היזמים הקטנים שעשו את זה בענק
יוצאי סיירת שמייצרים אפודים לצבאות בעולם, קיבוצניקים שמוכרים קוויאר לרוסיה ומדענים שפיתחו מקדחה לרופאי שיניים במזרח הרחוק. מכון היצוא יעניק פרסים מיוחדים לשלושה יצואנים קטנים שהצליחו בגדול
הקיבוץ שמגדל ביצי זהב
לפני יותר מעשר שנים הבינו בקיבוץ דן כי תחום גידול דגי הפורל שבו עסקו בהצלחה, הגיע לרוויה. הסיבה העיקרית היתה התחרות לפורלים מצד דגי הדניס שאותם הכניסה לארץ חברת ערדג שבבעלות קיבוצים ליד אילת, בראשם קטורה.
"הקיבוץ החל לחפש השלמות לענף הבריכות", מספר מנכ"ל החברה יגאל בן-צבי. "ניסינו גידולי צלופחים ודגי סלמון אבל הגידולים האלה לא צלחו. לבסוף הגענו לחוות ברוסיה שהתחילו בגידול דגים ממשפחת החדקן".
באמצע שנות ה-90 נסעו נציגי הקיבוץ למכון המחקר הימי הרוסי, שהיה בתהליך ניסיון לשקם את הדגה בים הכספי, והביאו איתם ביציות מופרות של דג האוסטרה, אחד משלושת זני דגי החדקן בים הכספי, לצד בלוגה וסברוקה. מהביציות בקעו הדגיגונים שגדלו להיות דגי ענק במשקל עשרות קילוגרם המשייטים על קרקעית הבריכות בדן.
מדובר למעשה בדינוזאור ימי, כפי שמגדיר זאת בן-צבי. "דג האוסטרה לא השתנה זה 150 מיליון שנה. הדגים הם מגזע טהור של אוסטרה מהים הכספי, מה שמבטיח קוויאר איכותי שמיוצא לחו"ל ואפילו לרוסיה". עד כה הושקעו בפרויקט כ-40 מיליון שקל.
החברה הצליחה לפתח תוצרת באיכויות מהגבוהות בעולם והגיעה להישגים בייצוא. בין השנים 2006 ל-2008 הכפילה החברה את היקף היצוא פי 10.
צחי דגן עולה על אפוד "לומדים את הצרכים ומיישמים מיד" (צילום: ערן יופי כהן)
מהסיירת לג'ונגלים של דרום אמריקה
את האפודים, התרמילים והמנשאים של חברת מרעום דולפין אפשר לראות על גביהם של לוחמים בהרבה ג'ונגלים ומקומות אקזוטיים על פני הגלובוס. "המוצרים שלנו מגיעים לחורים הכי נידחים ברחבי העולם", אומר צחי דגן, ממייסדיה ובעליה של חברת דולפין מרעום שתקבל בשבוע הבא את פרס מכון הייצוא.
מרעום דולפין מייצרת פריטי טקסטיל לתעשיות הביטחוניות. תחום ההתמחות העיקרי של החברה הוא אפודי מגן, אך היא מייצאת גם קשת רחבה של מוצרי טקסטיל אזרחי וצבאי לכוחות צבאיים, לשירותי ביטחון ולאזרחים ברחבי העולם.
החברה ממוקמת באזור התעשייה "אלון תבור" בעמק יזרעאל ומנוהלת על-ידי 3 יוצאי יחידות קרביות – צנחנים, סיירת גולני ושריון. "כשהשתחררנו מהצבא לפני 15 שנה הקמנו ביחד עסק לתפירת תרמילים ותיקים", מספר דגן. "זה נראה לנו אז נורא אקזוטי שהתרמילאים משתמשים במוצרים שלנו. בשנת 1996 החלו לייבא לארץ תרמילים זולים מסין והחלטנו לעבור לשוק הצבאי".
המפעל החל לייצר אפודים ונרתיקים לאקדחים לשימוש צה"ל ומאוחר יותר נכנס לשוק הבינלאומי וייצא את מוצריו לעולם. "התפתחנו עם השנים", אומר דגן. "בניגוד לאחרים, אנחנו לומדים את הצרכים של הלוחמים ומיישמים אותם מיד".
"היתרון שלנו הוא בגמישות ובזריזות," הוא מוסיף. "אם לקוח באפריקה או בג'ונגלים של דרום אמריקה רוצה הזמנה מיוחדת, נעלה על מטוס ונגיע אליו. במשך השנים יצרנו גם פיתוחים משלנו ופיתחנו יכולת התאמה ללקוח. היום יש לנו רשת סוכנים שמשווקת אותנו בעולם".
"אנחנו גאים על ההצלחה כיצואנים אבל זוכרים שהכל מתחיל ונגמר בלקוחות שלנו בקרב כוחות הביטחון הישראליים", אומר המנכ"ל יריב שגיא. "המסר שלי הוא שבמקום שבו יש תחרות על מחיר, אנחנו מתמודדים על איכות ומתמקדים במוצרים מורכבים שדורשים ידע".
במכון הייצוא מציינים את העובדה שמייסדי החברה השכילו ליישם ידע והבנה אישית בתחום הפעילות של החברה ולהפוך את המוצרים שלהם לבעלי איכות גבוהה שמתמודדים בהצלחה מול מוצרים מתחרים רבים שנמכרים בעלויות נמוכות יותר.
לפחד פחות מרופאי שיניים
לייט אינסטרומנטס, המייצרת ציוד ומערכות לייזר לטיפולי שיניים, החלה בשנת 2005 לפתח ולייצר מקדחת לייזר חדשנית לרופאי שיניים. המכשיר, שנקרא LiteTouch בשל המגע העדין שלו עם חלל הפה, אושר על ידי ה-FDA לשיווק בארה"ב. הוא מיועד לטיפולים שונים ברקמות רכות וקשות במסגרת טיפולי שיניים רגילים וניתוחי פה. בין השאר, המכשיר מטפל בעששת ובביצוע שתלים.
"אנחנו מביאים קונספט חדש לרופא השיניים", אומר המנכ"ל אייל כהן. "במקום מקדחת הלייזר הנוכחית שמשקלה כ-70 ק"ג ובראשה סיב אופטי שמחייב שימוש זהיר כדי שלא יישבר, אנחנו באים עם מכשיר קל שמשקלו כ-20 ק"ג כאשר מכשיר הלייזר נמצא בידית של המקדח. העובדה הזו מקלה מאוד על השימוש במכשיר על ידי הרופא". הפיתוח הטכנולוגי הייחודי מקנה למוצר יתרונות בולטים לעומת מוצרים מתחרים.
לייט אינסטרומנטס נמצאת בבעלותה של חברת סינרון שבשליטת שמעון אקהויז, מייסד יצרנית מכשירי הלייזר לומיניס. החברה הצליחה לפתח שווקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה בעיקר במזרח הרחוק. בשנת 2006 הסתכם הייצוא של החברה ב-250 אלף דולר, ובשנת 2007 צמח הייצוא ל-1.4 מיליון דולר. בשנה שעברה הוכפל הייצוא פי 2.5 והסתכם ב-3.7 מיליון דולר. במכון הייצוא אומרים כי החדשנות של המוצר נותנת בסיס להמשך גידול בייצוא בשנים הבאות.
הכתבה המלאה התפרסמה במוסף "ממון"
