ספּרו לנו שיר
שירה בסגנון ה"ברברשופ" התחילה אמנם בארה"ב במאה שעברה, אבל עדיין קיימת, אפילו כאן. תפסנו את הרכב הגברים המקומי "12 טונים" לביצוע מיוחד של קלאסיקה אמריקנית
"ברברשופ" - שמעתם על זה פעם? לא מדובר על מספרה טרנדית חדשה וגם לא על הסרט של הראפר אייס קיוב, אלא סגנון מוזיקלי מפורסם וישן, המתבסס על שירת א-קפלה לגברים. לפני יותר משישים שנה היה זה אחד הסגנונות השולטים בתרבות הפופולרית בארצות הברית. עם השנים דעך כוכבו, אבל עודנו פועל, אפילו בישראל, תאמינו או לא.
אם אתם לא מהמאמינים, בואו לראות את להקת ה-Barbershop המקומית "12 טונים", כשהיא מתייצבת במושב יד השמונה על מנת להעניק ביצוע מיוחד לגולשי ynet של "My Honey's Lovin' Arms", שיר שנכתב בשנות העשרים על ידי ג'וזף מאייר ורובי הרמן, ובוצע בעבר גם על ידי ברברה סטרייסנד.
ה"ברברשופ" נחשב לסגנון ווקאלי עממי, בו תמיד הזמרים שרים ללא ליווי של כלי נגינה. מקורו בשכונות האפרו-אמריקאיות של ערי ארצות הברית בתחילת המאה העשרים. באותן השכונות, היוו מִסְפּרות הגברים, "הברברשופס", מקום מפגש חברתי, ומכאן השם הייחודי של הז'אנר.
שורשי שירת ה"ברברשופ" ההרמונית נטועים בגוספל של הכנסיות האפרו-אמריקאיות והסגנון נשלט רובו על ידי הרכבים על טהרת המין הגברי, אך אפשר למצוא ביניהם מדי פעם גם זמרות. קוד הלבוש של ההרכבים בהופעות או חליפות או בבגדים מהודרים ועניבות פפיון. עוד המלצות מוזיקליות מהסגנון תוכלו למצוא כאן,באתר ארגון ה"ברברשופ" הראשי, המאגד את פעילותיהם של ההרכבים בארצות הברית ובקנדה.
ובישראל? מקהלת "12 טונים" שלפניכם, הבולטת מבין ההרכבים המקומיים הפועלים בסגנון, מרבה להופיע כאן ומעבר לים ואף השתתפה בשתי תחרויות "ברברשופ" שנערכו באירלנד ובבריטניה. המנהל המוזיקלי והמנצח של הלהקה הוא אלכס אשד. צפייה נעימה.