קיבל מצ'מפיון פיצוי של 120 אלף שקל, ויחזיר 60
בעל מונית סקודה שהושבתה בגלל "פגם בטיחותי ביצור", זכה בבית המשפט בפיצוי של 120 אלף שקל מהיבואנית, חברת צ'מפיון. זו ערערה על הפסקה, וזכתה ב-60 אלף שקל בחזרה בהסכם פשרה
קיבל 120 אלף שקל כפיצוי על סקודה אוקטביה שהושבתה, ויאלץ להחזיר חצי. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר קובי ורדי, אישר לאחרונה הסכם פשרה בין בעל מונית מסוג סקודה אוקטביה שהושבתה עקב ליקוי בטיחותי כביכול, לבין חברת צ'מפיון, יבואנית המונית. במסגרתו יחזיר בעל המונית ליבואנית 60 אלף שקל, מתוך 120 אלף שקיבל ממנה כפיצוי לפני מספר חודשים.
פסק הדין ניתן במסגרת ערעור שהגישה צ'מפיון מוטורס, על פסק דין קודם של בית משפט השלום, בו נפסק כי על היבואנית לפצות את בעל המונית בסכום של 97,500 שקל, על סמך חוות דעת של שלמה אייזנברג, מנהל מכון מטלורגי שבדק את הרכב, וקבע כי הקרע ברצפה שהתגלה בו, הוא "בפגם מקדמי בייצור".
עוד קבע המכון כי "לאור הספק העולה באפשרות לתיקון של הנזקים במרכב, נמליץ להתנות כל תיקון באישור יצרן (חברת סקודה), שיכלול מפרט מיוחד, ושהביצוע יעשה על ידו במפעל האם בלבד. הננו להתריע שתיקון ריתוך (פשוט וזול יותר, ב.ב) יהפוך את הרכב לפצצת זמן מתקתקת וסכנת דמים".
בחוות דעת נוספת שהגיש, שלל המכון את מפרט התיקון שהוצע על-ידי חברת צ'מפיון מוטורס, וקבע כי "לנוכח הליקויים החמורים בשיטה המוצעת, יש לשלול את שיטת התיקון, מאחר שיש בה סכנה בטיחותית חמורה". בעקבות כך הורה השמאי ויקטור עידן - מטעמו של בעל המונית - להשבית את הרכב. בעליו הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד חברת צ'מפיון- סכו קאר, יבואנית סקודה.
לבית המשפט הובא מומחה של חברת סקודה מצ'כיה, שטען כי ניתן לתקן את התקלה, ואף הציג הנחיות של חברת סקודה לתיקון התקלה. כן הוגשו חוות דעת של השמאי עמי מימון, ושל מהנדס הרכב מאיר קנדלר, שקבעו כי הרכב ניתן לתיקון וכי הוא לא יהווה סכנה בטיחותית. לבית המשפט נמסר כי אכן התגלו בעיות כאלה בשבעה-שמונה כלי רכב כאלה, שהיו בשרות משטרת ישראל, והם תוקנו מבלי שהתגלו בהם בעיות לאחר התיקון.
בעקבות חוות הדעת הסותרות, מינה בית המשפט מומחים מטעמו - השמאי אליהו אגרנט והשמאי ישראל דרנוב, וגם הם קבעו שהרכב בר-תיקון, שכן יצרן הרכב נתן אישור לביצוע התיקון הנדרש, ולכן לא היה מקום להשבית את הרכב אלא לתקנו.
למרות זאת החליטה השופטת עינת רביד, לחייב את היבואן לפצות את בעל המונית, זאת משום שהתברר כי הוראות היצרן לתיקון התקלה האמורה הוצאו רק בינואר 2006, למעלה משנה מהמועד בו התגלתה התקלה ברכב של נהג המונית, ואשר בעקבותיה הושבתה המונית. "לא השתכנעתי כי לנתבעת (צ'מפיון מוטורס) היו פתרונות לתובע בזמן אמת", קבעה השופטת . לדבריה, התיקונים בכלי הרכב שמציינת צ'מפיון, בוצעו רק לאחר כשנה מהמועד בו התגלתה התקלה ברכבו של התובע.
בסופו של יום קבעה השופטת כי חברת צ'מפיון תפצה את נהג המונית בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב - מעל 45,500 שקל, וכן תפצה אותו בסכום של 8,000 שקל בגין הפסד הכנסה, מעל ל-3,500 שקל בגין הוצאות שמאי, ובסך הכל מעל ל-82 אלף שקל. בנוסף חויבה צ'מפיון בתשלום 3,500 שקל הוצאות, 10 אלפים שקל שכר טרחת עו"ד, ואת הוצאות המומחה מטעם בית המשפט בסך 2,300 שקל. אלף שקלים נוספים תשלם בגין הזמנת עדים, ובסך הכל כ-97,500 שקל. בפועל, כולל הצמדות, שילמה צ'מפיון לנהג המונית 120 אלף שקל.
אלא שבערעור שהגישה צ'מפיון-סכו קאר, טענה החברה שוב שהרכב ניתן לתיקון, וכי אין חוות הדעת של המכון מתייחסת להצעת התיקון של היצרן. לטענתה, כל כלי הרכב בהם התגלתה התקלה תוקנו, ופועלים ללא דופי, ולכן לא היה מקום להשבתת המונית וצריך היה לתקנה.
השופט ורדי שדן בערעור, הציע לצדדים להתפשר לגבי הסכום שעל בעל המונית להשיב לצ'מפיון מוטורס, שכן הוא השתכנע כי לא היתה הצדקה להשבתת הרכב. בעקבות כך הגיעו הצדדים לסיכום לפיו יחזיר בעל המונית לחברת צ'מפיון מוטורס 60 אלף שקל, מתוך 120 אלף השקלים שקיבל.