דפ חדש

75 שנה אחרי שהגנגסטר המבוקש ג'ון דילינג'ר יצא מבית הקולנוע "ביוגרף תיאטר" בשיקגו ונורה למוות על ידי סוכני האף.בי.איי שארבו לו, נכנס ג'וני דפ לתוך המגבעת המסוגננת שלו. זה קורה בסרט "אויבי הציבור" בבימויו של מייקל מאן, הידוע כבמאי המנפק קולנוע גברי למדי ("עלי", "היט").

בשנים האחרונות גילם דפ בעיקר את הפיראט ההיפי המטורלל בטרילוגיה "שודדי הקאריבים" ואת הדמויות המרהיבות והביזאריות בסרטיו של הבמאי טים ברטון, וכעת הוא עומד בפני שינוי מרענן: גילום דמות אמיתית שהפכה למיתוס. "השנים בהן פעל דילינג'ר - ראשית שנות ה-30 - מאוד מושכות אותי", מעיד דפ בן ה-46. "אני אוהב את הסטייל ואת הדרך בה גברים ונשים התלבשו אז וביטאו את האינדיבידואליות שלהם. חוץ מזה, גדלתי על סרטי גנגסטרים בהם כיכבו המפרי בוגרט וג'יימס קגני, ושמחתי ללכת בעקבותיהם".

תולדות המיתוס

"אויבי הציבור", שמגיע אלינו השבוע, משחזר את המצוד שערך סוכן האף.בי.איי מלווין פורבס אחר כנופייתו של דילינג'ר. במקרה שאתם לא בקיאים בתולדות המיתוס, להלן תקציר: דילינג'ר, בנו של בעל חנות מכולת מאינדיאנה, התייתם מאמו כשהיה בן שלוש. בגיל 16 הפסיק ללמוד והחל לעבוד כמכונאי.

דפ. הפסקה מברטון (צילום: יחסי ציבור)

ב-1924 לראשונה שדד מכולת מקומית, לאחר שחבר שכנע אותו להצטרף אליו. השניים נתפסו ונשלחו לכלא. בזמן שריצה את עונשו התחבר דילינג'ר עם פושעים ותיקים, בהם בייבי פייס נלסון, והם לימדו אותו את סודות המקצוע. אחרי שמונה וחצי שנים מאחורי הסורגים הוא שוחרר ומיד שדד בנק באוהיו. דילינג'ר נתפס ונשלח לבית מעצר באינדיאנה, משם שחררו אותו חבריו בפעולה אלימה ויצאו למסע של שוד בנקים ומחסני נשק משטרתיים, במהלכו הרגו עשרה אזרחים ופצעו שבעה נוספים.

הימים ימי השפל הכלכלי הגדול, ודילינג'ר הפך לגיבור תקשורתי מאחר שהבנקים נתפסו אז כעושקי הציבור. נפגעי הבנקים אהבו והעריצו שודדים כמו דילינג'ר, בוני וקלייד ואמא בארקר, כיוון שאלה פגעו בממסד הכלכלי והרומס ונקמו את נקמתם. הסרט "אויבי הציבור" יצא בארצות הברית בעיתוי מושלם, בדיוק כשאזרחי המדינה חווים על בשרם את המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז ימי השפל של שנות ה־30, ושוב הבנקים נתפסים כשנואי הציבור.

ב-1934 הציע משרד המשפטים האמריקאי פרס תמורת ראשו של דילינג'ר, וכוח משימה של האף.בי.איי, בראשית מלווין פורבס, התבקש לצוד אותו. דילינג'ר תעתע בדולקים אחריו, הצליח לחמוק לא פעם ואף עבר ניתוח פלסטי בפניו על מנת שלא יצליחו לזהותו.

ב-22 ביולי 1934 הוא הלך לסרט "מלודרמה במנהטן", בכיכובו של קלארק גייבל, ובחוץ ארבו לו אנשי הבולשת הפדרלית. אנה קמפנאס (הידועה כאנה סייג'), מנהלת בית בושת שהצטרפה לבילוי הקולנועי, היא זו שהלשינה עליו לרשויות. הבחורה הבוגדנית זכתה בהמשך לכינוי "האשה באדום", שכן בהתאם לסיכום עם פורבס היא היתה אמורה לעטות שמלה כתומה, כדי שהאורבים יוכלו לזהות אותה ואת דילינג'ר. בתאורה החלשה של בית הקולנוע השמלה נראתה אדומה, ומכאן מקור הטעות והכינוי שדבק בה.

שובו של המערב הפרוע

כשכוחות האף.בי.איי ניסו לעצור את דילינג'ר בן ה-33 הוא ניסה לשלוף אקדח, אבל הסוכנים הקדימו אותו והוא מת כעבור זמן קצר בבית החולים, מה שכמובן העצים את המיתוס. "דילינג'ר היה פושע באותו סטייל ומסורת של ג'סי ג'יימס, השודד המפורסם של המערב הפרוע", מאבחן דפ.

"כשהוא היה ילד, ג'סי ג'יימס היה הגיבור שלו. דילינג'ר לא היה אויב הציבור, הוא היה הציבור. הבנקים הם אלה

שהיו אויבי הציבור. הוא היה מפורסם ואהוב כמו כוכב רוק'נ'רול. הוא היה אדם כריזמטי וחי את חייו כמו שהוא רצה, בלי פשרות".

דפ מודה שגם הוא מעריץ את דילינג'ר, "בגלל שהוא היה איש פשוט שעמד מול הממסד למען הדברים בהם האמין. הוא היה כמו רובין הוד ובאמת דאג לאנשים. אגב, אני לא חושב שלדילינג'ר היתה משאלת מוות. אם אנה לא היתה מסגירה אותו, הוא בוודאי היה מבצע עוד שוד אחד או שניים ואז בורח לדרום אמריקה, שם היה ממתין לאהובתו".

את הכתבה המלאה על דפ ניתן לקרוא בגליון פנאי פלוס החדש