מופז נגד בתי המשפט, סיבוב שני
שר התחבורה מעוניין להוריד מהכביש נהגים בעלי גיליון הרשעות חמור, ותוקף את התנגדותו של בית המשפט בנושא. שופט תעבורה: "הסתכלות עיוורת על מספר ההרשעות בגיליון היא בעייתית"
על מסלול התנגשות: ימים ספורים לפני שהוא צפוי לסיים את תפקידו כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז יוצא היום (ב') לקרב נוסף נגד בתי המשפט. בישיבת פורום הבטיחות של משרד התחבורה שנערכה אתמול (א'), הורה שר התחבורה היוצא, שאול מופז, לפקידי משרדו להתחיל בהליך שלילת רישיון ל-130 נהגים בעלי גיליון הרשעות חמור במיוחד.
בעשותו כך, יוצא מופז נגד פסיקות של כמה בתי משפט לתעבורה, המותחים ביקורת חריפה על התנהלות משרד התחבורה בעניין. שופטי תעבורה בכירים טוענים כי פסילת הרישיון מתבצעת כיום ללא בסיס חוקי מתאים - ואף מבלי שהוכח כי הפסילה מועילה או אם היא מורידה את העבריינים מהכביש.
חייב את תמיכת החוק
למרות יוזמתו של מופז, נראה כי ללא שיתוף פעולה מלא מצד בתי המשפט, עתידה אינו ברור. על-פי ההליך הקיים, נדרש בית משפט לתעבורה לאשר כל פסילת רישיון של נהג בעל גיליון הרשעות חמור. מנתונים שמציג היום משרד התחבורה, עולה כי מאז החל המשרד לשלול את רישיונם של עברייני תנועה מועדים, בינואר 2008, אשררו 10 שופטי תעבורה את החלטות משרד התחבורה, בעוד שישה אחרים התנגדו להן - ואף פסקו על ביטולן.
בנוסף, בדו"ח חמור בעניין הטיפול בעברייני תנועה - שאמור להתפרסם בעוד כחודשיים - מותח גם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ביקורת על התנהלות משרד התחבורה. ל-ynet נודע כי המבקר קובע באופן חד-משמעי כי שלילת הרישיון על-ידי משרד התחבורה, עדיין אינה משמשת כלי אפקטיבי למלחמה בעברייני תנועה מועדים.
_wa.jpg)
שר התחבורה, שאול מופז, וראש אגף התנועה במשטרה, ניצב אבי בן-חמו (צילום: ששון תירם)
עימות בדרך לבית המשפט העליון
היוזמה לשלילת רישיונם של עברייני תנועה מועדים מבוססת על סעיף 56 לפקודת התעבורה, הקובע כי משרד התחבורה רשאי לפסול את רישיונם של נהגים המהווים סיכון למשתמשי דרך אחרים - או שהם "נהגים פרועים או מופרעים". מופז, העומד מאחורי היוזמה, רואה בה עד היום נדבך חשוב במלחמה בתאונות הדרכים. "מדובר בנהגים מסוכנים, ומחובתנו להגן על הציבור מפניהם. החוק קבע במפורש כי הדבר בסמכותנו, ורוב בתי המשפט בירכו על היוזמה", דברי מופז.
אלא שיוזמה זו נתקלת מאז יומה הראשון בביקורת חריפה מצד בתי המשפט. כבר לפני שנה, פרסם בית המשפט לתעבורה בירושלים החלטה בעניין, שבה נקבע כי היוזמה של משרד התחבורה אינה מתירה התנהלות לקויה ופסולה. "מניעת הקטל בכבישים והעלאת ביטחון המשתמשים בהם היא מטרה החשובה לכולם", פסק השופט אברהם טננבוים, "(אולם) לא ייתכן לפעול שלא על בסיס חוקי מתאים, ללא קריטריונים ברורים, וללא פרסום והודעה מראש".
החוק מצוי בפרטים
רשימת הליקויים שמצאו בתי המשפט בהליך השלילה, ארוכה למדי. כך למשל, השופט טננבוים ציין כי משרד התחבורה לא קבע "אילו עבירות נחשבות כחמורות,
כמה עבירות נחשבות כחמורות, איך משקללים ומחשבים את סוגי העבירות, ועוד". בנוסף, כמה שופטים ציינו כי יש הרשעות שכלל אינן רלוונטיות לעניין המסוכנות של נהג - למשל אי-החזקת רישיונות או עבירות חניה. אם לא די בכך, בתי משפט לתעבורה טענו כנגד משרד התחבורה כי גיליון ההרשעות אינו מעיד בהכרח כי הנהג אכן מסוכן: "הסתכלות עיוורת על מספר ההרשעות בגיליון היא בעייתית", דברי השופט טננבוים.
במטרה לפתור את המחלוקת, הגיש לאחרונה משרד התחבורה - באמצעות פרקליטות המדינה - ערעור לבית המשפט העליון, בעניין החלטות בתי המשפט לבטל את שלילות הרישיון. אלא שהליך הערעור צפוי להימשך מספר חודשים, ולכן המעמד המשפטי החלטת משרד התחבורה נשאר לא ברור.