרתו להגביר את המודעות הן בקרב הציבור והן בקרב הרופאים ואנשי הצוות הרפואי, וחשוב להעלות את המודעות גם בישראל".
כלי הדם מכופפים
שני גורמי הסיכון העיקריים הם משך הטיסה וישיבה ממושכת. ככל שהטיסה ארוכה יותר, כך עולה הסיכון לפקקת, ובכל המחקרים שפורסמו בנושא נמצא שמרבית הנוסעים שלקו בפקקת ורידים או בתסחיף ריאתי ישבו במשך כל הטיסה ולא קמו ממושבם. "במצב של ישיבה ממושכת ברגליים כפופות ובתנאי צפיפות, כלי הדם מכופפים, ובעקבות זאת זרימת הדם מהרגליים ללב ירודה", מסביר פרופ' גולדהבר. "נוסף על כך, האוויר היבש במטוס, המחסור בחמצן ולחץ האוויר הנמוך מגבירים את קרישיות הדם, וחוסר שתייה מספקת גורמת להתייבשות ומגבירה את צמיגות הדם ואת הסיכון לפקקת".
האם יש אנשים שמועדים יותר ללקות בתסמונת?
"כן. לא מעט אנשים נכללים בקבוצות סיכון מוגבר, בהם אנשים המוגבלים בתנועה בגלל גבס או כאלה שעברו תאונות דרכים או ניתוחים אורתופדיים, חולים במחלה ממארת או לאחר אירועים לבביים, אנשים בעלי עבר של אירועים פקקתיים־תסחיפיים, אנשים הסובלים מדליות או מוורידים ברגליים, אנשים הנושאים פגם גנטי של קרישיות יתר במערכת קרישת הדם, בעלי עודף משקל ומעשנים, נשים הרות ואפילו נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון והורמונים חלופיים".
מה הקשר בין נשים הרות לכאלה הנוטלות גלולות או הורמונים חלופיים?
"הגורם המשותף לכל המצבים האלה הוא הורמון האסטרוגן. בהריון יש עלייה בקרישיות הדם, שמטרתה למנוע דימום מסיבי של האשה במהלך הלידה. מאחר שגלולות נגד הריון והורמונים חלופיים מכילים אסטרוגן, הרי בדומה להריון, גם כאשר נוטלים אותן, עולה קרישיות הדם, ועמה עולה גם הסיכון לפקקת".

מי בקבוצת הסיכון?
מוגבלים בתנועה, חולים במחלה ממארת או לאחר אירועים לבביים, בעלי עבר של אירועים פקקתיים־תסחיפיים, סובלים מדליות או מוורידים ברגליים, נושאי פגם גנטי של קרישיות יתר במערכת קרישת הדם, בעלי עודף משקל ומעשנים, נשים הרות ונשים הנוטלות גלולות למניעת הריון והורמונים חלופיים.
אם אתם נמצאים באחת מקבוצות הסיכון, התייעצו עם רופא לפני הטיסה, בעיקר אם מדובר בטיסה ארוכה. הרופא יכול להחליט על טיפול זמני לפני הטיסה למניעת קרישי דם. מדובר בזריקה חד־פעמית של תרופות כגון קלקסאן המבוססות על הפארין, שהוא חומר נוגד קרישה, ומזריקים אותה ממש לפני הטיסה. בדרך כלל ההפארין אמנם מצריך ניטור יומיומי בבדיקות דם כדי למנוע סיכון לדימום, אך במקרה הזה מדובר במינון נמוך וחד־פעמי, כך שהסיכון אינו קיים.
- הרבו בשתיית מים לפני הטיסה ובמהלכה. כך תשיגו שתי מטרות – האחת, תמנעו התייבשות, והשנייה – השתייה תאלץ אתכם לקום מדי פעם לשירותים ותמנע ישיבה ממושכת.
- הימנעו משתיית אלכוהול. האלכוהול מייבש וגורם לרצון לישון.
- במהלך הטיסה, הקפידו לקום לעתים מהמושב ולחלץ את הרגליים, ואם אי אפשר, הניעו את הרגליים ובצעו תנועות סיבוביות של כפות הרגליים או דריכה במקום במשך כמה דקות בכל שעת טיסה.
- בטיסות ארוכות גרבו גרביים אלסטיים עד גובה הברך. הגרביים מגבירים את זרימת הדם.
- יש להימנע מנטילת כדורי שינה לפני הטיסה.
ייעוץ מקצועי: פרופ' סמואל גולדהבר; פרופ' בנימין ברנר, מומחה להמטולוגיה ומנהל היחידה לקרישת דם במרכז הרפואי רמב"ם
